"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יותר מסתננים עוזבים בגלל חוק הפיקדון

רשות האוכלוסין: 1,135 מסתננים פדו את כספם • החוק נועד לעצור את משלוח הכסף לחו"ל ולהקטין את התמריץ להישאר

,עודכן
זרים בתל אביב // צילום: יהושע יוסף // זרים בתל אביב // צילום: יהושע יוסף

על פי נתונים חדשים שהציגה המדינה לבג"ץ במסגרת עתירה לבטל את חוק הפיקדון עולה: החוק החל לתת את אותותיו. נתוני רשות האוכלוסין מגלים כי חלה עלייה משמעותית ביעילות החוק ובמספר המסתננים שיוצאים מישראל לאחר שהופקדו עבורם כספים בפיקדון.

על פי הנתונים, 1,135 מסתננים פדו את כספיהם, שעמדו במצטבר על 12,800,576 שקלים, קרוב ל־11,500 שקלים למסתנן. ממוצע ההפקדה עם מרכיב המעסיק עומד על 2,446 שקלים בחודש. בסך הכל הופקד בקרן סכום מצטבר של כמעט 300 מיליון שקלים.

עוד בנושא:

רוב בציבור: לגרש את המסתננים

מסתננים ישוכנו ליד מגורי נשיאת העליון

דעה: לחייב את מצרים לקבל מסתננים בחזרה

הנתונים חושפים: מסתננים מרוויחים אלף שקלים יותר מעובדים חוקיים

החוק, המחייב מעסיקי מסתננים להפקיד 20 אחוזים משכרם ועוד סכום השווה ל־16 אחוזים משכרם בחשבון בנק ממשלתי עד ליציאתם מישראל, נועד לעצור את תזרים המזומנים ששולחים המסתננים למדינת מוצאם ולהקטין את התמריץ להמשיך לשהות בישראל.

מאז שהחלה המדינה לאכוף את חוק הפיקדון, במאי 2017, חלה עלייה של כמעט פי שבעה במספר המסתננים שפדו את כספם כשיצאו מישראל. בשנת 2017 עשו זאת 12 מסתננים בחודש, ב־2018 52 מסתננים בחודש ובמחצית הראשונה של 2019 הקצב עמד על 82 מסתננים בחודש - עלייה של 57% ביחס לשנה הקודמת.

חשוב מכך: הנתונים מגלים כי חלה עלייה משמעותית בחלקם של המפקידים מתוך סך היוצאים. אם במחצית השנייה של 2017 רק 102 מתוך 1,878 העוזבים הפקידו כספים בפיקדון, דהיינו פחות מ־ 5.5 אחוזים, הרי במחצית הראשונה של 2019, 369 מתוך 1,010 העוזבים הפקידו בפיקדון, דהיינו 36.5%.

נתוני המדינה חושפים כי הצלחה זו מגיעה למרות אכיפה חלקית בלבד של החוק. רק עבור כ־17 אלף מתוך 34 אלף מסתננים השוהים בישראל הופקדו כספים בפיקדון, כאשר רוב המפקידים עושים זאת במשך חודשים ספורים בלבד, ורק 68 מהם הפקידו ברציפות מכניסת החוק לתוקף.

יוזם החוק ומנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, יונתן יעקובוביץ': "הנתונים מוכיחים כי החוק מגשים את תכליתו, וככל שיעבור הזמן וסכומי הכסף שיצטברו יגדלו, נראה יציאה משמעותית עוד יותר. לאחר סגירת מתקן חולות, החוק קיבל חשיבות יתרה והפך לכלי הבלעדי להוצאת המסתננים מישראל. בנוסף, שליש מהתל"ג של אריתריאה מגיע מכספי מהגרים בעולם, וסכום של 300 מיליון שקלים שהצטבר בקרן עלול אף להביא לשינוי במדיניות הממשלה האריתריאית. על הממשלה להשקיע את כל המשאבים הנדרשים על מנת לאכוף את החוק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר