בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה
בפרק הזה של "דיבור נקי" אירחה דנה רון את ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי במכללה האקדמית אחוה. השניים שוחחו על התופעה ההולכת ומתרחבת של קונספירציות סביב משבר האקלים – מדוע הן צוברות תאוצה ברשתות החברתיות, איך נכון להתמודד איתן, ואילו כוחות חברתיים, פוליטיים וכלכליים עומדים מאחוריהן.
תיאוריות קונספירציה הן לא תופעה חדשה, אבל הרשימה רק הולכת ומתארכת: מהכחשת הנחיתה על הירח, דרך הטענה שכדור הארץ שטוח, ועד למיתוסים סביב מגפת הקורונה והחיסונים. לאחרונה גם משבר האקלים הפך ליעד. יש מי שטוענים שהוא כלל לא קיים, אחרים סבורים שמדובר בתהליך טבעי שאין לאדם השפעה עליו – ויש המאמינים שזהו תרגיל מתוחכם שנועד לשלוט בציבור ולכפות עליו אורח חיים חדש.
אחת הסיבות המרכזיות להתפשטות תיאוריות ההכחשה טמונה בפסיכולוגיה האנושית. כשאיום נראה גדול, מופשט וחוצה גבולות – כמו משבר האקלים – לא קל להכיל אותו. במצבים כאלה, הכחשה היא לעיתים מנגנון הגנה טבעי. במקום להתמודד עם תחושת חוסר האונים, חלק מהאנשים בוחרים להטיל ספק בקיום האיום, להפנות אצבע מאשימה לגורמים חיצוניים – או לייחס הכול לקונספירציה.
המורכבות של משבר האקלים רק מעצימה את הקושי להתמודד איתו. מדובר לא באירוע בודד, אלא במארג סבוך של גורמים סביבתיים, כלכליים, פוליטיים וחברתיים – מהתלות בדלקים פוסיליים, דרך מדיניות ממשלות, ועד להרגלים היומיומיים של כל אחד ואחת מאיתנו. כדי לחולל שינוי אמיתי נדרשות התאמות עמוקות וכואבות – בתחבורה, בצריכה, בתזונה – והרבה אנשים פשוט לא מוכנים לוותר על אורח החיים המוכר.
בישראל, הסוגיה הסביבתית נדחקת לא פעם הצידה בשל מציאות ביטחונית וכלכלית מתוחה. אך גם כאן, ההשפעות כבר ניכרות היטב: עונות גשמים שהולכות ומתקצרות, עלייה עקבית בטמפרטורות, גלי חום קיצוניים ושריפות רחבות היקף. כל אלה אינם תחושות בטן – אלא תופעות מבוססות מחקר, הנתמכות בנתונים מדעיים שנאספו בעקביות במשך עשרות שנים.
מול מכחישי האקלים, הוויכוח לרוב מיותר – מה שנחוץ הוא להיצמד לעובדות. המידע המדעי נגיש, הנתונים ברורים, וההשלכות כבר אינן תיאוריה – הן מציאות יומיומית.
בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה
