הזגזוג של עבאס הוכיח: מה שהיה הוא לא מה שיהיה

היממה הדרמטית בכנסת היתה הטוויסט בעלילה. רגע התפנית. לאחריה מבינים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. שהסיכוי של הצד השני, ממשלת השינוי, או השנאה, תלוי את מי שואלים,להקים ממשלה שתחליף את נתניהו, מוחשי יותר מאי פעם. שלב ההצהרות והתרחישים הסתיים. שלב המעשים הגיע. לנתניהו יש עוד 14 יום. בלי מהפך נוסף, האירוע הזה יסתיים בעוד חודש בממשלת בנט־לפיד.

עדיין לא ברור מה קרה למנסור עבאס ולחבריו ברע"משהחליטו ברגע האחרון להצטרף למחנה השמאלבהצבעה על הקמת הוועדה המסדרת. האם זה אכן היה יאיר לפיד שהצליח לרתום אותם, או אולי היו אלה זאב אלקין וגדעון סער? או שבאמת עבאס רתח על סמוטריץ',שתוקף אותו בלי הרף, ועל נתניהו, שמחריש לעומתו? אבל דבר אחד התברר: עבאס נמצא על המגרש כשחקן מלא־מלא. הוא לא יישב בשקט כשתקום ממשלה בתמיכתו ויבקשו ממנו להיחבא אל הכלים. הוא לא יצניע את נוכחותו כדי לרצות מאן דהוא שלא מתאים לו להיתמך על ידי ח"כים ערבים. עבאס ידרוש את כל הכבוד המגיע לו. ידרוש שותפות. וידרוש הישגים. והרבה. אם זה מסבך את העניינים או מקדם אותם - רק ימים יגידו.

ההצבעה של עבאס שימשה עבור סמוטריץ' הוכחה ניצחת לכך שאי אפשר לסמוך עליו. שהמרדף של נתניהו אחר התמיכה שלו היה שגיאה גדולה. שעבאס יכול ברגע להונות אותו, לברוח לו בהצבעות, ולהותיר אותו נטול רוב בממשלת מיעוט שלא יכולה לשלוט בכנסת.

מבחינת נתניהו, האירוע הוכיח את ההפך. שעם עבאס צריך לנהוג בכבוד. כפי שנהג בו הצד השני. לתת לו הישגים משמעותיים בתחומים האזרחיים שבהם הוא מעוניין, לברך על כך שזנח כרגע את הנושא הלאומי, ובעיקר - לסגור איתו שותפות, אף שהוא לא יהיה חלק מהממשלה, ולקנות את נאמנותו.

המפסיד של היממה האחרונה הוא נפתלי בנט. מה שהתחיל כהפגנת שרירים מרשימה מול נתניהו, הסתיים בסגירה של דיל מוזר איתו, ומפלה משותפת של שניהם. הרושם היה שבנט עומד לעשות לראש הממשלה בית ספר. נתניהו הריח את זה מתקרב ותקף אותו בחריפות בישיבת סיעת הליכוד. ברגע האחרון סיכמו שבנט יתמוך בהצעת הליכוד ויקבל נציג נוסף במתנה בוועדה. אבל כמו בניסיונות בהקמת ממשלת הימין, כך גם עכשיו, יש להם יחד רק 59. בלי עבאס הכל נופל. וזה בדיוק מה שקרה.

נתניהו מאשים את סמוטריץ' בטרפוד של הקמת ממשלת הימין, אבל עד כה קשה לומר שפעל בעניין. אם יש ציבור שראש הממשלה התמחה בטיפול בו, זה הציבור הדתי־לאומי. השפעתו על הרבנים, על הפעילים ועל דמויות המפתח המשפיעות במגזר הזה עצומה. עד כדי כך שאחת הסיבות המרכזיות שנפתלי בנט הקים את הימין החדש היתה בשל רצונו להתנתק מהשפעת הרבנים, שנתניהו ידע להקדים אותו ולהשיג את תמיכתם לפניו. אולם בשבועיים שבהם המנדט בכיסו לא ראינו שום פעולה מצד ראש הממשלה בהקשר הזה. אבל יש עוד שבועיים. בניגוד לדיווחים ולשמועות, אין לו שום כוונה להחזיר את המנדט לפני הזמן. שבועיים בפוליטיקה הם נצח. גם אם נדמה נכון לעכשיו שלא יקרה בהם דבר.