"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

60% מהישראלים: לא אוכלים חמץ בפסח

רוב הציבור היהודי נמנע מאכילת חמץ במרחב הציבורי ולא מעוניין בכפייה של ביהמ"ש בנושא • ישנה תמיכה במכירת חמץ בסופרמרקטים, בבתי חולים ובצה"ל

,עודכן
הכנת מצות לקראת פסח // צילום: אורן בן חקון // הכנת מצות לקראת פסח

60% מהישראלים אינם אוכליםחמץ בפסח, אך מחצית מהציבור סובר כי יש לאפשר מכירת מוצרים שאינם כשרים לחג בסופרמרקטים ברחבי הארץ. כך עולה בסקר חדש של הקונגרס הישראלי – מיזם משותף של אוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין. המשאל נערך בקרב מדגם מייצג בציבור היהודי על ידי חברת המתכנה במהלך חודש מרץ האחרון.

באשר להחלטת בג"ץ שלפיה אין למנוע ממבקרי בית החולים להכניס חמץ, 52% מהמשיבים מסרו כי הם מאמינים שההחלטה נכונה לעומת 46% שסבורים שההחלטה שגויה. יחד עם זאת, כאשר נשאלו האם ביהמ"ש הוא המקום להכריע בסוגיה שכזו,

61% השיבו שלא. כאשר נשאלו מי הגוף שצריך לקבל החלטה בסוגיה, כ 40% השיבו שהרשויות המקומיות או במועצות הסכמה אזרחיות המורכבות מנציגי כל המגזרים, 12% נוספים חשבו שאין צורך להתערב ויש למציאות להתנהל בעצמה.

המשאל בחן גם את אורחות הציבור בנוגע לאכילת חמץ, ומצא כי רובו, כ-70%, לא אוכלים חמץ בפסח - מתוכם 10% מקפידים שלא לאכול רק במרחב הציבורי ו-60% לא אוכלים חמץ כלל. 30% לא מקפידים על חמץ בכלל.

כאשר נשאלו האם יסכימו לוותר על זכויות או להימנע מפעולות מסוימות במרחב הציבורי כדי לשמור על צביון יהודי למדינה, השיבו 52% אחוז בחיוב לעומת 41 אחוזים. בפילוח התשובה למצביעי שמאל וימין נמצא כי 72% ממצביעי הימין היו מהמסכימים ואילו 77% מאלו שלא הסכימו, הגדירו עצמם מצביעי שמאל. בנוסף, רוב של 58% מהמשיבים כן מסכימים לוותר על זכויות או להימנע מפעילויות מסוימות בכדי לכבד את האחר.

נערכים לחג בשוק מחנה יהודה // צילום: אורן בן חקון
נערכים לחג בשוק מחנה יהודה // צילום: אורן בן חקון

51% מהנשאלים השיבו שהם מאמינים שאכילת חמץ היא סוגיה אישית ואין צורך בחקיקה בנושא, לעומת 40% שלא הסכימו עם האמירה הזו. בשאלה אחרת נמצא כי 55% חושבים שחוקים כמו איסור הצגת חמץ בפסח מגבירים עוינות ופילוג בין המגזרים בחברה הישראלית.

בכל הנוגע לשאלה האם גופים ציבוריים כדוגמת בתי חולים וצה"ל צריכים לספק חמץ בפסח למי שמעוניין בכך השיבו 58% בשלילה לעומת 38% שהשיבו בחיוב. 48% חושבים שיש אפשר לסופרמרקטים למכור חמץ במהלך חג הפסח. יחד עם זאת, כאשר נשאלו האם עסקים פרטיים יכולים למנוע ממבקרים להכניס חמץ לעסקיהם בפסח - מרבית המשיבים הסכימו שכן (73%).

ביחס לחגיגות ליל הסדר בצל הקורונה, כ-44% השיבו שבגלל שהם מחוסנים/מחלימים, הם יחגגו את ליל הסדר כרגיל, גם אם יוטלו הגבלות מסוימות. לעומתם, כ-47% השיבו שיקפידו על ההנחיות יהיו אשר יהיו. רק 9% השיבו כי יחגגו כרגיל בלי קשר לחיסונים/מחלימים או הגבלות כלשהם.

"ממצאי המשאל שערכנו מראים כי חג הפסח ומנהגיו נמצאים בקונצנזוס רחב בציבור. יחד עם זאת, קיימות מחלוקות עזות בשאלות הקשורות בהשפעת דיני הפסח על המרחב הציבורי והפרטי בישראל. " אמר ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנהל הקונגרס הישראלי. "הממצאים מוכיחים כי הציבור מעוניין להגיע לפשרות ומכבד את האחר ומנהיגיו – גם במרחב הציבורי, אבל, כאשר מנסים להתמודד עם סוגיות כאלו בחקיקה או בזירה המשפטית, שסופם בדרך כלל הוא בכפיית הפסיקה על האחר, המחלוקת מונצחת והקיטוב מתגבר".

הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף לאוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה, כאשר המפתח לגישור על המתח היסודי הזה הוא תהליך ציבורי רחב היקף של בניית הסכמות, המלווה במחקר אקדמי מעמיק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר