"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

3 שיטות להפגת סטרס במציאות הישראלית הלחוצה

המציאות הישראלית עתירת הלחצים והעומסים, גורמת לרובנו להיות בסטרס כמעט תמידי. לפי נתונים שפורסמו במעריב בנובמבר 2018, כמעט אחד מכל ארבעה ישראלים סובל מלחץ בתדירות גבוהה, כאשר תחושת הסטרס שכיחה יותר בקרב נשים מאשר גברים

,עודכן
pixabay

בשיתוף מכללת רטר

עוד מצא הסקר, שכלל 500 מבוגרים בני 22 ומעלה, כי 92% מהישראלים חשים לחץ וסטרס בתדירות כלשהי. זה בהחלט לא מפליא, בהתחשב בעובדה שישראל היא אחת המדינות הלחוצות ביותר בעולם המערבי, זאת לפי דוח של ארגון ה-OECD שפורסם כבר בשנת 2011.

לחיות ברמות תמידיות של סטרס זה לא בריא, בלשון המעטה. מעבר לתחושות התעוקה, הלחץ משפיע גם על מערכות פיזיות בגוף, כגון המערכת החיסונית, מה שהופך אותנו לפגיעים יותר לבעיות בריאותיות. על כל זה תוסיפו גם את משבר הקורונה וקריסת העסקים הקטנים, והרי לכם מתכון ללחץ בלתי פוסק.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להוריד את רמות הלחץ?מכללת רטרללימודי NLP ודמיון מודרך, מציעה כמה שיטות פשוטות שכל אחד ואחת יכולים ליישם בבית ואפילו בעבודה.

ריפוי בעיסוק

הכי קל לנו לשקוע בתוך תהליך או עשייה כלשהי, כך שבמקביל אנו בעצם נותנים למוח ולגוף להירגע מתחושות של סטרס. שיטה זו מאפשרת לנו להירגע מבלי להשקיע בכך מאמץ מיוחד: זה יכול להיות צפייה בתוכנית טלוויזיה או בסרט, קריאת ספר או עיתון, עיסוק בתחביב כלשהו וכן הלאה.

לדוגמה, העבודה המשמשת לפרנסתנו היא בהחלט סוג של ריפוי בעיסוק. עצם העיסוק במשהו אחר כבר מפיג כל לחץ ומתח מהמערכת. למרות זאת יש לזכור כי זוהי אפשרות שמתמקדת יותר בסימפטום ופחות בבעיה. לשם כך, יש גם שיטות נוספות.

הרפיה באמצעות דמיון מודרך

דמיון מודרך (או גם דימיון מונחה) מאפשר לנו להרפות את הגוף ואת המתחים הפיזיים והנפשיים, באמצעות מסע דמיוני. הצורה הטובה ביותר להרפיה בדמיון מודרך היא בתנוחת שכיבה, אבל גם ישיבה נוחה תעשה את העבודה.

אם יש לכם דמיון מפותח, אתם יכולים להוביל את עצמכם במסע אל עבר מקומות מרגיעים כגון חוף הים, נחל מפכפך ביער או כל מקום אחר שישרה עליכם רוגע. תוך כדי שאתם מכוונים את עצמכם למקום המתאים, שימו לב לתחושות הפיזיות – הגוף בדרך כלל מרגיש כבד ו”שוקע” אל תוך המיטה או הכיסא; אך במקביל אתם גם מרגישים יותר ויותר קלילים. לחילופין אפשר להאזין לדמיון מודרך שהוקלט מראש, ומוביל אתכם למקום הרצוי.

אומנם נוחות הבית בהחלט עדיפה, אבל אפשר לעשות את זה גם במשרד כאשר אתם ביום עבודה; אם כי זה פחות אידיאלי עם כל הרעש והלחצים מסביב. שבו על הכיסא במשרד או בחדר האוכל או במקום אחר, עצמו עיניים ורחפו על כנפי הדמיון במשך כמה דקות של רוגע. לחילופין אפשר פשוט לתרגל נשימות לכמה דקות. זה ישתלם לכם.

מדיטציה

את המדיטציה השארנו לסוף, מכיוון שהיא בדרך כלל נחשבת כאפשרות הדורשת יותר תשומת לב וריכוז. בהשוואה לשתי האפשרויות הקודמות זה אכן נכון; אבל בניגוד למה שחושבים – ממש לא צריך להיות מאסטר יוגי בשביל ליהנות מהתועלת הטמונה במדיטציה פשוטה.

מחקרים מצאו שגםמדיטציה של 15 דקות ביום עושה נפלאות. ככל שתתמידו במדיטציה, אפילו אם רק לזמן קצר מדי יום, תתחילו להרגיש יותר משוחררים, חופשיים ושמחים. בניגוד לדמיון מודרך, שהוזכר קודם לכן – מדיטציה פועלת בצורה הפוכה: במקום להיעזר במחשבות שיובילו אותנו למקום הנחוץ, אנו מנסים להתנתק מהן ולהפסיק את זרם המחשבות.

לדוגמה, מדי פעם קורה לכולנו שאנו בוהים במשהו הנמצא מולנו, ו”נעלמים” מהמציאות לכמה רגעים של שקט. זה יכול להיות בזמן המתנה בתור, בפקק בכביש או אפילו סתם בהייה באחד מקירות הבית. המצב הזה נקרא בלשון המקצועית “טראנס היפנוגוגי”; תופעה המתרחשת בין שלבי העירות לשינה, כאשר אנו שוקעים במצב תודעה חלופי על סף ההזיה.

מצב זה למעשה ממחיש בצורה כלשהי, כיצד מרגישים במדיטציה עמוקה: שקיעה עמוקה בשקט מרגיע, ללא מחשבות או דברים אחרים שטורדים את מנוחתנו. אפשר לעשות זאת באמצעות בהייה בחפץ כלשהו, בנר דולק או אפילו באמצעות צליל שחוזר על עצמו (כמו “אום” המפורסם בהינדואיזם). באותה צורה אפשר למדוט גם באמצעות התרכזות בנשימות או בכל חלק אחר בגוף.

ככל שתתרגלו יותר מדיטציה או דמיון מודרך, אפילו מהסוג הפשוט ביותר של 10 או 20 דקות ביום, כך תחושו בהשפעות החיוביות של שיטות אלו. נסו והיווכחו בעצמכם.

בשיתוף מכללת רטר

כדאילהכיר