"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המאחז הבדואי ביו"ש גדל - בניגוד להתחייבות תושביו

לאחר שבתוך כשנה וחצי התווספו למאחז 30 מבנים חדשים, בתנועת רגבים החליטו להגיש בקרוב בג"ץ נגד המינהל האזרחי, על כך שלא פיקחו על הבנייה

,עודכן
תצלום אווירי של המאחז // צילום: תנועת רגבים // תצלום אווירי של המאחז

תנועת רגבים מתעתדת להגיש בימים הקרובים בג"ץ נגד המינהל האזרחי על שאינו מקיים פיקוח ואכיפה של בנייה בלתי חוקית במאחז בדואי אשר השתלט בחלקו על אדמות מדינה ובחלקו על אדמות בתב"ע של היישוב נופי פרת.

ל"ישראל היום" נודע כי מתחת לאף של המינהל האזרחי, התווספו למאחז בתוך כשנה וחצי 30 מבנים חדשים וזאת על אף התחייבות התושבים הבדואים במקום שלא להמשיך בבנייה הבלתי חוקית. כיום מונה המאחז 150 מבנים. העתירה שתוגש היא למעשה השנייה העוסקת במאחז.

לפני כשנה וחצי, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם, מחק בג"ץ שתי עתירות, האחת של התושבים נגד צווי ההריסה אשר הוצאו למבנים והשנייה של תנועת רגבים נגד אי מימוש צווי הריסה למבנים הבלתי חוקיים. במסגרת ההסכם שנחתם אז בין המדינה לתושבים הבדואים, סוכם כי התושבים יגישו בתוך 45 ימים בקשה להסדרת המאחז ועיכוב ביצוע צווי ההריסה למקום. המדינה מצידה התחייבה לבחון את האפשרות של הסדרה. כחלק מההסכם סוכם כי אם הסדרה לא תהיה אפשרית, תבחן המדינה אפשרות של חלופת מגורים במקום קרוב. עם זאת, הבדואים לא התחייבו להסכים להצעה שכזאת. החודשים חלפו והתושבים לא הגישו שום בקשה להסדרת המאחז אלא אף הגדילו אותו.

מתנועת רגבים נמסר: "עברייני הבנייה הבינו כי אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר