להודעה של מזכיר המדינה האמריקני החדש אנטוני בלינקן מטרה אחת ברורה: להכין את הקרקע להסכם גרעיני חדש עם איראן. החידוש נמצא בשאיפה להגיע לאחד "ארוך וחזק יותר" לדבריו, אבל למעשה מדובר בהכרזת כישלון סמויה של הגרסה הראשונה מ־2015.
למסר של ממשלת ביידן שני קהלי יעד עיקרים: בעלות בריתה של אמריקה באירופה, כגון בריטניה וצרפת, כמו גם שאר החותמים על ה־JCPOA, הסכם שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ עזב ב־2018.
היעד השני הוא מדינת ישראל והממשלה בראשותו של בנימין נתניהו, שכבר מכינה את עצמה לתגרה דיפלומטית מול הבית הלבן תחת הנשיא החדש ג'ו ביידן.
סריקה לא עמוקה במיוחד של שורת המינויים האחרונים בארה"ב מעלה סימן נוסף שמבהיר מעבר לכל ספק לאן מועדות פניה של אמריקה מול האייתוללות באירן. כל אנשי הנשיא הם פקידי אובאמה לשעבר. עם זאת, ישראל לא מבזבזת זמן והיא מכינה את עצמה לשלל תרחישים, כולל האפשרות שהרמטכ"ל הכריז בקול חד וברור במהלך נאומו האחרון: האופציה הצבאית מול איראן.
סביר להניח שריצת האמוק של ביידן ואנשיו תתפרש כחולשה ברפובליקה האסלאמית, אשר תנסה מצידה לסחוט אותם עד כמה שניתן ללא לחץ של זמן. הם הרי ימשיכו להתקרב לעבר הפצצה, ואם בדרך ניתן להשפיל את "השטן הגדול", עדיף.
אחרי כמה מכות משמעותיות ביותר בשנה אחרונה (חיסול מפקד כוח קודס של משמרות מהפכה קאסם סולימאני בינואר 2020 והחיסול של אב הגרעין האיראני מוחסן פחריזאדה בנובמבר אשתקד) המשטר והמנהיג העליון לא ימהרו לבטוח שוב במערב.
מנהיגי איראן צריכים גם לדאוג למצב הפנימי, שגם כך נמצא במצב נפיץ ביותר בשל המשבר הכלכלי ובעיקר בגלל נגיף הקורונה שמשתולל במדינה.
משרד ההגנה האיראני מנסה בדרכו האופיינית לשלוח איתותים לוושינגטון: במהלך יום שני, הטלוויזיה המקומית שידרה שיגור ניסיוני נוסף, הפעם של טיל המכונה "זוליג'אנה". המטרה שלו טוענים שם היא שימוש מדעי ואזרחי, בדיוק כמו תוכנית הגרעין שלהם.
לממשל האמריקני כדאי לפעול בצורה שקטה יותר, פן יחזור על הטעויות של ההסכם הראשון.
כאשר בלינקן נשאל אמש על הודות סוגיית האסירים האמריקנים אשר מוחזקים כבני ערובה באיראן, אמר: "ללא קשר לכל הסכם, האמריקנים הללו צריכים להיות משוחררים. נקודה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו