"אחרי שכבר מצאתי את יוני, ראיתי שלא אוכל לטפל בו"
סא"ל ד"ר עופר אלמוג | טיפל בחברו סרן יהונתן נתנאל ז"ל (27) שנפל בעזה
סא"ל ד"ר עופר אלמוג, היום קצין הרפואה של אוגדת עזה, היה קצין רפואה של גדוד 202 בצנחנים במבצע עופרת יצוקה, שם איבד את חברו סרן יהונתן נתנאל ז"ל.
על ההיכרות ביניהם סיפר עופר: "כשהגעתי לגדוד, יוני היה בחופשה בתאילנד שבמהלכה הוא נפצע, וההיכרות הראשונה שלי איתו היתה בעצם כשהוא ביקש את עזרתי בטיפול בכל מיני דברים שקשורים לפציעה שלו. עזרתי לו מרחוק בלי להכיר אותו. כשהוא חזר לגדוד בתור סגן מפקד פלוגה, ההיכרות בינינו הלכה והתהדקה וגם החברות. הוא הגיע בזמן שהיינו בקו עזה ואז התחיל מבצע עופרת יצוקה.
"במהלך הכניסה לעזה, ב־3 בינואר 2009, גם אני נכנסתי בתוך פלוגת החוד, יחד עם החפ"ק של יוני. האירוע שבו יוני נפגע ונהרג היה ב־5 בינואר, כשפלוגת החוד הציבה מארב צלפים כדי למנוע התקפות עלינו. בזמן הזה אני הייתי עם החיילים שלי במרחק של כמה מאות מטרים משם. ההודעה על האירוע היתה כשמ"פ מהגדוד דפק על הדלת בחדר שהייתי בו ואמר לי 'דוקטור, יש פצועים"'.
.jpg)
לדבריו, "ידענו שהיה פיצוץ, שיש נפגעים ושכנראה יוני נפגע. ידעו להגיד לי בדרך, מקטעי דיווחים. האירוע היה בלילה. כשהגענו למבנה, התחלנו לעלות במדרגות. הגענו לקומה שבה היה האירוע, הלכתי לחדר האחורי והתחילו להביא את הפצועים אלי. היו באירוע תשעה פצועים בכל הדרגות, היו הרבה מאוד נפגעים מרסיסים. הפצוע הראשון היה החובש הפלוגתי. דבר ראשון שהוא אמר לי זה שהוא מרגיש הקלה, כי הוא נפגע בעיניים ולא כל כך ראה, אבל למרות זאת ניסה לטפל בחברים שלו, וכשאני הגעתי - האחריות ירדה ממנו. הגיעו אלי עוד פצועים עם פציעות יותר חמורות, ואז שאלתי 'מישהו ראה את יוני?'. החלטתי להיכנס לחדר שנפגע מהפיצוץ, לבדוק את יוני, להוציא אותו משם. היה חושך, והכל תוך כדי לחימה. אחרי שכבר מצאתי אותו, ראיתי שלצערי לא אוכל לטפל בו".
באותם רגעים עופר מספר כי היה עליו להתרכז בהמשך הטיפול בפצועים, ולא לתת לרגש להשתלט עליו. "כל ההתנהלות והטיפול הם על אוטומט, נכון שיוני הוא החבר לנשק הראשון שאיבדתי, אך בזמן האירוע לא יכולתי לתת לזה להפריע לי. דיווחתי שהוא הרוג וחזרתי אל הפצועים כדי לטפל בהם, וגם אל מי שלא נפגעו פיזית, כדי לתת להם מענה ראשוני רגשי. אלו חיילים שאיבדו את המפקד שלהם עכשיו. חלקם ראו אותו נהרג".
המחשבה שאולי ד"ר אלמוג עצמו זקוק לתמיכה לא באה מבחינתו בחשבון. "מתוקף העיסוק והאימונים אנחנו מתכוננים לכאלה דברים. לא שאפשר להיות מוכן במאה אחוז לכזה אירוע, ובטח כשמדובר באדם שמכירים, חבר. אבל קודם כל צריך שתהיה היכולת לטפל. כאן אני יכול להגיד בדיעבד שזה אחד הדברים שהכי השפיעו עלי באירוע הזה. אמנם לא יכולתי להשפיע על התוצאה לגבי יוני, אך זה דרבן אותי להמשיך להיות עוד יותר מוכן, כדי שבאירועים שבהם כן תהיה לי יכולת השפעה, אני אהיה הכי מוכן שאני יכול להיות".
באופן אישי יותר ד"ר אלמוג מספר: "יוני בשבילי היה אח והיה חבר. אח לנשק. האובדן שלו והאירוע נמצאים איתי. לא סתם ביקשתי להיות קצין הרפואה של אוגדת עזה. לצערי, יוני הוא לא הפצוע היחיד שאיבדתי בעזה, וחלק מההתמודדות היא לתת למי שיגיע לסיטואציות דומות בעתיד את הכלים והאפשרויות לתת את הטיפול הכי טוב שאפשר".
יהונתן היה בן 27 בנופלו, והותיר אחריו אישה ובת, הורים, שני אחים ואחות. אחרי נפילתו הועלה לדרגת סרן.
