"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ירוק מקנאה: "האח הטכנולוגי" של הביטקוין בדרך להשתלטות
בספטמבר ייצא לדרך "המיזוג" בפלטפורמת אתריום • המהלך יצמצם ב־99% את צריכת החשמל ויאפשר לגופים מוסדיים להשקיע במטבע האת'ר בלי לספוג ביקורת על פגיעה בסביבה
אחד משדרוגי הבלוקצ'יין המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של שוק הקריפטו. אילוסטרציה| צילום: רויטרס
מהפכה של שמחה

ירוק מקנאה: "האח הטכנולוגי" של הביטקוין בדרך להשתלטות

בספטמבר ייצא לדרך "המיזוג" בפלטפורמת אתריום • המהלך יצמצם ב־99% את צריכת החשמל ויאפשר לגופים מוסדיים להשקיע במטבע האת'ר בלי לספוג ביקורת על פגיעה בסביבה

,עודכן
0השמעה

מטבע הביטקוין הוא זה שזוכה לרוב תשומת הלב בשוק הקריפטו העולמי, אך האת'ר, מטבע המבוסס על פלטפורמת האתריום, יעמוד בחודש הבא בפני מהלך שנקרא "מיזוג". על פי מומחים בתחום, הוא אחד משדרוגי הבלוקצ'יין המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של שוק הקריפטו. כדי להבין מה המשמעות של "המיזוג" שוחחנו עם עידן לוין, משקיע הון סיכון בקרן קוליידר וחבר בפורום חברות הקריפטו.

פלטפורמת האתריום היא למעשה הבסיס למערכת פיננסית מבוזרת. אם הביטקוין מאפשר רק קנייה, שמירה והעברה של מטבע, בלוק האתריום מאפשר לבנות מערכת של אפליקציות לבנקים ולבורסות שמבוססות על אותה פלטפורמה. "בעצם מנסים לשכפל את התעשייה הפיננסית המסורתית אל תוך האתריום", מסביר לוין.

מהו מהלך ה"מיזוג"?

"אם נקביל את האתריום לרכב, אז 'הגז' הוא מטבע האת'ר, והמנוע מבוסס על מפעילים שעסוקים בכרייה - מודל הנקרא 'Proof Of Work' - הוכחת עבודה. המנוע הזה דורש שימוש גבוה מאוד בחשמל.

"למעשה, מנוע הפלטפורמה ישתנה ויעבור למודל של הוכחת אחזקה, "Proof of Stake". המודל הזה יוריד ב־99.9% את צריכת החשמל שנדרשה במודל הקודם. המודל מבוסס על פרוטוקול מאוד מתוחכם שנבנה במשך יותר מ־7 שנים ושם דגש על האינטרס הכלכלי של הכורה".

מה המשמעות של צמצום צריכת החשמל?

"פלטפורמת האתריום, וכן מטבעות קריפטו אחרים, התמודדו במשך השנים עם ביקורת על צריכת חשמל מוגברת בשביל תהליך הכרייה. כל הביקורת הזו תהיה לא רלוונטית. האתריום יהפוך לירוק ויאפשר לגופים מוסדיים ולמשקיעים גדולים להשתמש בפלטפורמה הזו בלי לספוג ביקורת על זיהום".

מי אחראי למהלך הזה?

"המעבר להוכחת אחזקה מאוד מורכב, כי האתריום היא מערכת מבוזרת, אין מישהו שמנהל אותה. המהלך הוא תוצאה של עבודה מצד צוותים מכל העולם ששיתפו פעולה. אלו צוותים של חברות עם אינטרס כלכלי בתחום, של האתריום פאונדיישן (ארגון ללא מטרות רווח) ושל מתכנתים שמאוד מאמינים בפלטפורמה".

האם יהיה גידול בנפח העסקאות?

"אחד האתגרים בבלוקצ'יין הוא להגדיל את מספר הטרנזקציות (עסקאות) לשנייה. האתגר הזה הגביל מאוד את השימוש ברשתות האלו.

"בתוכנית הפיתוח של אתריום יש צפי שהנפח יגדל באמצעות כל מיני מערכות וסטארטאפים. אנחנו נגיע בשנים הקרובות להרבה יותר טרנזקציות בשנייה, אבל זה לא הולך לקרות מייד לאחר המיזוג".

האם יש סיכון במיזוג?

"זה אירוע מאוד מורכב שעשו לו הרבה הכנות מראש. אבל זו טכנולוגיה ניסיונית, היא בחזית החדשנות, ותמיד יכול לקרות משהו".

כיצד הושפע מטבע האת'ר בשבועות האחרונים לקראת המיזוג?

"צריך להפריד בין הדברים. המחיר של המטבע מושפע מתנועות מאקרו וממה שקורה בשווקים הפיננסיים המסורתיים, בעיקר מנכסי סיכון כמו חברות טכנולוגיה ומדד הנאסד"ק.

"בשנתיים האחרונות הקורלציה עם הנאסד"ק גדלה משמעותית, ואנחנו לא יודעים אם זה יימשך. זה קורה כי הכוח שהניע אנשים לרכוש מניות של חברות טכנולוגיה הוא אותו כוח שהניע אותם לרכוש ביטקוין או אתריום. הרבה אנשים רואים באתריום סוג של 'הימור' עתידי על טכנולוגיה מאוד מעניינת, אבל שתקרה בעתיד".

הרבה דברים שצריך לפתור

אתה מאמין שמטבעות הקריפטו יהיו סחירים ברמת היומיום?

"כן, זו טכנולוגיה מדהימה, אבל יש הרבה דברים שצריך לפתור אותם, כמו פיתוח, סייבר והגדלת הטרנזקציות לשנייה. יש דברים שנפתרים אבל זה לוקח זמן.

"אם כל אזרחי ישראל היו באים ואומרים 'אני רוצה להשתמש באתריום', הייתי אומר שזה לא אפשרי, אנחנו עוד לא שם. אני לגמרי רואה את זה קורה, אבל זה ייקח הרבה שנים. עד שזה יגיע לאזרח הפשוט זה הולך לקחת בין 5 ל־10 שנים - אבל אלו הערכות כלליות בלבד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו