"המגפה עדיין לא מאחורינו": המסכות הוסרו, אך הדעות בציבור חלוקות

במשרד הבריאות הדגישו אמש כי בשטחים שאינם פתוחים יש לעטות מסכה, ומזכירים שחשוב להצטייד במסכה בכל יציאה מהבית למקרים שבהם תדרש שהייה בחללים סגורים, ולשמור על ההנחיות - מסכה, ריחוק חברתי והיגיינה

.

כתבי "ישראל היום" נפרסו בערים שונות ברחבי הארץ, ובדקו עם הציבור מה דעתם על ביטול חובת עטיית המסכות. לצד האושר ותחושת ההקלה הצפויה מצד מרבית האנשים, נרשמו גם כמה אזרחים מודאגים שהחליטו שלא לקחת סיכון.

"נולדנו מחדש"

ניר גיגי, תושב שכונת בקעה בירושלים, מאושר על ביטול חובת עטיית מסכה בחוץ: "זו תחושה נהדרת שניצחנו את הקורונה ואפשר להסתובב ברחוב בלי מסכה. אני מרגיש שנולדנו מחדש. הייתי חולה וגם התחסנתי ועכשיו יוצאים לדרך חדשה". גם יוסי משה מחייך ללא הפסקה בלי מסכה: "אין לי חשש. אני מרגיש הכי בטוח בעולם. המסכה הייתה מציקה לי בחוץ וכיף ללכת בלי מסכה. זו הרגשה של שחרור, סוף הקורונה. הסיוט נגמר".

מנגד, בני הראל, ניצול שואה, ממשיך ללכת עם מסכה גם בחוץ וחושש לבריאותו: "התרגלנו לזה. אני הולך עם מסכה כי לא בטוח שהמגפה נגמרה. אני סובל מהלב ומהכליות ולא לוקח סיכון. אני לא רוצה להוסיף לי בעיות".

חם בטבריה

בימים אלו של שרב כבד בכל חלקי הארץ, מערכון הקאלט של הגשש "חם בטבריה" מקבל משנה תוקף שכן בטבריה חם יותר ממרבית חלקי הארץ. למרות זאת, תושב העיר אושרי וייצמן החליט להמשיך ללכת עם מסכה גם בשטחים הפתוחים, אף שחובת עטית המסכה בהם הוסרה היום. "עד עכשיו הלכתי עם שתי מסכות ואילו היום צמצמתי את זה ואני הולך עם מסכה אחת" אומר וייצמן בחיוך.

"אני עושה את זה בגלל חוסר האמון שלי במערכת הבריאות שעשה הרבה טעויות מאז שהקורונה פרצה לחיינו. אני עדיין לא מאמין שאי אפשר להידבק בשטח פתוח ובניגוד לאווירה במדינה, הקורונה עדיין לא מאחורינו. מה גם שהילדים לא מחוסנים וצריך עדיין לשמור עליהם", הוסיף.

לעומתו, אהרון דמרי מקריית שמונה נושם היום לרווחה תרתי משמע. "רוב העבודה שלי היא בחוץ, אז עכשיו אני סוף כל סוף הולך בלי מסכה. למרות זאת, יש לי מסכה תלויה על היד שיהיה לי במקרה שאצטרך להיכנס למשרד או לכל חלל סגור אחר" אומר דמרי. "אף פעם לא אהבתי את המסכה הזאת, אבל לא הייתה ברירה וכמו כולם עטיתי אותה. עכשיו זה כיף. התחלנו לקבל את החיים שלנו מחדש".

"אנחנו מאוד מאושרים מהחזרה לשגרה וההחלטה לאפשר שלא לעטות מסכות במרחבים פתוחים", אמרו ל"ישראל היום" חנה ויואל מאירי מאשקלון, שהגיעו לנופש בצימר בעכו העתיקה, "עכשיו אפשר באמת להרגיש את תחושת החופש. החום הכבד והשרב הבלתי נסבל זה מספיק. לא צריך גם מסכות".

מנגד, ברחוב החלוץ בשכונת הדר שבחיפה עדיין הסתובבו קונים רבים שנכנסו ויצאו מהחנויות ברחוב כשהם מקפידים על עטיית מסכות: "אחרי כמעט יותר משנה המסכה הפכה לסוג של הרגל, וייקח כמה ימים להפנים שאפשר להסתובב ברחוב ללא מסכה", אמרה מיכל סמדר תושבת העיר והוסיפה: "בעלי החנויות מקפידים שכל מי שנכנס לבית העסק יהיה עם מסכה אז אין טעם להוריד ולעטות שוב. אני מעדיפה שלא לקחת סיכונים כרגע".

"לא צריך למהר"

ברחובות הרצליה נעלמו כמעט המסכות.  "סוף סוף אפשר לנשום רגיל", אמר אייל. "זה גם בא בזמן טוב, כי עם החום הזה קשה לנשום עם מסכה". "חוזרים לשגרה וזה עוד סימן. מעל שנה הסתובבתי עם מסכה והאמת שאני לא אתגעגע", הוסיפה אפרת.

אבל יש גם כאלה שעדיין מסתובבים עם מסכה. ליאור הוציא את הכלב לסיבוב כשמסכה על פיו. "זה ליתר ביטחון", הוא אומר. "אני מעדיף לא לקחת סיכון מיותר. המסכה לא מפריעה לי". גם ליאת מסתובבת עם מסכה. "למרות שעשיתי את שני החיסונים אני ממשיכה ללכת עם מסכה. כל הזמן יש מוטציות חדשות וצריך להיזהר. גם קראתי שיש לא מעט מקרים שאנשים מחוסנים נדבקו".

גם פנינה לוי, תושבת גבעתיים, בחרה הבוקר להשאיר את המסכה. "אני בת 80 ומחוסנת, אבל בכל זאת, מעדיפה להיות עם מסכה גם בחוץ. לא יזיק לשמור יותר על הבריאות. לא צריך למהר".

לעומתה, שי עמאר, תושב תל אביב בן 31, החליט להסיר את המסכה. "ברוך שפטרנו מהעניין הזה. גם ככה חצי מהאנשים עם המסכה מתחת לאף. המסכות בחוץ היו כסתאח מול המשטרה. לא היה להן כבר ערך לאחרונה".

בתחנת הרכבת בראשון לציון התבקשו המגיעים להיות עם מסכה, שכן בתחבורה הציבורית קיימת עדיין חובת עטיית מסכה כמו גם בחלל סגור. "זו חושה מוזרה פתאום", ציינה יעלה חדד, תושבת העיר. "כל השנה התרגלנו למסכה. עדיין חשוב ללכת עם מסכה בכיס. אני אישית כשאני רואה אנשים מתקרבים אלי אני מייד שמה את המסכה, חוץ מזה היא ביד או על הצוואר".

גם ילדי בית הספר הורידו הבוקר את המסכות מהפנים, אלא שהישיבה בכיתות עדיין נותרה עם מסכה. "הילדים תמיד הקפידו פחות, אבל בבית הספר עדיין חשוב שיהיו. היו כבר מקרי הדבקה בשבועיים האחרונים בבתי הספר, אבל התקווה היא שהילדים ישמרו ולא ידבקו שוב. עדיין מסתובבים כאן ווריאנטים, ומי יודע לאן זה יוביל", אמרה ציפי, אם לבן בבית הספר במרכז העיר.

"קשה להיות עם מסכה בחום"

למרות החום הקיצוני, גם בדרום הארץ יש מי שמעדיף להישאר עם המכה על הפנים. "אני פשוט רגיל, אין סיבה מיוחדת", סיפר עובר אורח בבאר שבע. "עשיתי את שני החיסונים ואני לא חושש מהקורונה, פשוט התרגלתי, למרות החום". מנגד, יש כאלו שחשו הקלה: "אני עדיין עם המסכה בתיק, אני רגיל להיות עם המסכה בגלל העבודה, אבל מהיום התחושה היא הרבה יותר נעימה", סיפר ניר.

בעיר אילת שמחו מאוד על ביטול חובת המסכות בשטח הפתוח, וכבר בסוף השבוע הארוך של יום העצמאות נראו רבים מהתושבים, ובעיקר הנופשים, בחופי הים ובטיילת ללא מסכות. תמי רביבו, אמא לחמישה ילדים אמרה: "בתור אילתים גם בים אנחנו בלי מסכות וגם בטיילת. קשה מאוד להיות עם מסכות בחוץ כאשר הטמפרטורה מגיעה ל-40 מעלות. כאמא לילדים שלומדים במערכת החינוך, אין לי ספק שלילדים יהיה יותר קשה, כי בהפסקה בחוץ הם בלי מסכות ובפנים בכיתה יש חובת מסכות. זה מבלבל אותנו המבוגרים, אז בטח גם את הילדים".