פיקניק של פריחת הדובדבן

"אתה ואני פרחי דובדבן של אותה תקופה", שרו חיילי הצי היפני במלחמת העולם השנייה, "פורחים בגינת אותו חיל, מוכנים לפרוח ולנשור למען המדינה..." כמו הסמוראים בימי הביניים, כך גם חיילי הצי ביקשו להמשיל עצמם לסאקורה, היא פריחת הדובדבן המסמלת את תחילת האביב, וכמו ימיו של הלוחם ככה ימיה הם רבי רושם וקצרים. פרחים הניתקים מעץ החיים והם בשיא יופיים. 

שבוע אחרי שהופיעו ניצני הפרחים נדלקת הפריחה על העצים ואם רוחות חזקות או מטח גשמים לא יקלקלו את המופע, יפרח הדובדבן שבעה ימים, עד שמטר פרחים מרקד באוויר יפרוס על האדמה מרבד יפהפה. תחילה פורחים העצים באי אוקינאווה הדרומי ובהדרגה, כמו מירוץ שליחים של הטבע, יפרחו לאורך הארץ עד הצפון הקר באי הוקאידו, שם החורף מבקש להתכרבל אפילו שכבר אמצע חודש מאי. המבקשים להתעדכן במועדים המדויקים נצמדים לתחזית הפריחה, ה־Sakura Zensen, הנמסרת בדייקנות יפנית באמצעי התקשורת. 

בכל מחוז ועיר שבהם ניצתת הפריחה מקושטים חלונות הראווה בפרחי הדובדבן, קינוחים ומנות נוצרים בדמותו של הפרח הקטן, וחנויות אוכל מציעות קופסאות אוכל, בנטו, לפיקניקים הנערכים בפארקים הפורחים. שם, תחת חופה יפהפייה מיטיבים האנשים את ליבם באוכל ובשתייה, ושבעה ימים נישאות עיניים אל חיוורונם הטוב של הפרחים, ושבעה ימים הלבבות שמחים.

האנאמי, כך נקראים ימי החג האלה, שם המחבר בין המילה "האנה" שפירושה פרחים ו"מי", לראות. לפי אלי לנצמן, היסטוריון של יפן ומזרח אסיה, ראשית המנהג בתקופה העתיקה, אז חגגו ביפן את הפריחה בטקס דתי שציין את ראשית האביב לקראת שתילת האורז, והאמינו שפריחה מלאה וסבוכה היא סימן ליבול שופע. בני המעמדות הגבוהים נהגו לחגוג את האירוע במשתה תחת העצים הפורחים.

כמו ביקשו להעצים את כוחו של בר החלוף, רוב עצי הדובדבן של יפן חפים מפירות, ובאביב היפני הפרחים עצמם משמשים למאכל. בחנויות התה אפשר למצוא פרחי דובדבן ששומרו במלח, יש הרוקחים מהם ריבות, והם הצובעים באביב את המוצ'י, עוגות אורז דביקות, בוורוד חיוור. 

"כל כך הרבה זיכרונות / זרמו למוחי / פריחת הדובדבן", כתב באשו, מגדולי המשוררים והפילוסופים ביפן. זיכרונות במילים המקבלות על עצמן את הכללים הנוקשים של שירת ההאיקו וזיכרונות בכפות הידיים של אקי, המכין אוניגירי מהאורז החם. "אוניגירי זה הסנדוויץ' של היפנים", הוא מסביר כשהוא צר משולשים שמנמנים, כורך סביב כל אחד מהם רצועת אצה שם יאחזו בו הידיים. כל משולש והמילוי שלו. אצות מבושלות, מחית שזיפים חמצמצה או סלמון. 

עשרים שנה עברו מאז נתן את ליבו בבת ישראל ובא אחריה לכאן. דור רביעי לאמני סושי מטוקיו שם מתרחשת הסאקורה באפריל. בגיל 11 כבר עמד במסעדה של ההורים, פתח צדפות וניקה שרימפס, ועד היום הפה שלי אסיר תודה לו על תמנונים מוחמצים שהחזיק מתחת לבר במסעדת "שיקי", יפנית קטנה ומטריפה שהבליחה לפני עשור בתל אביב, נתנה מענה יקר ומענג ליהלומנים יפנים.

