חזרה אמריקנית לקו הפייסנות תחזק את איראן

חיסולו שלעבדאללה אחמד עבדאללה, מספר 2 בארגון הטרור הסוני הקיצוני אל־קאעידה,על אדמתה של איראן השיעית, הוא ראיה חותכת נוספת לכך שאיראן בהנהגת משטר המהפכה האסלאמית הפכה לאיום ביטחוני אסטרטגי בעבור ארה"ב.

כל ממשל אמריקני שיתחיל לכהן ב־20 בינואר יצטרך להתייחס לאיראן כאל איום אסטרטגי ולטפל בו בנוקשות המתחייבת, כזו שהנהיג ממשל טראמפ.כל תפנית פייסנית לכיוון טהרןתהיה הרת אסון. לא רק למזה"ת, אלא לארה"ב עצמה.

ההימצאות של בכיר אל־קאעידה ובתו, שהיתה גם רעיית בנו של מייסד ארגון הטרור הזה, אוסמה בן לאדן, בשטח איראן, לא היתה צירוף מקרים. הלובי הפרו־איראני החזק בוושינגטון ובבירות אירופה אמנםמפיץ ברבים מצגת שוואשל איראן כמדינה המהווה "חומת מגן נגד הטרור הסוני הקיצוני", הנסמכת בעיקר על המאבק בן מאות השנים בין הסונים לשיעים, אך בדיעבד קיים שיתוף פעולה הדוק בין המשטר האסלאמיסטי השיעי בטהרן לבין ארגוני הטרור האסלאמיסטיים הסוניים על בסיס התפיסה הטקטית של "אויב אויבי הוא בעל בריתי".

זהו גם המסד לקשרי איראן עם חמאס והג'יהאד האסלאמי בשטחי הרש"פ, וגם המסד לברית בין טהרן לבין טורקיה שבשליטת האחים המוסלמים: השנאה העמוקה לארה"ב. והשנאה הזו אינה תלויה בזהותו המפלגתית של היושב בבית הלבן. גם לא בנכונותו לרצות את משטר הטרור של האייתוללות. מעיד על כך גם המסע שערך בימים האחרונים שר החוץ האיראני, ג'וואד זריף, בדיקטטורות הסוציאליסטיות באמריקה הלטינית. בעוד בארה"ב מתנהל ויכוח פנימי סוער על תוצאות הבחירות לנשיאות, הגיע זריף לביקור בוונצואלה, בקובה ובבוליביה, השוכנות לפתחה של ארה"ב. זריף דן עם שליטה הרודן של ונצואלה, מאדורו, בהידוק שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות, עובדה שצריכה להיתפס בוושינגטון כמהלך מלחמתי. אחרי ככלות הכל, מדובר בשתי מדינות עשירות במשאבים טבעיים שנגדן ניהל ממשל טראמפ מלחמה כלכלית אינטנסיבית באמצעות הטלת סנקציות כבדות ביותר.

המשטרים הטוטליטריים והמושחתים בקראקס ובטהרן הגיעו עד לסף קריסה תחת משקלם הכבד של העיצומים האמריקניים. חשש מפני כאוס שישתרר בוונצואלה ובאיראן, אם וכאשר המשטרים הללו יתמוטטו, לא צריך לגרום לשינוי מדיניות ולאימוץ הקלות, אלא להמשך גישת הנבוט של הממשל הנוכחי. היא שמנעה עד כה עימותים צבאיים, והיא שסיכוייה רבים יותר להביא לשינויים הפוליטיים המיוחלים.

שנים התעלמו ממשלים אמריקניים,בעיקר דמוקרטיים, מההתנחלות האיראנית בדרום אמריקה ובמרכזה. זו התפשטה במהירות, כשהיא מסתמכת בעיקר - אך לא רק - על תשתית חיזבאללה בקהילות המהגרים הלבנוניות הגדולות כמעט בכל המדינות לדרומה של ארה"ב - ממקסיקו ועד ארגנטינה. שיתוף הפעולה בין הזרועות האיראניות לבין ארגוני פשע מאורגן וברוני הסמים הפך ממזמן לגורם מערער שלום, ביטחון ויציבות בחלק זה של העולם. כעת, כל שנותר הוא להוסיף לכך איום גרעיני.

לפי הדיווחים האחרונים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית, איראן הפרה ומפירה באופן בוטה ביותר את הסכם הגרעין הבינלאומי, שממנו ארה"ב פרשה לפני שנתיים. אין עוד כל ספק, שאיראן ממשיכה בתוכנית התחמשותה הגרעינית והבליסטית. השגת יכולת צבאית גרעינית לאיראן תשנה לא רק את מאזן הכוחות במזה"ת, אלא גם באמריקה. איראן תוכל להסתייע בבעלי בריתה בקראקס, בהוואנה ובמקומות אחרים כדי לאיים ישירות על ארה"ב. זהו איום שוושינגטון אינה יכולה להשלים איתו. וזהו איום שיגדל רק אם ממשל אמריקני כלשהו יאמץ מדיניות של פייסנות כלפי טהרן והדיקטטורות הסוציאליסטיות באמריקה הלטינית.