"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"העדפת תוצרת הארץ - פגיעה משמעותית בתחרות"

כך קובעת הממונה על התחרות מיכל הלפרין, במכתב למנכ"ל משרד רה"מ • לדבריה, ההעדפה הזו תפגע בעסקים קטנים ותייקר מכרזים ב-10% • התעשיינים: "דעה חובבנית"

,עודכן
עבודות הרכבת התחתית בר"ג. תשתית ישראלית עולה יותר // צילום: משה שי // עבודות הרכבת התחתית בר"ג. תשתית ישראלית עולה יותר

"פגיעה ממשית ומשמעותית בתחרות" - כך מזהירה הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, אם הממשלה תחליט להעדיף לרכוש תוצרת מקומית ברכש ממשלתי.

במכתב שמוען למנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ, מבהירה הלפרין כי "מנגנון העדפה מסוג זה פוגע במודע בתחרות במכרזים, כאשר עלות ההעדפה מגולמת במחיר המכרז. ככל שנוצרים עיוותים בהליך התחרות, הדבר מוביל לכך שגופי הממשלה מחויבים לשלם יותר עבור מוצרים שאותם ניתן לרכוש במחיר נמוך יותר בשוק החופשי. נטל העלות העודפת מתגלגל בסופו של דבר על צרכני השירותים של עורכי המכרז".

הלפרין מוסיפה כי גם העסקים הקטנים והבינוניים ייפגעו כתוצאה מדחיקתם מהתחרות וממניעת האפשרות לחבור לגורמים זרים כדי לזכות במכרזים.

עמדה זהה לאוצר

הלפריןמדגישה כי כאשר הנפגע הוא הציבור בכללותו, קשה לכמת את עומק הפגיעה, אך מוסיפה כי "ככלל, הגנות במימון ממשלתי על עסקים מקומיים אינן פתרון ארוך טווח. בהנחה שאכן ישנם פערים במבנה העלויות, עם יתרון לספקים זרים, יש לבחון כלים ספציפיים לשינוי מבנה העלויות". הממונה על התחרות מציינת כי העדפת רכש מקומי תגביר את אי הוודאות ותרחיק משקיעים זרים.

עמדתה של הממונה על התחרות מצטרפת לזו של משרד האוצר, שנחשפה ב-17 ביולי ב"ישראל היום", ולפיה העדפת תוצרת ישראלית "מעלה את יוקר המחיה". באוצר טוענים כי העדפת תוצרת ישראלית בפרויקטים של תשתית תייקר אותם לפחות ב-10%. כך, למשל, פרויקט המטרו, שעלותו 150 מיליארד שקלים, יתייקר ב-15 מיליארד שקלים, אם תינתן עדיפות לתוצרת מקומית.

מיכל הלפרין // צילום: אורן בן חקון
מיכל הלפרין // צילום: אורן בן חקון

כבר כיום חוק חובת המכרזים כולל העדפה לקנות מוצרים שמיוצרים בחלקם בישראל, גם אם הצעת המחיר שלהם גבוהה עד 15% יותר מהמתחרים. זאת ועוד, על פי ההגדרה בחוק, מוצר נחשב ל"תוצרת הארץ" גם אם חלקו יוצר בחו"ל ויש רף של 35% של "מחיר מרכיב ישראלי".

הלפרין מציינת כי מבדיקה שערכה עם גופים שונים, כבר עתה, "מרבית מפרסמי המכרזים חווים פגיעה בתחרות, באופן שעשוי להוביל לזכייתו של הגורם שאינו מציע את המחיר או התנאים המיטביים, ביחס לאלו שהיו מתקיימים במקרה של תחרות מלאה". כך, למשל, ההגבלה על השתתפות גופים זרים במכרזים של משרד הביטחון הביאה למיעוט מתחרים באופן ש"יצר חששות תחרותיים משמעותיים".

ד"ר רון תומר // צילום: הילה תומר
ד"ר רון תומר // צילום: הילה תומר

ארגוני המעסיקים זעמו על חוות הדעת של הלפרין. נשיאהתאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, כינה את חוות הדעת "נייר חובבני שכדאי היה לגנוז". לדבריו, "הרשות לא בדקה מי החברות שזוכות במכרזי המדינה על חשבון התעשייה הישראלית - החברות החזקות בעולם או חברות שנתמכות על ידי ממשלות כמו טורקיה וסין".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הוסיף: "מדובר בסיכול ממוקד של משרד האוצר כנגד מדיניות ראויה של ראש הממשלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר