"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפתעה: אלו היו חדי הקרן על פי התורה

אנשים מאוהבים בחדי קרן, למרות שאינם קיימים • האם החיה אכן התקיימה אי פעם? • אם תסתכלו במקורות היהדות התשובה ברורה • פרויקט "תורת הנסתר"

,עודכן
חד קרן // צילום אילוסטרציה: גטי אימג'יס // חד קרן

אם תסתכלו מסביב, תוכלו לראות המון חדי קרן. לא מאמינים? תוציאו את הראש מהטלפון ותבדקו. הם נמצאים כמעט בכל מקום: על חולצות, פיג'מות וכריות. עכשיו תחזירו את הראש לטלפון ותפתחו את מקלדת האימוג'ים של הטלפון. גם פה יש חדי קרן. ובכל זאת, למרות שהם סביבנו, חייכנים ומנצנצים, איש מעולם לא תיעד חד קרן בטבע. אז האם חדי קרן באמת התקיימו אי פעם או שמדובר באגדה בלבד?

נתחיל מההתחלה: חד הקרן מופיע במסורות של תרבויות רבות ברחבי העולם. כולנו מכירים את חד הקרן הקלאסי: סוס אציל ולבן עם קרן אחת במרכז המצח, אבל יש עוד חדי קרן, מוכרים פחות. לפעמים חד הקרן מתואר דווקא כפרא (חמור בר) עם קרן אחת, ויש מקומות שבהם חד הקרן הוא בכלל תיש מזוקן עם קרן אחת.

עוד בפרויקט "תורת הנסתר"

-הסוד היהודי של משולש ברמודה

-האם מותר לאכול בנות ים?

הופתעתם? חכו עד שתקראו את התיאור הבא של חד הקרן, מאת חוקר הטבע הרומי פליניוס הזקן: "חיה עזה מאוד הנקראת מונוצ'רוס, יש לה ראש של אייל, רגליים של פיל וזנב של חזיר בר, בעוד ששאר הגוף שלה הוא כמו זה של הסוס; חיה זו משמיעה קול נהמה עמוק, ויש לה קרן שחורה אחת, היוצאת מאמצע מצחה ואורכה כשתי אמות" (כ-90 ס"מ). בקיצור, חד הקרן שכולנו מכירים היום – הסוס היפהפה והאצילי עם הקרן האחת, שבימינו מוסיפים לו נצנצים זהובים, פוני קסום וזנב בכל צבעי הקשת – הוא פשוט הגרסה האירופית של חד הקרן, שהתפשט בעולם החל מימי הביניים.

גם לנו היהודים יש חד קרן משלנו. חכמינו ז"ל מספרים בתלמוד שאדם הראשון הקריב חד קרן: "שור שהקריב אדם הראשון, קרן אחת הייתה לו במצחו". לא סוס ולא תיש, שור, שור עם קרן אחת. ככה נראה חד הקרן היהודי. לפי מקורות אחרים, מעורותיהם של חדי הקרן נעשה חלק מכיסויי המשכן: "מין חיה גדולה הראה הקב"ה למשה, ועשה הימנה [באמצעותה] צורך המשכן וגנזה... קרן אחת היתה לה במצחה". לפי הסבר זה, חד הקרן היה יצור ניסי, שבא לעולם למטרה אחת, הקמת המשכן, ולאחר מכן הועלם.

פרויקט תורת הנסתר // צילום: גטי אימג'יס
פרויקט תורת הנסתר // צילום: גטי אימג'יס

אם נחפש בטבע יצורים בעלי קרן אחת, שהיו יכולים לשמש מקור לאגדות על חדי הקרן, נמצא רק משפחה אחת של יצורים כאלו: הקרנפים. אלא שהקרן של הקרנפים, כפי שמסגיר שמם, יוצאת מהאף – ולא מהמצח. הקרנפים גם אינם לבנים, אלא אפורים כהים או לכל היותר אפורים בהירים. אפילו "הקרנף הלבן", כפי שקוראים רוב האנשים לקרנף רחב-השפה, אינו בצבע לבן; לפי הסברה, מקור שמו בתרגום מוטעה של המילה weit ("רחב" באפריקנס) ל-white ("לבן" באנגלית). ובכל זאת, הקרנף הוא, ככל הנראה, "חד הקרן" שתיאר פליניוס הזקן, זה עם זנב החזיר, רגלי הפיל והקרן הכהה.

אז היו פה חדי קרן או שזה מיתוס בלבד? – יש עוד יצור שיכול היה לשמש מקור לסיפורים על חדי הקרן: הראם הלבן. מדובר במין של אנטילופה צחורה שחיה במדבריות של ארץ ישראל וסביבתה ויש לה קרניים ישרות וארוכות. למרות שלרוב המוחלט של הראמים יש זוג קרניים, מוכרים גם ראמים שאיבדו אחת מהשתיים עקב פציעה או מחלה, כך שאת מצחם מעטרת לצמיתות רק קרן אחת. בנוסף, מזווית מסוימת, זוג הקרניים של הראם עשוי להיראות כמו קרן אחת, בפרט אם צופים בחיה ממרחק. כנראה שלא במקרה בתרגום המלך ג'יימס לתנ"ך, המילה "ראם" מתורגמת כ"חד קרן".

האם הראם הוא מקור הסיפורים על חד הקרן? – הפעם נשאיר את השאלה פתוחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר