קצת יותר מ-5 שנים חלפו מאז החלה המהפכה החשמלית והפלישה הסינית לשוק הרכב הישראל די במקביל. אחת מהחלוצות בתחום הייתה GAC שעם ה-GE3 הייתה בין הראשונות להציע קרוסאובר חשמלי משפחתי במחיר עממי. למרות זאת, ההצלחה הייתה מוגבלת, כיוון שקצב ההתפתחות הטכנולוגי המהיר הותיר את ה-GE3 מאחור מול מתחרים רעננים שהציעו יותר טווח, טעינה מהירה יותר ומערכות בטיחות מלאות ג’ילי גיאומטרי C למשל.
עכשיו GAC חוזרת לישראל כחלק ממהלך גלובלי של החברה לחדור לשוק האירופאי, עם המותג Aion והצהרת כוונות שכוללת גיוס בכירים מערביים, הקמת מטה בהולנד ומרכז עיצוב באיטליה. הדגם הראשון והעיקרי שמגיע גם בתקינה אירופאית מלאה הוא איון V. קרוסאובר במידות משפחתיות שבנוי על פלטפורמה ייעודית, עם צין של חמישה כוכבים במבחני Euro NCAP והבטחה להתלבט מעל שלל המתחרים שמסביב, ויש לא מעט כאלו.
בעידן שבו כל כך הרבה קרוסאוברים סיניים נראים כמו עבודת שכפול של AI, מרענן לגלות שאיון V מצליח לאמץ קו עיצובי שונה. שילוב של צללית רבועה עם קווים קובייתיים מצד אחד, בשילוב חלונות צד גדולים וקו מתנים נמוך יחסית עם כנפים מודגשות סביב בתי הגלגלים ומסילות גג מאסיביות מקנים לו מראה שהוא יותר SUV מקרוסאובר. מצד שני, ישנן פינות מעוגלות ושבכה קדמית אטומה שמרככות את המראה הג’יפוני ונחסך מאיתנו פס הלד הגנרי והמצועצע לרוחב החזית. התוצאה לטעמנו היא מהעיצובים היותר מוצלחים בז’אנר העממי.
תא הנוסעים לעומת זאת נאמן לגנריות המקובלת שמכתיב דור המסכים במסווה של עיצוב נקי. יש מסך מרכזי גדול ששולט כמעט בכל מערכות הרכב, ולמרבה הצער גם בכיוון מראות הצד כאשר גם כאן תפעול פונקציות רבות מידי כולל אלו השולטות על מערכות הבטיחות דורשות יותר מידי תשומת לב ושיטוט בין תפריטים. השליטה על פתחי המיזוג נעשית באופן ידני, אך מעבר לעובדה שהם ממוקמים נמוך אין להם גם אפשרות כיוון כלפי מעלה וזה כשל שמורגש מחדש בכל כניסה לרכב ביום קיץ. מעבר לך ניתן להחמיא למרחב הפנים שהוא מרשים מלפנים וגם מאחור בזכות בסיס הגלגלים הנדיב ולהעריך את איכות החומרים הגבוהה ברובה, אם כי היינו מוותרים על הציפוי דמוי כרום לחלק מהמתגים ועל גלגל ההגה שנראה מצועצע ולא משדר תחושת איכות בניגוד לרוב חומרי הדיפון בחלל הפנים.
מתחת למכסה המנוע של איון V אין הפתעות. מנוע חשמלי קדמי בהספק של 204 כ”ס הוא בגדר הסטנדרט ואיתו גם רמת הביצועים עם זריזות ונינוחות אופייניים לצד זמינות כוח טובה לכל עקיפה מזדמנת. בתוואי הררי ותחת עומס מורגש מעט חוסר מחץ מכיוון המנוע, כשהסיבה היא מומנט של רק 24.4 קג”מ שפירושו שלא תקבלו כאן את תחושת ה”בעיטה” האופיינית ללא מעט מכוניות חשמליות, גם כאלו שלא מתהדרות בהספקים מופרכים. אם הביצועים מיישרים קו עם המקובל מול המתחרות הישירות, ההצטיינות של איון V אמורה להגיע מכיוון טווח הנסיעה. סוללת 75 קוט”ש גדולה ב-7-10 קוט”ש ממה שיש למתחרות להציע, מה שמאפשר ל-GAC להצהיר על טווח של 510 ק”מ. בפועל עם צריכה של בין 17 ל-17.5 קילוואט ל-100 ק”מ בתנאי מבחן זה אומר שטווח ריאלי של לפחות 430-440 ק”מ, ואפילו קצת יותר בנהיגה יותר מדודה, וזה יתרון של כמה עשרות ק”מ מול רוב המתחרות שבהחלט מרגיע את רוב חרדת הטווח, כשטעינה מהירה בקצב של 180 קילוואט (עוד יתרון מול המתחרות) אמורה להעניק גיבוי כשתצאו לחופשה בקצות הארץ.
בתחום הדינאמי איון V לא מביא אתו הפתעות. המתלים נוטים לצד הרך, עם יכולת ספיגה טובה למדי במהירויות עירוניות. מחוץ לעיר כבר מורגשת תנועה יותר מוחשית של המרכב אך השיכוך עדין טוב ברוב המקרים. זוויות הגלגול זוויות גלגול מוחשיות בשילוב הגוי קל ומנותק לא מעודדים נהיגה מהירה בפניות. עם זאת, ההתנהגות צפויה והתחושה הכללית מרגישה מגובשת ומשרת ביטחון בכמה רמות מעל מאשר דור המוצרים הקודם של GAC, וזה פער גדול שנסגר במהירות בטווח של שנים ספורות בלבד.
איון V נכנס לשוק תחרותי וצפוף. מבחינת הביצועים והיכולות הדינאמיות הוא מיישר קו עם רוב המתחרות הסיניות המקבילות לו בגודל ובמחיר, וזה כולל גם את הנדסת האנוש הלא מושלמת. את הייחודיות שלו הוא מביא עם עיצוב מוצלח ומקורי, טווח ויכולת טעינה מהירה שהם מעבר לסטנדרט ואחריות רחבה, אליהן הוא מצרף תא נוסעים איכותי, מרווח מאד ומחיר שהוא בדיוק באמצע הקטגוריה. זה אמור להספיק עבורו כדי להפוך לאופציה רצינית שרוכשי הקרוסאוברים צריכים לשקול אותה. וזה בדיוק מה ש-GAC צריכה כדי לבנות את עצמה מחדש בשוק הישראלי.
איון V – תעודת זהות
מנוע: חשמלי קדמי
הספק: 204 כ”ס
מומנט: 24.4 קג”מ
תמסורת: ישירה, הנעה קדמית
בסיס גלגלים: 277.5 ס”מ
משקל: 1,955 ק”ג
מ-0 ל-100 קמ”ש: 7.9 קמ”ש
מהירות מרבית: 160 קמ”ש
צריכת אנרגיה ממוצעת (יצרן): 16.7 קילוואט ל-100 ק”מ
מחיר: 167 אלף שקלים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו