הרבה נאמר על הסדרה "אמילי בפריז" שיצר דארן סטאר, האיש שמאחורי הסדרות "סקס והעיר הגדולה" ו"בוורלי הילס 90210", עבור נטפליקס. הביקורות על הסדרה רבות ומגוונות, לא מעט מהן גם שליליות. טוענים כי היא אינה מציאותית, גזענית ומוציאה שם רע לצרפתים, אחרים פשוט אהבו והתמכרו לקיטש ולג'אנק.
עם זאת, על דבר אחד כולם מסכימים, מדובר באסקפיזם המושלם. החל מהאופנה והסטייל, דרך ארוחות הצהריים המפתות באמצע יום עבודה ועד לאירועים ולהשקות נוצצות שאנחנו יכולים רק לחלום עליהן. עם כל הכבוד להשקות הנוצצות, לסגנון החיים ולסגנון הלבוש, זה שייך למדורים אחרים באתר, אנחנו כאן בשביל האוכל והאלכוהול. והאמת, טיפה מגרד לנו בשריר הקנאה לראות את הסטייקים המדממים, הקפה, הקרואסונים ובעיקר את השמפניה הרבה שנמזגת לכל אורך העונה כאילו הייתה בקבוק מים מינרלים אחרי אימון בחוף הילטון.
אז איך מתרגמים לעברית את סגנון החיים הבהחלט מעניין של אותה אמילי? נראה שאף אחד לא מתכוון להרים גרסה ישראלית לדבר הזה, כנראה שבצדק, אבל אנחנו בהחלט נוכל לעזור עם כמה טיפים קולינריים ואלכוהוליים שלפחות יזכירו לכם קצת את פריז, עד שתוכלו לטוס אליה ולהעלות לאינסטגרם סלפי בנאלי ממגדל אייפל.
מה אתם יודעים על הקולינריה הצרפתית?
קודם כל, נעשה לכם היכרות עם הקולינריה הצרפתית, שהיא, מן הסתם, הרבה יותר ממה שראיתם בסדרת הקיטש המדוברת. שוחחנו עם סתו בר, שפית המתגוררת בפריז ובוגרת בית הספר המפורסם לבישול "קורדון בלו", על מנת לקבל דגשים חשובים על עולם הקולינריה הצרפתי, שהוא המון דברים שהם לא חביתה על מחבת מלוכלכת.
"כל מי שביקר בצרפת חזה בתופעה המשונה הזו - חיבה מוגזמת לטריות", מספרת בר. "אנשים שמסתובבים בעולם כשהם מחזיקים בגט בודד ושקית קטנה עם מעט מוצרי מזון. הסיבה לכך היא שחלק גדול מהצרפתים קונים באופן יומיומי את מצרכי המזון שלהם לאותו יום, שהסיבה לכך היא לזכות בטריות מירבית, במיוחד כשזה נוגע ללחם".
"צרפתים, גם הפריזאים אך הדבר נכון שבעתיים לאזור הכפרי, אוהבים להיות מודעים למקור האוכל שלהם. הם יעדיפו פירות וירקות מגידול וזנים מקומיים, גבינות הייחודיות לאזורם ומעדנים שנעשו בסביבה על ידי אומנים מקומיים ואופייניים להיסטוריה והמגוון של המקום. מדובר, אגב, בתופעה שבזכות הקורונה הולכת וצוברת תאוצה גם בישראל".
"אם כבר ישראל", מוסיפה בר, "אז בניגוד אלינו, הצרפתים לא רק קונים אוכל מידי יום ביומו, הם גם לרוב מעדיפים איכות על כמות. צרפתי יעדיף קינוח זעיר מפטיסיירי נודע משישייה של "מילקי" במקרר; כמה נקניקיות "טולוז" איכותיות משתי חבילות במחיר שלושה יורו בסופר. זה לא בהכרח חוסך בכסף אך משפר לאין ארוך את טיב המזון שאנחנו אוכלים.
"יש פתגם הנפוץ בקרב מסעדנים בצרפת שאומר: 'כשאתה מבקר פעם ראשונה, אתה זר, כשאתה מבקר בפעם השנייה, אתה אורח. בפעם השלישית - אתה כבר משפחה'. מלבד העובדה שהמשפט מסביר לא מעט על חוויית השירות לה זכיתם בפעם האחרונה בה נכנסתם למסעדה בפריז, הוא מגלה עובדה מאוד נכונה לגבי הצרפתים".
"לחלק גדול מהם יש מסעדה מועדפת, כמו בית שני, אליה הם חוזרים פעמים רבות. החזרה מאפשרת היכרות עם השף ועם צוות העובדים (מלצרים בצרפת נוטים להתחלף הרבה פחות מאשר בישראל) והעובדים במסעדות בצרפת לא מתביישים לתת יחס מועדף ללקוח חוזר. בעוד שבישראל, נאמנות כזו למסעדה יחידה היא נדירה, ניתן לקחת מזה כלל פשוט, אם האוכל במקום טעים לכם ומוקפד, תחזרו. אין דבר שמעודד איכות קולינרית כמו לקוחות חוזרים", סיכמה בר.
בין אסון לקרואסון
זוכרים את ההבעה שהייתה על פרצופה של אמילי כשהיא טעמה לראשונה את הקרואסון הפריזאי, והאם השתוקקתם יותר מאותו רגע לחיות בשנת 2345, כשטלוויזיות יעבירו לנו אוכל שהופיע בטלוויזיה דרך מדפסת אוכל תלת ממדית?
אז אנחנו לא רוצים להפריע לכם באמצע הבאסה, אבל לפחות בפן הבצקי, מצבנו הישראלים, שמלכתחילה לא היה רע בכל הנוגע לענייני הבצק, השתפר בחודשיים האחרונים מאז נחתו בישראל "מייזון קייזר", מותג הבולונז'רי והפטיסיירי, עם הסניף הראשון בנמל תל אביב. עד שצרפת תחזור להיות מדינה ירוקה, וזה כנראה יקח זמן, הסניף רחב המימדים בנמל תל אביב בהחלט יזכיר לכם את פריז.
אנשי הבצק מצרפת החליטו לפתוח את הסניף כאן בישראל למרות הקורונה, הלקוחות החלו לפקוד את המקום, התורים התארכו ואז הגיע הסגר השני, שבועיים אחרי הפתיחה. כעת המקום עובד באיסוף עצמי ובקרוב גם במשלוחים, אחלה סיבה לעשות טיול בנמל תל אביב.
"למרות הקורונה והאתגרים שהיא הביאה עימה בעבודה מול הצוותים בפריז, אריק קייזר והשותפים החליטו כי ממשיכים בכל הכח, לא להפסיק או להקטין את התכניות ובזכות זה הצלחנו לפתוח בתחילת החודש", סיפר המנכ"ל יואן סמדג'ה. "לקחנו בחשבון שהפתיחה היא בעיצומו של משבר הקורונה וידענו שנצטרך להיערך תוך כדי. בריאות הציבור והעובדים שלנו היא בראש סדר העדיפויות והיא שמכתיבה את אופי העבודה. ישיבה במקום לא תתאפשר ואנו מקפידים על הגבלת מספר האנשים שנכנסים פנימה בהתאם להנחיות התו הסגול".
תגללו למטה, בסוף הכתבה יש מתכון.
גם אתם יכולים להשתכר בעבודה
לא רק הבצק זרם בשפע לגברת אמילי, אלא גם האלכוהול, עם דגש על שמפנייה. אמנם המרחק בינינו לבין הגעה למחוז שמפיין שווה ערך למרחק בין אמילי בפריז להגיון עלילתי, אבל אנחנו רוצים לעזור לכם לאמץ שגרת יום שדומה לה, אז ביקשנו מרועי יניב, מנהל מחלקת היין של IBBLS, לתת לנו טיפים להתאמת השמפנייה לארוחה בכל חלק של היום.
"לבראנץ' או פיקניק בצהרי היום, לצד קרואסון או קינוח בצקי אחר תוכלו לשלב שמפנייה אייס אימפריאל, מואט ושנדו, שהיא השילוב המושלם עם נוף לים או פיקניק בפארק. זו השמפניה הראשונה לשתייה עם קרח בכוס ותעבוד מעולה עם בראנץ' בניחוח צרפתי".
