"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כוונות טובות בדרך לאסון

דו"ח משרד העבודה על מפעילי עגורנים ומנופאים יפספס את המטרה, אם תקוצר תקופת ההכשרה

,עודכן
צילום: Envato Elements // כיתוב: הכשרה מקצועית למפעילי עגורנים

בחודש אוקטובר האחרון פורסם דו"ח של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שמטרתו לבחון את הרגולציה על מפעילי עגורנים, מנופאים ומכונות הרמה מסוגים שונים. מטרת הדו"ח טובה: לעדכן ולייעל את הפיקוח ולהביא לכך שמפעילי עגורנים יעבדו בצורה בטוחה יותר, תוך שמירה על היכולת של השוק הישראלי להכשיר בעלי מקצוע על מנת לענות על הביקוש והחוסרים בתחום.

אך עם כל הכוונות הטובות, חלק מהמלצות הדו"ח עלולות לפספס את המטרה לשמה הוא נכתב. ההמלצות מתעלמות ממספר סוגיות משמעותיות ביותר, אשר יישומן הוא תנאי הכרחי לשיפור אמיתי ובר קיימא של מצב הבטיחות בעבודה.

כך למשל ממליץ הדו"ח על קיצור תקופת ההכשרה למפעילי עגורנים. קיצור תקופת הכשרה יכול להיראות כצעד יעיל לשיפור התעסוקה, אך לצד זה אנחנו עלולים לקום למציאות שבה מפעילי עגורנים מגיעים לעבודה ללא הכשרה מספקת.

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

הרי רשיון נהיגה לרכב לא קוצר, להיפך. בעשורים האחרונים קשה יותר ויקר יותר לקבל רשיון נהיגה, בטענה שיש להגביר את לימודי הבטיחות ולהקשות על נהגים לא אחראים לקבל רשיון ולעלות על הכביש. אז כיצד ניתן להסביר את ההיגיון בקיצור תקופת ההכשרה למפעילי מכונות כבדות ומסוכנות?

כך גם לגבי תנאי הסף לקבלה. חייבים להעלות את תנאי הסף. למשל, לפסול את מי שבעברו נתפס בזמן העבודה תחת השפעת סמים או אלכוהול. לי זה ברור כשמש.

הדו"ח ממליץ גם לחייב הסמכה של כל עובד על הכלי הספציפי עליו הוא עתיד לעבוד. במציאות יש כיום הרבה סוגי מנופים שדומים זה לזה, ואין צורך לפצל את ההכשרה רק בגלל שכלי אחד שונה בפרטים בודדים מהכלי האחר. ההסמכה החשובה היא בבטיחות, ולא בהכרת התכונות הספציפיות של כל יצרן. אנחנו צריכים לעודד את המפעילים לשמור על הבטיחות, ולא להעמיס עליהם עוד ועוד הכשרות. ואם כבר מורים על תוספת ימי הכשרה, אז כדאי לעשות זאת אך ורק בתחומי הבטיחות.

נושא נוסף עליו הדו"ח נותן את הדעת הוא הבדיקות הרפואיות למועמדים להסמכה. הדו"ח מכיר בבעיות הכרוכות בחיוב ביצוע בדיקה רפואית תקופתית אצל רופא תעסוקתי בלבד, הן מבחינת העלות בפועל לעובד והן מבחינת יכולת הפיקוח על המצב הבריאותי. לאור זאת, יש לאפשר לבצע את כלל הבדיקות, בהתאם לתדירויות עליהן המליץ הדו"ח, אצל רופא משפחה. החובה לבצע את הבדיקות אצל רופא תעסוקתי מיותרת ולא תורמת לרמת הבטיחות.

מה עם ההכשרה המעשית?

שני נושאים חשובים שלא קיבלו התייחסות בדו"ח של משרד העבודה הם הפיקוח על ההכשרה המעשית וניהול מאגרי המידע אודות רישום העובדים המוסמכים להפעיל מכונות הרמה מכל סוג.

לאור חשיבותה של ההכשרה המעשית, ולאור היעדר סטנדרטיזציה ואף תופעה מתרחבת של זיופים, יש להגביר את הפיקוח. הגברת הפיקוח חשובה במיוחד לאור הכוונה להפחית את תקופת ההכשרה המעשית.

היעדר מאגר מידע מהימן אודות כל המוסמכים להפעלת מכונות הרמה הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שבישראל יש כיום אלפי רשיונות עבודה מזויפים בתחום הפעלת העגורנים.

יש לקבוע חובה תקופתית לעדכון פרטים אישיים, ומשרד העבודה צריך לנהל מאגר מסודר, שיאפשר לו לפקח ולאכוף את חוקי הבטיחות. הרי אם כל עובד עובר בדיקה רפואית, הפעולה הזו קלה לביצוע, כי ניתן לתעד את הפרטים של כלל העובדים בתחום דרך הבדיקות הרפואיות.

ושוב, אני מברך על פרסום הדו"ח ורואה בחיוב את מרבית המלצותיו, אולם קידום הבטיחות בענף מחייב להוסיף את התיקונים המפורטים כאן על מנת להתקדם ולהגיע לשוק בנייה בריא ובטוח יותר.

אני מאמין שעוד ייעשו תוספות ותיקונים, מאחר וראש מינהל הבטיחות ומפקח העבודה הראשי במשרד העבודה, אינג' חזי שוורצמן התחייב להקים צוות משותף עם הסתדרות הבניין על מנת להביא לתיקונים בהצעת החוק ולסכם את התהליך בהצלחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר