"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מנדלבליט לבג"ץ: "אין מקום להתערב בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו"
היועץ המשפטי לממשלה דחה על הסף את עתירת ארגון מבצר הדמוקרטיה בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית • "11 שופטי בג"ץ כבר קבעו כי ניתן להטיל את המלאכה על רה"מ"
היועמ"ש אביחי מנדלבליט // צילום: יהודה פרץ // היועמ"ש אביחי מנדלבליט

מנדלבליט לבג"ץ: "אין מקום להתערב בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו"

היועץ המשפטי לממשלה דחה על הסף את עתירת ארגון מבצר הדמוקרטיה בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית • "11 שופטי בג"ץ כבר קבעו כי ניתן להטיל את המלאכה על רה"מ"

יאיר אלטמן
, עודכן

המדינה הודיעה לבג"ץ כי היא לא רואה מקום להתערבות משפטיתבהחלטת נשיא המדינהלהטיל את המנדט להרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. בחוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נכתב כי הסוגייה הוכרעה כבר בבג"ץ קודם לאחר הבחירות, אז קבעו 11 שופטים כי ניתן להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה.

מנדלבליט מסביר כי "נקודת המוצא לענייננו נוגעת למעמדו הייחודי של נשיא המדינה, לחסינות המוקנית לנשיא מכוח חוק יסוד נשיא המדינה, ולפסיקה העקבית לפיה היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הנשיא הקשורות במילוי תפקידו צר ביותר".

העתירה לבג"ץ הוגשה על-ידי חברי ארגון מבצר הדמוקרטיה לפני כמה ימים, ונטען בה שנתניהו חזר מהסדר ניגוד העניינים שאליו התחייב. היועמ"ש כתב כי נתניהו מחויב לו לפי החלטת בג"ץ בנושא.

בעתירה התבקש בית המשפט לקבוע כי החלטת הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על "העומד לדין בגין אישומים בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית שיש עמן קלון, שנעברו בעת שכיהן בתפקיד ראש ממשלת ישראל, הינה החלטה הנוגעת בחוסר סבירות קיצוני ועל כן דינה בטלות, באופן המחיב קבלת החלטה אחרת לאלתר".

התגובה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, עוה"ד אבי מילקובסקי וענת גולדשטיין ממחלקת הבג"צים.

מעו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את מבצר הדמוקרטיה, נמסר בתגובה: "תגובת היועץ המשפטי לממשלה מתעלמת לחלוטין מהבהרות בית המשפט העליון בהרכב 11 השופטים לפיהן במקרה שלפנינו היקף שיקול הדעת של הנשיא בהטלת הרכבת ממשלה הוא רחב ומהותי לעומת שיקול הדעת הצר שהיה לו במקרה שנדון שם. שכן באותו מקרה היה זה לאחר שהמנדט חזר לכנסת ו-72 חברי כנסת הודיעו לנשיא על מי להטיל הרכבה. באותו מצב, קבע בית המשפט, שפעולת הנשיא היא למעשה טכנית ופרוצדורלית בלבד, לעומת המקרה שלפנינו כשההחלטה היא בידיו.

"היועץ המשפטי לממשלה מתעלם לחלוטין מקביעות השופטים לפיהם שיקולי טוהר המידות של נבחרי ציבור הם מרכיב בשיקול הדעת. השופט מלצר אף הדגיש כי אם יש מועמד עם כתב אישום ומועמד נוסף ללא כתב אישום זה שיקול להעדיף את המועמד ללא כתב האישום. מה עוד שבמקרה שלפנינו לאף אחד מהם אין 61 ממליצים ועל כן משקל כמות הממליצים (52 או 45) הינו נמוך יחסית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...