מאת: איליה יגורוב
"הסתכלתי בעיניו, והבטחתי שאתן את כולי כדי להצילו"
רס"ב שלום ביטון | חברו לפלוגה של רס"מ קונסטנטין דנילוב ז"ל (23)
יום שבת, 30.3.02, בשטחים ובמגזר הערבי ציינו את יום האדמה. המצב הביטחוני באזור קו התפר היה מתוח, ובאותה עת לא חצצה עדיין גדר ההפרדה בין ישראל לשטחי יהודה שומרון. מדובר היה בתקופת האינתיפאדה השנייה, כשארגוני טרור שיגרו לישראל מחבלים מתאבדים וביצעו פיגועים באמצעות מכוניות תופת ופיגועי ירי.
פלוגת מ"ד של משמר הגבול פעלה אז בגזרת קו התפר באזור ואדי עארה, כדי לשמור על ביטחון התושבים ביישובים הסמוכים ולמנוע חדירות של גורמי טרור לשטח ישראל. באותה שבת הכוננות בפלוגה היתה גבוהה. צוות בפיקודו של הקצין נדב סלמה, לוחם נוסף והחובש שלום ביטון, יצאו כחוליית פיקוד (חפ"ק) למשימה מבצעית בגזרת באקה אל־גרבייה. ההתרעות דיברו על אפשרות חדירה של מחבלים לתוך מדינת ישראל עם רכב תופת.
לקראת שעות הבוקר המאוחרות צוות החפ"ק ערך סיור באזור שכונת נזלת עיסא שבין באקה אל־גרבייה לבאקה א־שרקייה. בשלב מסוים הצוות היה צריך לתדלק את הרכב ומאחר שמדובר באזור רגיש מאוד בשכונות התפר, צוות נוסף נקרא להחליפו. בצוות הזה היה רס"מ קונסטנטין דנילוב ז"ל שהיה גם חובש בהכשרתו. במהלך שובו של צוות החפ"ק לנזלת עיסא נשמעו דיווחים בקשר ממפקד הצוות של קונסטנטין, ניסים אליאס, בדבר היתקלות עם מחבלים באזור השכונה. בדיווח הראשוני דווח על פצוע קשה ודרישה שחובש יגיע בדחיפות למקום.
"כאשר שמעתי את הדיווח, הבנתי שקוסטה הוא זה שנפגע, מאחר שקוסטה חובש בהכשרתו, ובדיווח היה צורך בחובש. התכנסתי בתוך עצמי, הכנתי את עצמי למפגש הראשוני עם חובש שנפצע באורח קשה וטיפול תחת אש", נזכר רס"ב שלום ביטון שהוזעק לטפל בדנילוב ז"ל. "עצרנו את הרכב כ־300 מטרים לפני נקודת ההיתקלות, כאשר ברקע היה ירי לעברנו וזריקת רימונים לכיווננו".
ביטון ממשיך ומספר כי "תוך כדי תפיסת מחסות וירי לכיוון המחבלים, התקדמנו בדילוגים אל קוסטה. הגעתי אליו, עיניו היו פקוחות והבטחתי לו שאתן את כולי כדי להציל אותו. משכתי אותו מאחורי ג'יפ ממוגן ירי על מנת להעריך את מצבו - שלא היה פשוט, הוא היה חסר הכרה, והתחלתי להעניק לו טיפול רפואי.
"דקות בודדות לאחר מכן", אומר ביטון, "שכב לצידי קמב"ץ היחידה שחבר לכוח, וחיפה בירי לעבר המחבלים לאורך הטיפול הרפואי, ובאותו זמן שכב לצידי כסיוע מפקד משמר הגבול דאז, ניצב יעקב גנות. יעקב אמר לי שכל סיוע שאני דורש - להעביר דרכו. מאחר שמדובר בשטח מאוים תחת אש, כוחות מד"א לא יכלו להיכנס לגזרה, ולכן ביקשתי ממפקד מג"ב להנחית מסוק בקרבת מקום. צוות נוסף הנחית את המסוק במגרש הכדורגל הסמוך, ולשם פונה קוסטה תוך כדי שאני מטפל בו ומנסה להילחם על חייו, אך לצערי זמן קצר לאחר שהמסוק נחת - הרופא קבע את מותו. קונסטנטין היה בן 23 בנופלו.
מאוחר יותר התברר כי שני מחבלים התכוונו להסתנן לישראל עם רכב ולבצע פיגוע טרור גדול. הם היו חמושים ברובי סער, רימוני יד וחגורות נפץ. הצוות של קוסטה סימן לרכב לעצור, וכשהמחבלים הבינו שכוח מג"ב תפס אותם - הם עצרו את הרכב, יצאו ממנו ופתחו בירי מאסיבי לכיוון הצוות. מפקד הצוות אליאס יחד עם קוסטה השיבו בירי לכיוון המחבלים ובזמן ההסתערות נפגע דנילוב ז"ל מירי המחבלים ונהרג. מפקד היחידה, רפ"ק פריד גאנם, הצליח לנטרל את המחבלים. על פעולתו שמנעה פיגוע קשה הוענק לקונסטנטין עיטור האומץ של המשטרה.
"באותם ימים הייתי אחראי מרפאה של הפלוגה, קוסטה היה חובש שלי במחלקה, לוחם שלא הפסיק לחייך, מקצועי, מסור, והיו לו שאיפות להתקדם בתחום הרפואה. באותם רגעים של פיגוע הטרור התכנסתי בתוך עצמי מאחר שהבנתי שזה חבר שנפצע קשה ולאחר מכן נהרג. שרר עצב גדול בפלוגה, זהו חלל ראשון של היחידה, ולצערנו אחריו נפלו עוד שניים בעת שירותם", סיפר בכאב רס"ב ביטון, המשמש היום קצין הדרכה רפואה של מג"ב ופרמדיק בהכשרתו.
מאת: איציק סבן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
