לכל אדם יש את נכסיו, דירות חייו, ליבת ערכיו, נאמנויותיו. בכל אדם טמונה תבנית נוף הולדתו, סביבת צמיחתו, מאפייניו והחלטותיו.
בשנת הקורונה בתים רבים חוו תמורות באורח חייהם. תלמידי ישראל צברו שעות בית וסגר, ועימם השלכות רגשיות ולימודיות. משפחות שונות, דווקא בתקופה זו, יצרו הזדמנויות, מצאו מרחבי זמן פנוי לשינויים וגם עסקו בשיפוץ סביבת מגוריהם או חידושה. לעומת זאת, רוב מוסדות החינוך נותרו בשיממון "אין תלמידיהם", כך גם המבנים, תחזוקתם ונראותם.
רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום
מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>
מודה ומתוודה: אני חסידה נלהבת של סביבות למידה בעלות מעוף, גם בשנים שגישה זו הייתה חריגה ויוצאת דופן, ובישובים רבים המצב עדיין כך. זוהי מציאות ארצית, אזורית ומקומית, שמתחמי חינוך, גנים ובתי ספר דומים לקוביות בטון או טורי טיח מטים לנפול, מרחבי שהייה עצובים, שאינם מעוררי עניין והשראה, שבויים במתקנים שעבר זמנם, צבעים דהויים מכל עבר וטיפוחם מהווה עול והוצאה כספית על המופקדים עליהם.
במבנים חדשים - מעט פחות, אך בחלוף הזמן גם החדשים יחסית שביניהם מצטרפים לטעוני בינוי ותחזוקה משקמת, בעקבות שינויים דמוגרפיים.
מנהיגות נבחנת גם לאור מיקוד השקעתה בחידוש ומיטוב מבני חינוך וסביבות עתירות קידמה וחזון. זו אמירה אחרת, שמשפיעה על חיי היום יום והמחר של כולנו וסוחפת שותפים. כשנקישות השינוי נשמעות, מתחוללים גם שינויים בעלי ערכים מוספים רבים – פני הדור הבא.
אורית בורן, מעצבת פנים, אדריכלות וסטיילינג, מציינת כי "לאסתטיקה ערך עליון בסביבות חינוכיות-לימודיות, והיא מדגישה שלושה היבטים: רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים, החל מגיל הגן. האמונה ביכולתם של הילדים וצוותי הגן להוביל, ללמד, לחקור וליצור, מנחה בתכנון חללים המעשירים את עולמם של הילדים ומחברים את אישיותם הפנימית, לצמיחה אישית ואמונה בהתפתחותם כבר בילדותם", היא אומרת.
יתרה מזו, ממחקרים שנעשו ניתן לקבוע שעיצוב וצבע, תאורה טבעית, אקוסטיקה ואיכות אוויר, הפורצים מ"קופסת הקיבעון", מגבירים את התקדמות הלמידה תוך שנה אחת בלבד!
מה ניתן ללמוד על עולמם הפנימי של ילדים ועל יחסם לעולם? כיצד הישגים, קשורים ליופי ולאסתטיקה? מהי השפעתם על החברה/הקהילה בה הם גדלים? מה יקרה כאשר ילדינו יגיעו למרכזי דעת, חוויה וחוכמה - מעונות, גנים, בתי ספר, סביבות חינוכיות ולמידה - משלבי מרחבי טבע, אסתטיקה של מבנים, הרמוניה, עוצמה והשראה?
חיבורים חדשים
אודליה יצחקי, מעצבת סביבות למידה חינוכיות, סבורה כי בתוך כל חושך ניתן למצוא אור. לדבריה, "בעיצוב סביבה חינוכית יש חשיבות לאופן בו יוצרים אפשרויות וחיבורים חדשים מלאי ערכים ומשמעות. כל מה שהיה יהפוך לרקע לכל מה שיהיה. המקום בו נמצאים התלמידים, המורים, ההורים, אמירותיהם - בדגש על קיום מרחב בטוח, מאפשר לבנות ולהיבנות מתוך הקיים, מחר של אחדות, יצירתיות ורוח נאורה ואופטימית".
נכון שלא בכל מקום ניתן להרוס ולבנות באחת מוסד חינוכי. במדינה בה שונות תרבותית ותפיסות עולם, פוליטיקה בלתי יציבה ומערכות בחירות חדשות לבקרים ממקדות את תשומת הלב, הולכים ונדחקים מסדר היום בתי ספר ומבני חינוך, כי הדבר כרוך בתקציבים רבים ובסדרי עדיפויות.
למגינת ליבי, העוסקים בחינוך רגילים למבנים ארכאיים של מסדרונות, תקרות מטות לנפול, דלתות חלולות ומחוררות, כיתות מקולפות ומבאישות טחב, מעקים מרופטים וכהים, לוח, גיר וטורי כסאות ומבנים משעממים ואפלים. התוצאה הישירה היא הזנחה מעכבת, תת הישגיות, ובערות מרחיבת פערים.
על עובדה אחת אין חולק: אסתטיקה ויופי מתכתבים ללא מילים עם נפשם של ילדים בכל גיל, וגם בקרב מבוגרים, שהילד בתוכם עדיין בועט. רוח, אסתטיקה ויופי מטפחים רגשות וערכים, משרים הרמוניה ורוגע, מקטינים תוקפנות ומייצרים משוואה חברתית חינוכית חדשה, עליה נאבקים שנים, ופתרונים הולמים במקומות רבים אינם מושגים.
אנשים, קטנים וגדולים, אוהבים להתפעל מהמקום בו הם שוהים מדי יום. כשמזדמנים לסביבת לימודים בה ניתן לשמוע מים ולשהות בסביבה ירוקה ומוארת, הלמידה שונה. כשנכנסים למבואה רחבת ידיים ומוארת, סביבות אומנות, תרבות כתלים מפעילת דמיון, צמחייה טבעית, ספסלי חיבוק והקשבה, ריהוט מעודד מפגשים חברתיים ולימודיים - נוצרת הנעה פנימית.
כל מקום אליו מפנים מבט מזין את הנשמה, מוביל לגלריה בה מוצגות תערוכות מתחלפות, עבודות נושא של תלמידים, חדרי דעת וחשיבה במקצועות למידה שונים, מכשור וציוד מתקדם, מטבח מודרני, חממה מדעית ומהצומח, מרחב קונצרטים ומופעים ולא רק.
סביבות חינוך כאלו מקדמות, מטפחות רגשות וערכים, משרות הרמוניה ורוגע, מעדנות, יוצרות הזדהות, מפחיתות בדידות ותסכול ומהוות חלק משמעותי בחיי הלומדים במרחבים הסביבתיים השונים.
הן מזמינות הערכה ושותפות הורית, מאפשרות פיתוח תכנים ותוכניות, הממלאות את רצון הלומדים המרגישים שחושבים עליהם, שמתאמצים בעבורם. מכאן הדרך קצרה למעטפת ביטחון, מיגור תופעות אלימות בבית הספר, בהסעות האוטובוסים, בהתמודדות עם נידוי חברתי ומחלוקות בין תלמידים.
מרקם חברתי כזה מאפשר יצירתיות ללמידה אחרת בקרב מתקשים ומחוננים כאחד, מעודד שונות ויודע להכיל ולקדם תלמידים בסכנת נשירה ומסגרות משולבות. גם אנשי הסגל החינוכי ומוביליו משמעותיים, מחויכים, מאותגרים, יוזמים ומתחדשים.
תכנון והשראה
לימור הררי, ראשת המרכז לחדשנות וטכנולוגיה בחינוך באקדמית גורדון, מדגישה כי "כדי לעצב מרחבי למידה, יש להבין בראש ובראשונה כיצד החזון והעיצוב משפיעים על חשיבה ודעת, ההתנהגות והלך הרוח של כולם. במרחבים אלה התכנון וההשראה נפגשים עם מגוון אמצעים טכנולוגיים חדשניים ושקופים, העומדים לרשותם בהתאם לצורך. טכנולוגיה מגוונת ועדכנית משולבת באסתטיקה סביבתית, מאפשרת יצירת תכנים דיגיטליים, ייצוגי מידע שונים והפנמה של ידע חדש אותו התלמיד מפנים בתהליך הלימודי. התשתיות הטכנולוגיות במרחב האסתטי מאפשרות למידה אינטראקטיבית, משחוק, התנסות וחוויה לימודית בלתי אמצעית, בדרכי הוראה ולמידה מגוונים. הלומד פעיל, ההתנסויות מעודדות סקרנות לשאילת שאלות, חקר, למידה ושיתוף בידע והבנה, כך גם לגבי כוח ההוראה", היא מסכמת.
חשוב גם להאיר שתהליכים כאלה מגייסים תמיכה מגורמים נוספים, שותפים חיצוניים, שהחינוך עבורם הוא אתגר המחר. אלה הם בעלי ממון ועניין, המגלים רצון בשותפות לשינוי ומאפשרים שילוב והגשמה של תפיסות רחבות טווח, בטווחי זמן ממוקדי מטרה.
בסרטו של סקרוטון רוג'ר "מדוע היופי חשוב?" נחשפים לעובדה, שאם אנו מתחשבים רק בשימושיות, הדברים שאנו בונים הופכים עד מהרה לחסרי ערך.
אוסקר וויילד אמר על כך: "אמנות מכל סוג שהוא היא לא רק שימושית. אם נשים את השימושיות במקום הראשון נאבד את זה. אם נשים את היפה קודם, מה שנעשה יהיה שימושי לנצח".
בנימה אישית: זכיתי להגשים ולממש את תפיסותיי, להוביל שינוי משמעותי בתהליכי תכנון, בנייה הקמה וניהוג בקרב לומדים, מובילים, אנשי חינוך וקהילות, ובמיוחד באזורים בעלי מרקם מעורב ובאזור פריפריאלי על קו הגבול, רחוק מהמרכז, הנאבק גם בבעיות כלכליות, מטחי טילים והיעדר ביטחון מתמשך. אני חדורת אמונה שזה הכרחי וניתן להגשמה בכל מקום ועם מנהיגות מחויבת ביתר שאת.
הכותבת היא כלת פרס חינוך לניהול ומנהיגות במערכות חינוך מאתגרות. כתבה והוציאה לאור עם שותפתה את הספר "עינוגים". מנטורית לשינוי, חדשנות ומיזמים. מאמנת אישית למשפחות, בני נוער, מנהלים ובעלי תפקידים בסקטור הפרטי והציבורי. אמונתה היא ש"התוהים אינם טועים". הכתיבה מהווה עבורה מקור והשראה ל"קול ליבה"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו