"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
היועמ"ש נגד הוצאת רה"מ נתניהו לנבצרות
מנדלבליט הגיש לבג"ץ את עמדתו לעתירה המבקשת להורות על נתניהו לצאת לנבצרות מתפקידו בשל המשפט נגדו: "אין עילה להתערבות שיפוטית בנושא"
היועמ"ש סבור שנתניהו לא צריך לצאת לנבצרות | צילום: אורן בן חקון

היועמ"ש נגד הוצאת רה"מ נתניהו לנבצרות

מנדלבליט הגיש לבג"ץ את עמדתו לעתירה המבקשת להורות על נתניהו לצאת לנבצרות מתפקידו בשל המשפט נגדו: "אין עילה להתערבות שיפוטית בנושא"

יאיר אלטמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אביחי מנדלבליטבנימין נתניהומצבו המשפטי

לפי עמדתו, אין עילה להתערבות שיפוטית בנושא. "ראש הממשלה ימצא את הדרך לשלב בין מחויבויותיו, ככל שיידרש לכך... לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, העתירה אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית בעניין ודינה להידחות".

היועמ"ש ציין כי "עמידתו של נאשם בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, שמשפטו מתנהל בימים אלו, בראשות הממשלה, אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת, אכן מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים".

צילום: יוני ריקנר, אפרת פורשר
עם זאת, בהקשר זה טען היועמ"ש כי "ממשלת ישראל, שבראשה עומד ראש הממשלה, נמנעה מקיום דיונים במינויים שונים של בעלי תפקידים בכירים במשרד המשפטים. דברים אלו אינם מובאים כדי להצביע בהכרח על קיומו קשר סיבתי בין היותו של ראש הממשלה נאשם בפלילים לבין הימנעות הממשלה מקידום מינויים אלו, אלא כדי להדגים את הקושי המתעורר בנסיבות העניין כמתואר, בוודאי ככל שמדובר באמון הציבור במערכות החוק והמשפט".
במצב הדברים הנתון, ובשים לב גם להסדר מניעת ניגוד העניינים שגובש, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו. כאמור, הסדר ניגוד העניינים שגובש נועד לשלול את האפשרות שמא סמכויות שלטוניות יופעלו באופן שיושפע מעובדת התנהלותו של ההליך הפלילי נגדו, או באופן שיהיה בו כדי להשפיע על עניינו האישי של ראש הממשלה בניהול ההליך הפלילי.
התגובה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת בג"צים עו"ד ענר הלמן, ועוה"ד רן רוזנברג ואודי איתן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...