"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עבדה בהונג קונג ללא אישור חוקי ונתפסה - המעסיקה שלה תשלם פיצוי
בית הדין פסק לה פיצויים בסך 30 אלף שקלים שתקבל הצעירה מהחברה שהעניקה לה אישור עבודה לא חוקי
צילום: רויטרס //

עבדה בהונג קונג ללא אישור חוקי ונתפסה - המעסיקה שלה תשלם פיצוי

בית הדין פסק לה פיצויים בסך 30 אלף שקלים שתקבל הצעירה מהחברה שהעניקה לה אישור עבודה לא חוקי

צבי הראל
, עודכן

פסק דין חשוב, הנוגע לחברות ישראליות השולחות עובדים ישראלים לחו"ל, ניתן באחרונה על ידי שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דורי ספיבק.

מדובר בתביעה שהגישה צעירה ששמה סיון חיון נגד חברת ר. סובקרונו, העוסקת במכירת שעונים ותכשיטים בהונג קונג. לאחר כמה חודשי העסקה נכנסו לחנות של החברה נציגי משטרת ההגירה וביקשו להציג לפניהם אשרת שהייה ואישור עבודה. התובעת הציגה להם את האישור שקיבלה מהחברה, אולם השוטרים הסבירו לה שאין מדובר באישור העסקה כחוק. היא נעצרה, ולדבריה, שוחררה רק כעבור יומיים. לגרסתה, כעבור כמה חודשים קיבלה הזמנה להתייצב למשפט, אולם לא עשתה זאת מפני ש"אם הייתי מגיעה למשפט, הייתי הולכת לכלא", העידה.

התובעת עבדה בחנות פחות משנה ותביעתה, שכללה כמה רכיבים, התקבלה חלקית. הרכיב היחיד שהתקבל היה עוגמת הנפש שנגרמה לה. בית הדין פסק לה פיצויים בסך 30 אלף שקלים, תוך כדי שהוא קובע כי "לדעתנו, חובה להסדיר היתר עבודה בחו"ל על פי דרישת החוק בארץ שבה תוצע העבודה. חוזה העבודה לא כלל התייחסות לסוגיה זו. בכך חשפה הנתבעת את התובעת לסיכונים שונים, בין היתר למעצר ולכך שיינקטו נגדה הליכים משפטיים שונים. סיכון שאכן, למרבה הצער, התממש בסופו של יום".

עוד קבע בית הדין בהחלטתו כי בגלל הפער הגדול בין התובעת לנתבעת, שהעסיקה מספר גדול של עובדים ישראלים במשרות שונות בחו"ל, אין מקום להטיל על התובעת הצעירה אשם תורם בגין הנזקים שנגרמו לה בעת מילוי תפקידה.

בד בבד, בית הדין דחה את התביעה של התובעת לקבלת פיצויי פיטורים בשל הפסקת עבודתה בחברה, לנוכח העובדה שאפילו לשיטתה של התובעת, העסקתה אצל הנתבעים ארכה עשרה חודשים וחצי בלבד, תקופה קצרה מכדי להקים לתובעת זכות לפיצויי פיטורים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...