"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
אל תבנו על זה

"מחירי הדירות יעלו כל עוד המדינה מחזיקה בקרקעות"

גיא דוננפלד, מנכ"ל איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, סבור כי סאגת הנדל"ן רחוקה מפתרון: "הבעיות רק החמירו" • ומעביר מסר לממשלה החדשה: "האתגרים הם אותם אתגרים"

,עודכן
0השמעה
המחירים מזנקים. בניינים חדשים בלוד (אילוסטרציה), צילום: יהושע יוסף

לא איש בשורה: "מחירי הדירות ימשיכו לעלות כל עוד המרוויחה העיקרית מהקרקע היא המדינה, שמחזיקה ברוב הקרקעות בישראל", כך אומר גיא דוננפלד, מנכ"ל איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים בישראל בראיון ל"ישראל היום". דוננפלד סבור כי האתגרים התכנוניים שעומדים בפני הממשלה שתקום דומים לאלה של הממשלה היוצאת. "אין שינוי באתגרים שבפני הממשלה הקודמת לנוכחית. לא רק שהבעיות לא נפתרו, חלקן אף החמירו. משבר הדיור היה ועודנו, ומשבר התשתיות בתחום התחבורה - ובכלל בכל מה שקשור לתשתיות, שבסוף מהוות חסם לפיתוח שכונות חדשות - גם הוא מורגש.

גיא דוננפלד,

"לראייתי, האתגרים הם לקצר את משך הזמן להוצאת היתרים, לפשט ביורוקרטיה ולהגדיל את הוודאות התכנונית. בין הפתרונות האפשריים: חיזוק הוועדות המקומיות/המרחביות ושיפור תנאי ההעסקה של צוותי ההנדסה בהן, ברוח הפעולות שעשתה השרה איילת שקד בשלהי כהונתה; המשך הרפורמה בוועדות התכנון. בקצה הקשת של הפעולות הדורשות חיקוק: חוק תכנון ובנייה חדש, שיהיה עדכני, מודרני ויעיל יחד עם קוד בנייה כמקובל במדינות המערב.

"התברר שמערכת רישוי זמין היא מערכת בעייתית, ובסופו של דבר האריכה את הדרך להיתר המיוחל. יש מקום לשקול אימוץ מערכות טובות יותר וידידותיות יותר, ואשר מתממשקות ישירות עם מערכת ניהול הוועדה, ועדיף בכלל שתוקם מערכת אחת ולא הכפילות המיותרת שקיימת היום".

אין מחסור בתוכניות

האם לנוכח הממשלה המסתמנת, צפויה השקעה תכנונית במגזר החרדי ובהתיישבות ביו"ש מעבר למה שקורה היום?

"לא נראה שיש בעיה של מחסור בתוכניות, והתכנון הוא לא פונקציה של מגזר אלא ראייה כוללת. לכל מגזר יש הבעיות הייחודיות שלו, אבל לא נראה שיש צורך בהשקעה תכנונית מיוחדת. לגבי יו"ש, כל עוד החוק הישראלי לא חל שם, ימשיכו ליהנות משני העולמות ולפעול לפי החוק הישראלי או הירדני לפי העניין".

איזו עצה תכנונית היית נותן לממשלה החדשה באשר לבנייה במגזרים אלה?

"לראות את הצרכים בראייה רחבה ולתת מענה לכלל האוכלוסייה. במהות אין צורך בתכנון מיוחד ליו"ש או לאוכלוסייה החרדית, מדובר באנשים החיים ביישובים. מה שחשוב הוא לתת איכות חיים טובה לאנשים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר