ראיתם שובלים בשמיים? בדקנו למה זה קרה

תושבי ברחבי הארץ שהרימו הבוקר (שלישי) את העיניים לשמיים נתקלו במראה מפתיע למדי. מטוסים של חיל האוויר יצרו שובלים עצומים בשמים שנראו כמו קשקושים של ילדים על רקע הכחול הריק שהביא לנו מזג האוויר האביבי משהו. בשמי מרכז הארץ, בירושלים, בגוש עציון ובאזורים נוספים נראו שובלים גדולים ולבנים בעיגולים גדולים.

ל"ישראל היום" הגיעו פניות רבות בשאלה במה מדובר. רבים הניחו שמדובר באימון כלשהו של חיל האוויר, אך כמובן היו גם כאלו שתהו האם מדובר בתופעה אחרת שאינה מוסברת. וכן, היו גם כאלו ששאלו האם מדובר בחייזרים.

אז לא, לא מדובר בחייזרים. בחיל האוויר הסבירו שמדובר במטוסי אימון שמבצעים טיסות כמו בכל יום באזורים שונים בארץ. הטמפרטורה הגבוהה יחסית, ומזג האוויר האביבי באמצע ינואר גורמים לשובלי העיבוי של המטוסים להתחבר יחד ולהיראות כמו ענן.

במכון דוידסון הסבירו לפני כמה שנים מה עומד מאחורי התופעה המעניינת. "שובלי התעבות נוצרים מאחורי מטוסים משתי סיבות עיקריות: בעקבות התעבות של אדי מים הנפלטים ממנועי הסילון, ובעקבות שינויים בלחצים בשני צדי הכנף, היוצרים התעבות של חלקיקי מים הקיימים באוויר. התנאים להיווצרות שובלי ההתעבות תלויים בשלושה גורמים עיקריים: לחץ האוויר, הטמפרטורה, והלחות היחסית באוויר".

"הבנה של התנאים הללו הייתה חשובה מאז ראשית עידן התעופה, וחשובה במיוחד עבור טייסים צבאיים, המעוניינים להגיע ליעד מבלי שיתגלו על ידי תצפיות אויב. כבר בשנת 1953 יצר חוקר מזג האוויר הרברט אפלמן תרשים המשקלל את שלושת הגורמים האלו ומאפשר לחשב באילו תנאים יתפתחו שובלי התעבות. גם כיום, בתכנון מסלולי טיסה, מתחשבים הטייסים ב"גובה הציור", הנקבע בהתאם לתנאי מזג האוויר בנתיבם".

ולמה השובלים נותרים? "בגובה טיסה הטמפרטורה ולחץ האוויר נמוכים, ובתנאים אלה אדי המים מתעבים, קופאים ואז מייד ממריאים ממצב מוצק לגז, שלא כמו אדי המים שאנו נושפים. בטמפרטורות נמוכות מאוד, גם על פני הקרקע אדי המים הנפלטים בנשימה יכולים להמריא בצורה כזו, ואז ייראו ממש כמו עשן סמיך. בתנאים אטמוספריים מתאימים, השובל יישאר זמן רב בשמיים, ולעיתים אף יתפתח ל'ענני נוצה'".