"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
חכו רגע לפני הגיהוץ

יצאו למבצע: מה גורם לצרכנים לקנות הכי הרבה?

1+1 - שווה המון: 73% מהציבור מעידים כי מבצעים בחנויות משפיעים מאוד על החלטת הקנייה שלהם •"קונים גם אם בפועל כלל לא קיימת הוזלה משמעותית"

,עודכן
0השמעה
ירידה בצריכת ביגוד והנעלה, צילום: יהושע יוסף

הישראלים "מכורים" למבצעים, מה שגורם פעמים רבות להשפעה על החלטת הקנייה. מחקרים מראים כי בעבור חלק משמעותי מהצרכנים ומהצרכניות, השימוש במילה "מבצע", גם אם בפועל לא קיימת הפחתה משמעותית במחיר, מספיק כדי שהם יעדיפו מוצר זה על פני אחר. מבצעים אלה עלולים לטשטש את היכולת שלנו כצרכנים לבצע בחירה מושכלת ומודעת לגבי הקנייה שלנו.

73% מהציבור מעידים כי מבצעים משפיעים במידה רבה עד רבה מאוד על החלטת הקנייה שלהם, כך עולה מסקר שערך ארגון אמון הציבור. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית באמצעות מכון Panel4All, במטרה לבחון את עמדתו של הציבור הישראלי בנוגע למבצעים. מהסקר עולה כי מצד אחד הציבור הישראלי מושפע מאוד ממבצעים, ומצד שני מידת האמון שלו כלפיהם מאוד נמוכה. 58% מהציבור טוענים כי הם מאמינים במידה מועטה או בכלל לא שמחירי המבצעים שאליהם הם חשופים משקפים הנחה אמיתית ביחס למחיר המוצר המקורי. רק 4% מהציבור מאמינים במידה רבה למבצעים.

מנכ"לית אמון הציבור,צילום: תמר מצפי

היעדר שקיפות למבצע

מנתוני הסקר עולה כי הדברים המרכזיים שמפריעים לצרכנים קשורים להיעדר שקיפות ביחס לפרטי המבצע. 74% ציינו כי מפריע להם כאשר המבצע כולל אותיות קטנות מבלבלות, 63% כשלא ברור מה המחיר לפני המבצע ואחריו, 51% כשלא ברור אילו מוצרים נכללים במבצע ואילו לא, 37% כשמנסים לשכנע אותם לקנות יותר משהתכוונו ו־36% כשאחוז שיעור ההנחה האמיתי לא ברור. עוד ציינו כי הם מעדיפים מבצעים הכוללים הנחה גורפת על טווח רחב של מוצרים, ואת אלו שיש ודאות גבוהה לגבי הכדאיות שלהם ושאין בהם סייגים והחרגות.

נראה שדווקא אחד המבצעים הנפוצים בשוק, "השני בחצי מחיר", הוא שהכי פחות מועדף בקרב הציבור הישראלי - רק 12% מהציבור בחרו בסוג מבצע זה כמבצע מועדף. 58% מעדיפים שיעור הנחה גורף על כל מוצרי החנות, 49% מעדיפים 1+1, 38% מעדיפים הנחה על מחיר הקנייה, למשל קנה ב־300 שקלים ושלם 200 שקלים, ו־37% מעדיפים הנחה על מוצרים מסוימים.

בארגון אמון הציבור מציינים כי חוסר האמון של הציבור הישראלי במבצעים אינו מפתיע, וכי אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר לכך הוא היעדרה של רגולציה מספקת ומעודכנת בתחום.

בדרך לתיקון חקיקה

תיקון החקיקה אמור לטפל בשני כשלי השוק הקיימים כיום בעולם המבצעים, אחד מהם הוא כמה זמן רשאי העסק להציע למכירה מוצר או שירות במבצע, והשני הוא מחיר הייחוס שממנו אפשר לגזור את המבצע.

לדברי תמי לנדסמן, מנכ"לית אמון הציבור: ״ממצאי הסקר שערכנו ממחישים עד כמה גדול חוסר האמון של הצרכנים בישראל במבצעים שהם חשופים אליהם יום יום ועד כמה נחוצה האסדרה בתחום. העובדה שכבר כמה שנים הרשות להגנת הצרכן מנסה להשלים חקיקה של התיקון הדרוש בחוק ללא הצלחה היא דוגמה בולטת למחיר שהצרכן הישראלי משלם על השיתוק הפוליטי וחוסר היציבות השלטונית. מתן וודאות לצרכן בנוגע לאמינות המבצעים אליהם הוא חשוף תאפשר לו לראשונה לעשות שימוש מושכל במבצעים כחלק מהתמודדותו עם נטל יוקר המחייה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר