"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עניין של תזמון: היועמ"ש ממלא את החורים במשפט נתניהו
בפרקליטות התחמקו מהשאלה למה לא מעמידים לדין את בזק, וואלה וידיעות יותר משנה • האם השלב המתקדם של משפט נתניהו גרם למהפך? • פרשנות
היועמ"ש מנדלבליט // צילום: גדעון מרקוביץ' // היועמ"ש מנדלבליט

עניין של תזמון: היועמ"ש ממלא את החורים במשפט נתניהו

בפרקליטות התחמקו מהשאלה למה לא מעמידים לדין את בזק, וואלה וידיעות יותר משנה • האם השלב המתקדם של משפט נתניהו גרם למהפך? • פרשנות

עקיבא ביגמן
, עודכן

הודעת פרקליטות מיסוי וכלכלה מחוז מרכז, כי בכוונתהלהעמיד לדיןאתהתאגידים בתיקי נתניהובכפוף לשימוע, מגיעה בתזמון משונה עד מאוד. כזכור, לפני כשנה פרסמנו ב"ישראל היום" כי אחד ה"חורים" המרכזיים בתיקי רה"מ, הוא העובדה שבניגוד למדיניות הפרקליטות בתיקים כלכליים אחרים, חברות הענק שמעורבות בפרשיות רה"מ - "בזק", "ידיעות אחרונות" ו"וואלה!" -לא הועמדו לדין. הדבר יצר תחושה קשה מאוד סביב התיקים, שכן הם כללו אכיפה בררנית בולטת בתוך התיק עצמו - האנשים שמעורבים בפרשיות השוחד לכאורה - נתניהו, מוזס ואלוביץ' - מואשמים באישומים חמורים מאוד, אך החברות שעל פי הנטען נהנו מפירות המעשים (בתיק 4000 מדובר על מיליארד שקלים), יצאו ללא כלום.

במשך כשנה התקבלו תשובות מתחמקות שונות. בתגובה לפניות של עורך הדין מיכאל דבורין שחשף את הנושא, נאמר ש"שוקלים" את הנושא. "בוחנים" את התיק. עתירות לבג"ץ נדחו בטענה שמדובר ב"שיקול דעת" של התביעה שיש להעניק לה זמן. עיתונאים שתודרכו על ידי גורמים בפרקליטות פרסמו שורה של נימוקים מדוע אין להעמיד לדין את התאגידים במקרה זה. ואם לא די בכך, רק לפני כחודש פורסם באופן נחרץ כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט שלא להעמיד לדין את התאגידים למרות כל הביקורת.

והנה, לפתע פתאום, חל מהפך בעמדתו של היועץ, והתאגידים יועמדו לדין. בכפוף, כמובן, לשימוע.

מה גרם למהפך זה? את האמת לא נדע, אך ניתן לשער: בשבוע שעבר בית המשפט פסק באופן קשה נגד הפרקליטות והורה לה לתקן את כתב האישום נגד נתניהו, כך שיכלול פירוט של הסכומים שהוא קיבל כביכול, ושתבוצע הפרדה בין פניות מטעמו לבין מעשים ופניות של בני משפחתו בנושאי הסיקור החיובי. החלטה זו מצטרפת להחלטה שהתקבלה שבועות ספורים קודם לכן, שחייבה את הפרקליטות לחשוף בפני פרקליטי רה"מ מסמכים ומידע הנוגעים להליכי החקירה עצמם.

שאול אלוביץ' בבית המשפט // צילום: אורן בן חקון
שאול אלוביץ' בבית המשפט // צילום: אורן בן חקון


אי העמדתם לדין של התאגידים היא נקודת התורפה העקרונית הבולטת ביותר בתיק, המבססת מתוך אותו תיק עצמו טענה קשה לאכיפה בררנית. ייתכן שהיועץ המשפטי לממשלה מנסה להימנע ממבוכות נוספות בתיק הדגל של כהונתו, שעלולות להחליש מאוד את הטענות נגד ראש הממשלה, ולפגוע בטיעוני הפרקליטות הן בזירה הציבורית והן בבית המשפט.

התזמון של ההחלטה חשוב באופן נוסף: היא ניתנה בשלב מאוחר מאוד של התיק, באופן שכבר כמעט ואינו יכול להשפיע על ההליכים. לתאגידים טרם נקבע מועד לשימוע, וכשייקבע, מן הסתם יינתנו הארכות, כך שהחלטה סופית בנושא לא צפויה להתקבל לפני שיחלפו 8-10 חודשים מהיום. בינתיים, תיקי רה"מ בבית המשפט מתגלגלים כדרכם, ייפתחו שלבי הראיות, יתחילו העדויות והרכבת תמשיך לנסוע. מנגד, קבלת החלטות בנושא בזמן המתאים - במקביל להחלטה על הגשת כתב האישום נגד רה"מ, היתה עשויה לעכב את התיקים או לפחות להקשות על פתיחת ההליכים. כשנזכרים שכתב החשדות הוגש בפברואר 2019, בעיצומה של מערכת בחירות, קשה שלא לתהות על השיקולים שהובילו לתזמון ההחלטה, ואולי גם גרמו לרשלנות שבגינה לא הואשמו התאגידים מלכתחילה.

גם אם יועמדו לבסוף התאגידים לדין, זה יהיה בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי, ובעיקר - בררני מדי, וזועק עד לשמיים.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...