בשנים האחרונות הוא ב"מינטו", יפנית כשרה וטובה שלה שני סניפים: סושי בר בקיסריה ומסעדה קטנה בהרצליה פיתוח, שם, בלי מילה על פירות ים או חזיר, הוא מציע נגיעות מהמטבח המסורתי של יפן. מהשבוע, לכבוד ימים אחרונים של הסאקורה, הוא יגיש בהרצליה תפריט קופסאות בנטו המלוות את חגיגות הפריחה מאז המאה ה־16. חלקן "יותאמו לחך הישראלי", האחרות ידברו ביפנית ויציעו כמה סוגים של ארוחות בנטו משם. זה לא שהבנטו מחכה בבוידעם לימי ההאנאמי, וכבר חלפו הימים שבהם מידת ההידור של קופסת הבנטו העידה על מעמדו של הנושא אותה. היום גם עשירי יפן שולחים מקלות עץ פשוטים לבנטו חד־פעמי מקרטון או מפלסטיק, וקופסאות הבנטו הן חלק משיגרת היום. בהן נישא אוכל למשרד ובתוכן נשלח האוכל לבית הספר או לגן. לפעמים אפשר למצוא בפנים הפתעה שאמא בישלה, "לפעמים רק ארזה שם שאריות מארוחת הערב", מחייך אקי והידיים שלו אוחזות במקלות ארוכים ממתכת, נודדות בין המחיצות המחלקות את הבנטו לתאים, בדרכו להרכיב מקונואוּצ'י, ארוחת בנטו מסורתית. 

בתא אחד הוא מסדר ירקות בבלילת טמפורה, באחר נתחי דג מטוגנים, בשלישי חזה עוף שנצלה אחרי שהושרה במרינדה (כמה טוב הוא מוציא מהנתח המטופש הזה), או ירקות מאודים, מתובלים בעדינות אופיינית מבורכת. "ביפן זו העונה של הטטנוקו", הוא מספר את שאין כאן, במבוק ירוק שמבשלים ברוטב של סויה, מירין וסאקה. "זה טעים כל כך", הוא אומר כשמקלות מתכת צובטים פרוסות דייקון, צנון יפני מוארך ובשרני שגדל בארץ בשנים האחרונות. 

וכשהפה נמלא בטעמים המעודנים שמציע הבנטו שלו עולה בדמיון פארק פורח ובו אנשי משרדים אחרי יום עבודה, ריקודים ודבר שירה, ילדים עם הורים, גברים עם נשים והנה אקי עם החברים שלו, מכונת קריוקי שהביאו נותנת בראש, עוד בירה, עוד סאקה. "זה פשוט", הוא מסביר, "זה עושה שמח לראות משהו כל כך יפה". 

אני מביאה בפניכם פריטים מהבנטו של אקי. תוכלו ליצור מהם קופסה משלכם או להתייחס אליהם כאסופה של מנות פשוטות ונהדרות. את כל הנדרש מוצאים בקלות בחנויות המייבאות מהמזרח הרחוק ואפילו בסופרים, המקצים מדפים לייבוא משם. 

דג בפנקו

לפני כמה חודשים החלה חברת "מיט2איט" לייבא לארץ מיפן את דג ההמאצ'י, האח של האינטיאס והטרחון ששוחים בים המקומי. המסעדות היפניות אימצו אותו מייד, ואתם יכולים למצוא אותו בחלק מחנויות הדגים ובחנות היבואנית, הממוקמת בסניף של "לגעת באוכל" בראשון לציון.

• 3 חתיכות דג המאצ'י/אינטיאס/טרחון בגודל אצבע כל אחת

• 2 כפות פנקו - פירורי לחם יפניים

לבלילת הטמפורה:

• 1/2 כוס מים קרים

• 1/3 כוס קמח

• שמן קנולה לטיגון

מערבבים את הקמח והמים הקרים עד לקבלת בלילת טמפורה אחידה. טובלים את הדג בבלילה ולאחר מכן בפנקו. מחממים במחבת שמן קנולה לטיגון עמוק ומטגנים את פרוסות הדג עד שיזהיבו.

סלט דייקון - צנון יפני

• 1 דייקון הוא הצנון היפני (להשיג בשווקים)

• 1/4 דף אצת קומבו חצויה לרוחבה

• 5 כפות סויה

• 3 כפות מירין

פורסים את הצנון לפרוסות בעובי שני ס"מ ומשרים בקערת מים למשך 30 דקות. בתום ההשריה מכניסים את הצנון לסיר עם אצת הקומבו ומכסים במים. מביאים את המים לרתיחה ומנמיכים את האש. מוסיפים את הסויה והמירין וממשיכים לבשל כמה דקות נוספות עד שהצנון מתרכך. מוציאים את הצנון ומגישים ללא הנוזלים.

יאסיי ני - תבשיל ירקות יפני

• 1 גזר קלוף 

• 1 תפוח אדמה קלוף 

• 1 בצל 

• 3 פטריות שיטאקה 

• 6 כפות סויה

• 3 כפות מירין

• כף סוכר

חותכים את הגזר, תפוח האדמה, הבצל והפטריות לקוביות בגודל כשני סמ"ר. מכניסים את קוביות הגזר והשיטאקה לסיר, מכסים במים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומוסיפים את קוביות תפוחי האדמה והבצל. מוסיפים את הסויה, המירין והסוכר, וממשיכים לבשל על אש נמוכה עד שכל המים מתאדים.

סלט קומבו

• 1 דף אצת קומבו

• 3 כפות סויה

• כף מירין

• 2 כפות שומשום קלוי

משרים את דף האצה במים למשך עשר דקות עד לריכוך. חותכים את האצה לרצועות דקות, ברוחב כשני מ"מ. מכניסים לסיר ומכסים במים. מביאים לרתיחה ולאחר מכן מנמיכים את האש. מוסיפים את הסויה והמירין ומבשלים על אש נמוכה עד שהנוזל מצטמצם. מוציאים את האצה מהסיר, מפזרים מעליה שומשום קלוי ומגישים.

סלט הארוסמה

• חופן אטריות סובה

• חופן מיקס עלי בייבי

• 5-4 עגבניות שרי 

• 1 מלפפון 

• כף אצות ואקאמה

• רבע חבילת טופו

לרוטב:

• 2 כפות סויה

• כף חומץ

• כף שמן שומשום

• כף מירין

• כפית סוכר

להגשה:

• כפית גדושה בצל ירוק קצוץ דק

מבשלים את האטריות במים רותחים למשך חמש דקות. מסננים את האטריות ושוטפים במים קרים. משרים את האצות במים קרים כשתי דקות, מסננים וסוחטים. מקלפים את המלפפון וחותכים לרצועות דקות. חותכים את העגבניות לחצאים ואת הטופו לקוביות קטנות. מערבבים היטב את כל מרכיבי הרוטב עד לקבלת מרקם אחיד. אפשר לתקן תיבול לפי הטעם. מניחים בתחתית הקערה את מיקס עלי הבייבי ועליהם מניחים בעדינות את האטריות. מניחים את המלפפון, עגבניות השרי והאצות. שופכים את הרוטב מעל הסלט, מפזרים בצל ירוק ומגישים. 

טורי קארא אגה - נתחי עוף מטוגנים במרינדה יפנית

• 50 גרם חזה עוף 

• 70 גרם קורנפלור (כחצי כוס)

• שמן קנולה לטיגון עמוק

למרינדה:

• 1/2 כוס רוטב סויה (120 מ"ל)

• 1/4 כוס סאקה (60 מ"ל)

• 2 כפות ג'ינג'ר טרי מגורד

• 1 שן שום כתושה

למטבל מיונז פיקנטי:

• 4 כפות מיונז

• שמן צ'ילי

להגשה:

• פלח לימון 

• 1 מלפפון חתוך למקלונים בעובי 2 מ"מ ובאורך 5-10 ס"מ

• 3 עלי כרוב לבן, חתוכים לרצועות דקות

מערבבים את הסויה והסאקה, מוסיפים את הג'ינג'ר ואת השום. פורסים את חזה העוף לחמש חתיכות אחידות בגודלן ומשרים לכמה שעות (עד 24 שעות). מוציאים את רצועות העוף מהמרינדה ומגלגלים בקורנפלור עד שיצופו היטב מכל הצדדים. מחממים את השמן במחבת ומטגנים את העוף בשמן עמוק עד להזהבה. בכלי נפרד מערבבים את המיונז עם שמן הצ'ילי עד לדרגת החריפות הרצויה. יוצרים מצע מהכרוב ומהמלפפונים ועליו מניחים את רצועות העוף המטוגנות. מגישים בליווי פלח הלימון והמיונז הפיקנטי.

hillaal1@gmail.com

צילומים: איתיאל ציון

סטיילינג: אלי הופנר, הפקה: שרון שובל

ועוד חתיכה ביפנית לסיום:

רוני סזיר, מנהלת "דרך נשית", חברה המתמחה בטיולי נשים, חברה לאיריס ז'ורלט, מחברת הספר "לא רק סושי" שחייתה שנים בטוקיו, ויחד השיקו קו להרצאות וטיולים ליפן. ההרצאה הראשונה בסידרה, "גיישות, מארחות, נערות ליווי ומה שביניהן", תיערך בביתה של איריס בגבעתיים ב־30 במאי 2013 (120 שקלים, כולל ארוחה). טיול נשים ליפן ייצא ב־24 במארס 2014, עת פריחת הדובדבן. לפרטים: www.nashit.org 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו