סקר מטריד: מחצית מהחילונים לא יגורו ליד חרדים

בעוד ישראל דוהרת במקביל לסגר שלישי בשל התחלואה הגוברת ולבחירות, מסקר חדש עולה כי הקיטוב בין המגזרים השונים גדול מאי פעם, בין היתר בשל התנהלות חלקים במגזר החרדי במגפת הקורונה. מנתוני סקר של מרכז "לחיות יחד" מבית "אלומה", שנעשה בשיתוף מכון eri המומחה במחקרים סוציולוגיים, עולה כי רק כמחצית מהחילונים, 53 אחוזים במספר, היו מוכנים לגור בשכנות לחרדים, זאת בניגוד ל-78 אחוזים מהמסורתיים ו-96 אחוזים מהדתיים. 

למעשה, האנטגוניזם ממגורים לצד חרדים, שספגו ביקורת קשה על התנהלותם בתקופת הקורונה, גדולה אף יותר מהיחס לקהילות אחרות. כך, השיבו 69 אחוזים מהחילונים כי הם מוכנים לגור לצד ערבים ו-62 אחוזים מהם מוכנים לגור לצד בדואים, זאת לעומת 54 אחוזים מהמסורתיים ו-32 אחוזים מהדתיים שהיו מוכנים לגור ליד ערבים. רק 12 אחוזים מהחרדים היו מוכנים לגור לצד ערבים. בכל הנוגע לבדואים – 54 מהמסורתיים היו מוכנים לגור לידם לעומת 28 אחוזי דתיים ו-15 אחוזי חרדים.

הסקר בחן מוכנות לקשר עם מיעוטים שונים ברשתות החברתיות, ומצא נתונים מעט פחות מטרידים, אך רחוקים מהאידיאל. 77 אחוזים מהחילונים אמרו כי היו מוכנים לקשר עם חרדים, לעומת 82 אחוזים שסיפקו תשובה זהה לגבי ערבים ו-79 אחוזים שענו כך לגבי בדואים. 85 אחוזים מהמסורתיים היו מוכנים לקשר עם חרדים, לעומת 62 אחוזים שהיו מוכנים לקשר דומה עם חרדים ו-63 אחוזים שמעוניינים בקשר עם בדואים ברשת.

94 אחוזים מהדתיים השיבו כי הם מוכנים לקשר עם חרדים, לעומת 50 אחוזים בלבד שמוכנים לקשר עם ערבים ו-52 אחוזים שמוכנים לקשר עם בדואים. 20 אחוזים מהחרדים השיבו כי היו מוכנים לקשר עם ערבים ו-41 אחוזים שמוכנים לקשר עם בדואים.

עורכת המחקר, ד"ר גלי סמבירא, שצפויה להציג את הסקר בכנס של מרכז "לחיות יחד" ועמותת "אלומה" מציינת כי מדובר במחקר גדול יחסית, שכלל 1268 ישראלים, כשחלקם הגדול ענו על הסקר באופן אינטרנטי וחלקם הקטן השיבו על השאלות בטלפון, על מנת להגיע לאוכלוסיות שאינן נמצאות ברשת, כדוגמת חרדים.

"אין ספק שהמתח המורכב ביותר כיום הוא חרדים וחילונים, אך חשוב לציין שמדובר בכ-30 אחוזים מהישראלים כולם, קבוצה שמגדירה את עצמה חילונית לחלוטין. המסקנה שעולה בין היתר מהסקר היא שלמרות שהליברליים היו רוצים להיחשב  ככאלו, בפועל הם ליברליים כלפי האוכלוסיות שנוחות להם. לדוגמה, הם ליברליים כלפי ערבים, אבל לא כלפי חרדים, ואילו שמרנים ליברליים כלפי דתיים וחרדים. כל אחד ליברלי בעיני עצמו".

"שאלנו בין היתר האם הקורונה הרעה את המצב והגבירה את הקיטוב והתשובות היו חד משמעיות. 74 אחוזים מהחרדים אמרו שהייתה הרעה. אנחנו מרגישים את זה גם בשטח – אם אני משתעלת באוטובוס אני מרגישה כמו רוצחת שכירה, אבל חרדי שעולה על אוטובוס מרגיש אוטומטית כמו אויב העם".

יחד עם זאת, אומרת החוקרת כי יש סיבה להיות אופטימיים. "הציבור רוצה לחיות יחד, אבל יש כאן בין היתר חוסר בידע. אם לא יתמודדו במתח בקהילה המתחים הללו רק ידרדרו. לא הופתענו לגלות שרוב האנשים חושבים שהמנהיגות הקהילתית והדתית צריכה לטפל בבעיה, אבל רק שלושה אחוזים האמינו שתפקידה של העירייה להתמודד עם זה. מבחינת רוב הציבור בישראל העירייה היא הגוף שמפנה את הזבל ולא מתעסקת בנושאים קהילתיים. זו בשורה קשה מאוד".

"מי שקורא את הנתונים בפעם הראשונה יכול לרגע לחשוש שהחברה הישראלית מתפוררות. אלא שלתפיסתנו הנתונים מלמדים שאפשר לחיות פה יחד, זה לצד זה מתוך הבנה שאנחנו שונים. מצאנו לא מעט קבוצות שהן בעלות אופטימיות גבוהה יותר למרות הקשיים. עתה עלינו לפעול כדי לאפשר לקבוצות שמרגישות "חוסר נוחות" להרגיש טוב יותר לצידנו. החברה הישראלית היא רב גונית, יש בכך יתרונות רבים והחכמה היא למצוא את הדרך שנוכל לחיות באותה העיר גם אם בשכונות שונות. הסקר מלמד כי מדובר בהליכים פנימיים שיש ביכולתנו באמצעות הקצאת משאבים וידע לווסת נכון ולהביא לחיים יחד"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו