האינפלציה מזנקת: "לשקול מחדש את מדיניות הריבית"

הולך ומתייקר: הערב בשעה 18:30, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לפרסם את מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, שצפוי, לפי מרבית התחזיות, לעלות ב־0.7%. עלייה זו תוביל את עליית המדד, במבט של 12 החודשים האחרונים, לרמה שבין 4.3% ל־4.4% - שיא של יותר מ־11 שנים.

בין הסעיפים שצפויים להוביל את העלייה במדד - מחירי המזון, הנסיעות לחו"ל והעלייה העונתית במחירי ההלבשה וההנעלה.

כמו כן, יהיה מעניין לעקוב אחר סעיף השכירות, המהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן. בימים האחרונים התלהט השיח הציבורי סביב מחירי השכירות - בעוד ישראלים רבים מלינים על כך שבעלי הדירות דורשים בימים אלה העלאת שכר דירה בעשרות אחוזים, הנתונים הרשמיים של הלמ"ס מצביעים על תמונת מצב רגועה בהרבה - עלייה של 1.5% בלבד במדד השכירות בחודשיים שמסתיימים באפריל.

לפני יומיים, גם שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס לסוגיה זו, ואמר: "אני לא מתכוון לנהל את המשק על פי שיח ברשתות החברתיות. גם אם הם (הלמ"ס, ס"ג) טעו, קשה לי לקבל שיש עליות כאלה בקנה מידה ארצי. חשוב לקבל החלטות על בסיס נתונים מבוססים ורציניים".

"סיפור עולמי"

ובחזרה למדד המחירים - אף שעלייה של 0.7% נחשבת גבוהה יחסית לחודש מאי, חלק מהאנליסטים לא פוסלים עלייה חדה יותר מזו, בעקבות פרסום נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב ובאירופה. "ההפתעה כלפי מעלה במדדי המחירים באירופה ובארה"ב במאי מגבירה את הסיכוי להפתעה דומה בישראל. חלק גדול מהאינפלציה מוסבר על ידי האינפלציה המיובאת, זה סיפור עולמי", אומר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, בשיחה עם "ישראל היום".

לדברי קליין, אם המדד אכן יפתיע כלפי מעלה גם בישראל - לא מן הנמנע כי בעוד שלושה שבועות יעלה נגיד בנק ישראל את הריבית בשיעור חד של 0.5%, ולא ב־0.25%.

"האינפלציה המיובאת" שעליה מדבר קליין נובעת בראש ובראשונה מהעלייה החדה במחיר הנפט, בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הנפט, שכבר הגיע לרמה של 125 דולר לחבית, גרם לעליית מחירי הדלק בארץ ובעולם, וכתוצאה מכך - להחרפת הלחצים האינפלציוניים. הדבר המטריד הוא שהמומחים לא צופים שמחיר הנפט יירד בזמן הקרוב.

למשל, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל מיכאל בפמן, צופה כי מחיר הנפט ימשיך לעלות גם ברבעון השלישי של השנה: "הגידול ההדרגתי באספקת הנפט של מדינות אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט, ס"ג) עשוי להקל במעט את עודפי הביקושים בשוק. אולם, העלייה הצפויה בביקושים של סין עלולה לקזז את ההשפעה של גידול זה, ולתמוך בעלייה נוספת של מחיר הנפט במהלך הרביע השלישי של 2022".

הסיבה השנייה לזינוק באינפלציה ברחבי העולם היא עלייה במחירי הסחורות החקלאיות, כמו החיטה והתירס, והסחורות המשמשות לתעשייה, ייצור ובנייה, כמו הפחם והפלדה. כל אלה זינקו בשיעורים של עשרות ומאות אחוזים מתחילת השנה.

על אף החרפת האינפלציה בישראל, היא עדיין נחשבת מתונה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. הערב, הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) צפוי להעלות את הריבית על הדולר. לאחר פרסום נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי, התגברו ההערכות כי הריבית תעלה ב־0.75%. כמו כן, החזאים בשוק הריביות צופים רצף העלאות ריבית, כך שהיא תגיע לרמה של 3.5% בתחילת 2023. מדובר בקצב העלאות שנחשב חד מאוד.

"אינפלציה מיובאת"

לדברי חן הרצון, הכלכלן הראשי של BDO, "העובדה כי האינפלציה היא בעיקרה אינפלציה מיובאת, בשילוב עם ההאטה הכלכלית, תחייב את בנק ישראל לשקול מחדש את מדיניות הריבית, כדי להימנע ממצב של סטגפלציה (מצב שבו הצמיחה הכלכלית מואטת ושיעור האינפלציה נשאר גבוה, ס"ג) במשק הישראלי".