השנה האחרונה הייתה שנה כלכלית מהקשות שידע העולם בכלל וישראל בפרט. מספר המובטלים זינק לכרבע מהאוכלוסייה, הגירעון התקציבי הוא הגדול בתולדות המדינה, עסקים רבים פושטים רגל ואנשים נותרו חסרי כל. מצד שני, הבורסות, שבתחילת המשבר הראו סימני מצוקה, החלו אחרי זמן קצר לשנות כיוון, וממרץ שנה שעברה הן עשו קפיצה משמעותית.
כדי להבין את הדיסוננס פנינו לינון אור, מבית הספר “זמן הבורסה”, מומחה גדול בתחום ומבין מצוין בכלכלה, כדי שינסה להסביר מה בעצם קרה. איך זה שכל העולם בהאטה, עסקים קורסים ומדינות נמצאות על סף תהום כלכלית – והבורסות חוגגות.
הקורונה איתנו כבר שנה, איך הבורסה הגיבה למגפה העולמית?
“אנחנו בעצם רואים שכל שוק התיירות, החברות שקשורות לתיירות, מלונאות, ספנות או חברות שקיים להן חוב הורג, בעצם נפגעו הכי קשה ועד היום לא הצליחו להתאושש. אבל מצד שני אנחנו עדים שהקורונה דחפה את הטכנולוגיה, שכבר הייתה קיימת, להלכה למעשה. אם אנחנו מדברים על כל השבבים והלימודים המקוונים מהבית, הבדיקות הרפואיות מהבית, שזו טכנולוגיה שכבר קיימת עוד מלפני הקורונה, והמגפה האיצה את הפיתוחים העסקיים האלה.
“באופן כללי, במאקרו, החברות הטובות שמקדמות את העולם בטכנולוגיה ואלו שהן איתנות מבחינה פיננסית, לא נפגעו ואפילו עברו התייעלות”, ממשיך ינון, ומוסיף: “חברות גדולות או מותגים, רווחיות עם מחזורי הכנסות גדולים, שידעו למכור את המוצרים שלהם בחנויות פיזיות, בתחילת משבר הקורונה קיבלו מכה, אבל מדובר במכה קלה בכנף בלבד. מכיוון שחברות אלה החלו למכור באינטרנט, לעשות בדק בית, ובעצם יצא מכאן התייעלות ואפשרות צמיחה מהירה יותר של החברות הללו”.
אבל יש גם חברות שלא הצליחו, בעיקר כאלה שפעלו על קרקע לא בטוחה. “חברות שבלי קשר לקורונה דשדשו גם ככה, עם כמה שזה נשמע אכזרי, זה טוב לכלכלה שהן קיבלו את המכה של הקורונה שגרמה להן להיסגר. הבורסה באופן כללי צומחת בזכות החברות שנסחרות בה, ואם כספי הציבור מושקעים בחברות עם מודל עסקי כושל או חברות שאין להן אופק צמיחה, ואפילו להפך, אז נגרמת פגיעה עקיפה בכספים המושקעים על ידי הציבור – חברות אלה גורמות להאטה בצמיחה הכללית ומשם כמובן גם בבורסה”.
אז איך הגיבה הבורסה לקורונה?
“בסופו של דבר הבורסה הגיבה בצורה טובה, למרות שהשנה הכלכלית ברוב העולם הייתה קשה. אחד הסקטורים שהם המובילים בבורסה זה סקטור הטכנולוגיה, והקורונה האיצה את הצורך בהתפתחות של הטכנולוגיה. במקביל, רבים פוטרו או הוצאו לחל”ת ונאלצו לחפש אפיקים אחרים לייצר הכנסות לביתם, ואחת הדרכים שנוחות הן לסחור בבורסה. ברגע שנכנס המון כסף חדש לבורסה אז מן הסתם היא עולה. אנחנו עדים לעליות ולגידול במחזורי העסקאות”.
עד כמה משמעותיות העליות?
“בתחילת הדרך הייתה נפילה בבורסות, עד שהתיישרו עם המצב החדש. ומהרגע שהבורסות החלו להתאושש, הייתה עלייה משמעותית: מה-17.3.20 עד תחילת 2/2021, מדד הנאסד”ק, לדוגמה, השלים עלייה של יותר מ-90% ופרץ שיאים חדשים וה-S & P 500 השלים עלייה של יותר מ-70% ונמצא בשיא של כל הזמנים. הבורסה הישראלית הגיבה בצורה מתונה יותר, ואם ניקח שני מדדים המרכזיים בישראל, מדד ת”א 35 (מכיל את 35 החברות בעלות השווי הגבוה בישראל) עלה מתאריך התפנית, ב-17.3.20, ביותר ב-30%, אבל הוא עדיין במרחק של כ-10% טרום פרוץ הקורונה. המדד השני ת”א 125, שעלה באותה תקופה יותר מ-50% וחזר לרמות שווי שלפני פרוץ הקורונה”.
מה היו ההמלצות שלך לתלמידים ב”זמן הבורסה” מאז תחילת פרוץ המגפה?
“מבחינה חוקית אסור לי להמליץ על השקעה, אבל בהחלט סיפרתי להם שאני המשכתי להשקיע, לא משכתי את הכסף מסיבה פשוטה – ידעתי שיבואו הירידות, אבל לא ניתן לחזות במדויק מתי הבורסה תחזור לעלות, כי מי ידע שה-17.3.20 יהיה תאריך היפוך המגמה וחזרה לעליות, ולכן החלטתי להשאיר את הכסף מתוך הנחה מושכלת וניסיון העבר שהבורסות יתאוששו וישובות לשווין מלפני התפרצות המגפה, ואז מגמת העלייה תימשך. וזה מה שקרה.
“יחד עם זאת, כל משקיע מקצועי בשוק ההון יודע לשמור את חלק מנכסיו או הונו במזומן. ובעצם בתקופת הירידות עשיתי מיצוע. הנכסים שהיו לי בבורסה לא מכרתי אותם בתקופת הירידות כי אתה אף פעם לא יודע מתי בדיוק לחזור, אבל כן ביצעתי רכישות נוספות של חברות מעולות ששווין ירד בבורסה ללא הצדקה פיננסית אלא רק בגלל האווירה, ההיצע והביקוש”.
ינון מבהיר שהשינויים הסביבתיים, שנגרמים מסיבות מגוונות, אכן משפיעות על הבורסה, אבל לזמן לא רב. “מה שאני מלמד את התלמידים שלי זה שבטווח הקצר אתה יכול לראות את הרגשות שמשפיעים על הבורסה – כמו אווירה קשה ממגפה, מוות של מנהיג, החלפת שלטון שמעלה חשש אצל משקיעים וכד’, אבל בטווח הארוך אין מקום לרגשות, אלא להבנה קרה של מי החברות החזקות בשוק, שבהן כדאי להשקיע, מבחינה פיננסית ועסקית, והסיכוי לרווחים במקומות האלה, עולה”.
אז מה התלמידים של “זמן הבורסה” מקבלים?
“מה שחשוב מבחינתי, וזה מה שאני מעביר לתלמידים, זה ההבנה הבסיסית והכל כך משמעותית על איך הבורסה פועלת, ואילו כוחות משפיעים עליה ודרכי ההתמודדות עם הנתונים האלו. התלמידים חייבים להבים את מונחי הייסוד, להבין מה היא מניה מול תעודת סל, מה עומד מאחורי המניות, איך אפשר להשיג את המידע הנכון והעדכני לגבי פעילות החברות שבמניותיהן אנו משקיעים”.
לסיכום, אומר ינון כי “חשוב מבחינתי שתלמיד שניגש ללמוד את הבורסה הוא חייב להבין שמדובר בביזנס, ולכן חשוב כשמנתחים חברה, לנתח את המודל העסקי שלה, את הדוחות הפיננסים ואת המנהלים שלה. מי בעצם מנהיג את החברה, איזה רזומה יש למנהלים. בעיקר להשקיע לפי עובדות ולא לפי דעות. לצערי היום אני רואה לא מעט משקיעים חדשים ולא מנוסים שפועלים על סמך גרפים של תוצאות המניה ומבלי לבחון את החברה שעומדת מאחוריה, ומבלי להתייחס לנתונים הפיננסים והעסקיים של החברה בה משקיעים, ואולי בתקופה זוהרת זו, אותם משקיעים יכולים לקרוא שורות אלה ולגחך, אבל בטווח הארוך התנהלות זו לא עובדת, וכשמגיעה המכה, היא כואבת”.
ליצירת קשר:
טל’ – 0732-494-202
לאתר של ינון, לחצו כאן
ליצירת קשר עם ינון, לחצו כאן