"לאורך הסדרה רואים את תרבות היציאה לארוחת צהריים ארוכה באמצע יום עבודה תוך כדי לגימה של שמפנייה כאילו אין דאגות בעולם - מלבד באילו מגפיים עלינו להופיע היום לעבודה. שמפנייה רוזה אימפריאל, מבית מואט ושנדו תעשה בדיוק את העבודה לאסקפיזם המושלם. לוגמים שמפניית רוזה, ובניגוד לרוזה הסטנדרטי ללא בועות, היא בדרך כלל מיוצרת מהוספה של יין אדום בתהליך על מנת לתת ליין טיפה טוויסט של "יין". מומלץ לשתות לצד ארוחת צהריים תל אביבית שיקית על שדרות רוטשילד, אם אתם לא יכולים להגיע לקפה דה פלור, למשל. אבל בשביל להיות מציאותיים, כנראה זה יקרה רק בסוף השבוע".
"הגענו לארוחת הערב. בין אם מתפנקים על ארוחת ערב ביתית מושקעת או על משלוח ממסעדה טובה, בעדיפות לסגנון צרפתי, מומלץ לשלב לצדה השמפניה האלגנטית, נשית משהו של "וו קליקו יילו לייבל". יין מבעבע אמנם נחשב כפתיח מעולה אבל שמפנייה ברמה טובה יכולה ללוות ארוחה רצינית ללא חשש".
שונאים לשטוף כלים? אתם תאהבו את החלק הזה
2020 היא שנה מוזרה מאוד, לכן, אחד מנושאי הדיון המרכזיים של הסדרה וכתוצאה מכך גם של לא מעט קבוצות אוכל ברשת, הוא סוגיית שטיפת המחבתות בין חביתות. אחרי שאמילי טענה כי החביתה המדוברת היא הטעימה ביותר שאכלה בחייה, טוען הבחור, גבריאל שמו, שהוא לא שוטף את המחבת בין הכנת החביתות וכך היא סופגת את הטעמים הקודמים.
נשמע מוזר, לא הגייני ואפילו טיפה מגעיל, אבל מסתבר שסדרת הקיטש לא המציאה את הגלגל ומדובר בנושא שדנים עליו כבר לא מעט זמן ברחבי הרשת. מסתבר שמדובר ב"שיטת סבתא", לא בהכרח נכונה, שרבים נאמנים לה ומנקים את המחבת באמצעות ניגוב של נייר מגבת בלבד. כל עוד מדובר במיתוסים ואגדות אורבניות, אנחנו ממליצים על לשטוף, מה כבר יש להפסיד? לא תאכלו את "החביתה הטעימה ביותר שאי פעם אכלתם"?, כולה חביתה, תתמודדו.
הגעתם עד לפה? זכיתם במתכון!
מתכון לעוגיות מדלן
מצרכים להכנת 30 יחידות
• 430 גרם קמח
• 13 גרם אבקת אפיה
• 10 גרם תמצית וניל
• 9 יחידות ביצים
• 470 גרם סוכר לבן
• 430 גרם חמאה
• 20 גרם דבש
• תבנית מיוחדת לאפיית מדלן - Réf 1511 flexipan
אופן ההכנה:
• מתחילים בהמסת כל החמאה ואז מצצנים חזרה עד לטמפ' החדר.
• לקערת מיקסר עם וו גיטרה מכניסים את הביצים, סוכר ודבש – מערבבים עד שהכל אחיד ובמרקם קרם בהיר
• מוסיפים בהדרגה למסה הרטובה את הקמח המנופה עם אבקת האפייה+החמאה המומסת הפושרת
• מעבירים את המסה כולה לתבנית המדלנים, מקררים לילה.
• אחרי לילה בקירור מזלפים את התערובת לתבניות המדלן ואופים בחום של 160 מעלות למשך 17 דקות
עוגיית המדלן הצרפתית, שהיא למעשה עוגת ספוג חמאתית בצורת קונכיית סן-ז'אק, הפכה לסמל תרבות צרפתי מובהק כאשר כיכבה בתחילת המאה ה-19 בספרו של מרסל פרוסט "בעקבות הזמן האבוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו