"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמ"ש: "חוות דעתי על ניגודי העניינים מחייבת"

מנדלבליט כתב בהודעה משלימה לבג"ץ כי אם ראש הממשלה נתניהו יתערב במינויים במערכת אכיפת החוק, הוא עשוי לבקש להוציא צווים על תנאי

,עודכן
אביחי מנדלבליט, בנימין נתניהו // צילום: חיים צח-לע"מ, אורן בן חקון //

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש היום (שלישי) לבג"ץ הודעה משלימה במסגרת העתירות הנוגעות להסדרניגוד העניינים של ראש הממשלהבנימין נתניהו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק. בתמצית, היועמ"ש עמד על כך שבהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון חוות דעתו המשפטית, לרבות בנושא ניגודי עניינים, היא בגדר חוות דעת משפטית מחייבת, כל עוד לא פסק בית משפט אחרת.

בתגובה שהגיש היועמ"ש בשבוע שעבר נאמר כי לנוכח ההתפתחויות מאז הגשת העתירות, ובראשן העברת חוות דעת סופית למניעת ניגוד עניינים לרה"מ ופרסומה, הפכו העתירות לבלתי אקטואליות במתכונת בה הוגשו, ודינם של מרבית הסעדים המבוקשים בהן להימחק. בעקבות תגובת רה"מ לעתירות, בה נאמר כי הוא מסתייג ממעמדה המחייב של חוות הדעת בכלל, ומחלק מהוראותיה בפרט, ביקש היועמ"ש להגיש הודעה משלימה, שהוגשה כעת בהתאם להחלטת בית המשפט.

בתוך כך, הובהר כי חוות דעתו של היועמ"ש בעניין מניעת ניגוד עניינים היא חוות דעת משפטית, אשר מחייבת את כל זרועותיה של הרשות המבצעת ומשקפת מבחינתן את החוק הקיים, בדומה לחוות דעתו המשפטית בסוגיות אחרות, והיא אינה בגדר המלצה בלבד. תחולת המגבלות הנגזרות מחוות דעתו של היועמ"ש ביחס לניגוד עניינים, אינה תלויה ברצונו הטוב של בעל התפקיד, מטעמי נראות או טעמים וולונטריים אחרים, אלא מתחייבת מכוח פרשנותו של הדין ע"י היועמ"ש.

בהודעה המשלימה נאמר עוד, כי ככל שרה"מ יעמוד על כך שהוא אינו מתכוון לפעול לפי הסדר זה, על פרטיו, דומה כי אין מנוס מהמשך בירור העתירות, לרבות הוצאת צווים על-תנאי בהקשר זה.

ההודעה הוגשה באמצעות עוה"ד יונתן ברמן, ליאורה וייס-בנסקי וסיון דגן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

מקבוצת מבצר הדמוקרטיה, שחבריה עותרים לבג"ץ בדרישה להחיל על נתניהו הסדר ניגוד עניינים, נמסר: "אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה בזבז חודשים יקרים במשא ומתן עקר עם נתניהו לגבי הסדר שראש הממשלה מעולם לא התכוון לכבד, העמדה שהגיש היום היועץ לבג"ץ מעידה סוף סוף על תחילת ההתפכחות.

"היועץ מכיר לראשונה, ובאיחור רב, בכך כי נתניהו מפר בבוטות את ההתחייבות שהשמיע בזמנו בפני 11 שופטי בג"ץ להכפיף את עצמו להסדר ניגוד עניינים. בנוסף, נעמוד בדיון שיתקיים ביוןם חמישי על הדרישה לחייב את נתניהו בהסדר הדוק ורחב היקף לגבי ניגוד עניינים, ובכפוף לכך - לביצוע מיידי של המינויים הבכירים במערכת אכיפת החוק, ובראשם המפכ"ל ופרקליט המדינה - ללא מעורבות נתניהו או אנשיו הסרים למרותו. במסגרת זו -נדרוש לאסור על השר לבטחון פנים אוחנה - המשמש כזרועו הארוכה של נתניהו - להשפיע בדרך כלשהי על מינויים, ובראשם על בחירת המפכ"ל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר