"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החזרת מסתננים לסודאן: תוכנית שקד למדיניות ההגירה

מפלגת ימינה תשיק את התוכנית החדשה • במוקד: קבלת סמכויות, אכיפת החוק הקיים ופעילות להחזרת המסתננים הקיימים לסודאן בעקבות הסכמי השלום

,עודכן
איילת שקד בתוכנית מדיניות חדשה // צילום: אריק סולטן // איילת שקד בתוכנית מדיניות חדשה

תוכנית שקד למדיניות ההגירה: בשבוע הבא תשיק מפלגת ימינה את תוכניתה של השרה לשעבר, שנערכה יחד עם יונתן יעקובוביץ', מומחה לתחום ההגירה, כחלק ממצע המפלגה.

התוכנית עומדת על שלושה אדנים עיקריים: דרישות פוליטיות על מנת לקבל סמכויות בתחום, כגון קבלת רשות ההגירה, ועדת הפנים של הכנסת וכדומה; חקיקה מחדש של החוק למניעתהסתננותשבוטל ב־2018 ואכיפת החוק הקיים, המאפשר העמדה לדין פלילי של כלמסתנןומאסרו עד חמש שנים - דין שלא נאכף; ופעילות להחזרת המסתננים הקיימים לסודאן בעקבות הסכמי השלום.

אלפים הפגינו נגד ובעד גירוש מסתננים // צילום: משה בן שמחון

התוכנית מזהירה מהתמעטות הרוב היהודי בהתמדה מאז 1990 באחוז אחד בכל חמש שנים בממוצע (ובסך הכל שמונה אחוזים במצטבר עד היום), וזאת בעקבות ולצד הנס הכלכלי שעברה המדינה בשנים אלה. מגמה זו, כך נאמר, נמשכת אף ששיעורי הפריון של האוכלוסייה היהודית נמצאים במגמת עלייה.

"אנו נמצאים בנקודת זמן קריטית, ולכן בממשלה הבאה נציב את הקידום של מדיניות הגירה אחראית עבור מדינת ישראל כיעד אסטרטגי מהמדרגה הראשונה", נכתב בתוכנית.

זינוק בבקשות מקלט

התוכנית מתייחסת גם לעלייה בת אלפי אחוזים בבקשות המקלט המוגשות בארץ, חלקן מאזרחי מדינות בטוחות לחלוטין כגון רוסיה, גאורגיה, מונגוליה, פיליפינים ועוד. נתונים שמעלה התוכנית מראה כי בשנת 2009 היקף בקשות המקלט עמד על כ־1,500, ואילו בשנת 2017 ההיקף עמד כבר על 16 אלף בקשות.

עובדים זרים בדרום ת"א // צילום: קוקו
עובדים זרים בדרום ת"א // צילום: קוקו

בזמן שנידונה הבקשה, המבקשים רשאים לעבוד בישראל והדיון בבקשה יכול לארוך זמן רב. התוכנית מציעה לאסור על מהגרים שהגישו בקשת מקלט לעבוד בשנה הראשונה, להחיל את "חוק הפיקדון" על מהגרים שבדיקת בקשתם מתארכת יותר משנה, ולבצע נוהל בדיקה והרחקה מהירה של בקשות פיקטיביות.

מעבר לתופעת המסתננים מאפריקה, התוכנית מתייחסת גם לשוהים בלתי חוקיים המגיעים עם ויזת תייר ממזרח אירופה ונשארים בארץ, תופעה הידועה כהגירה כלכלית. ההערכות הן שיש בארץ ב־150 אלף שוהים כאלה שנכנסו במעברי הגבול, אך למרות העובדה שוויזת התייר שלהם פגה, הם לא יצאו.

ח"כ שקד: "מדיניות הגירה מסודרת וקוהרנטית חשובה כדי להתמודד עם תופעה שמתמודדות איתה כל המדיניות המערביות. ישראל מתמודדת עם הגירה גם מאפריקה וממזרח אירופה, וחשוב לעשות סדר ולשמור על צביונה היהודי של המדינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר