משרד הבריאות: ילדים נדבקים בקלות בנגיף הקורונה - ועלולים להיות מפיצי על של המחלה

לפי דו"ח של משרד הבריאות בנוגע לחזרה ללימודים, עולה כיילדים נדבקים בנגיף הקורונה ומדביקים אחרים, ואף עלולים להיות מפיצי על. מכיוון שמרביתם אינם מציגים תסמינים למחלה, קשה לזהות חלק ניכר מהילדים הנושאים את הווירוס, ואלה עלולים להיות מקור הדבקה לאחרים.

מסקנת הדו"ח היא כי "הימצאות ילדים במסגרות חינוך, במיוחד במצב תחלואה נרחבת בזמן ובמקום, עלולה לזרז את התפשטות המחלה ממקום למקום ובקרב מספר קבוצות גיל שונות, בעיקר עקב היותם מקור הדבקה בקרב בני בית. ההשפעה יכולה להיות הן בקבוצות גיל שונות והן באזורים גיאוגרפים שונים".

על הדו"ח חתומות ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר דינה צימרמן, מנהל המחלקה לאם ולילד, וד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה. עם זאת, הן מציינות כי "ישנה חשיבות שמערכת החינוך תחזור לפעילות בצורה הדרגתית ובהתאם לרמת התחלואה בקבוצות הגיל השונות ובאזורים גיאוגרפים שונים".

עוד עולה מנתוני משרד הבריאות כי שיעור הילדים שנמצאו חיוביים בכלל הבדיקות שנערכו בישראל מסוף ינואר ועד סוף ספטמבר, עומד על 8%, לעומת 6% בקרב מבוגרים. הממצא מוכיח ששיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב ילדים מאשר במבוגרים. עם זאת, הבדיקות נעשות לרוב בחולים בעלי תסמינים למחלה, בעוד שרוב הילדים אינם חווים סימפטומים, ולכן מחברי הדו"ח מעריכים ששיעור הילדים הנדבקיםגבוה אף יותר.

התוצאה נתמכת גם בממצאי הסקר הסרולוגי בישראל, שמצא כי 7.1% מהילדים היו בעלי נוגדנים לקורונה, לעומת 4.8%-1.7% בקבוצת הגיל המבוגר. הנתונים מגלים כי 70%-51% מהילדים, תלוי בקבוצת הגיל, הם חסרי תסמינים, ובכך למעשה מהווים מאגר להדבקה בקרב ילדים אחרים בפרט וקרב האוכלוסייה בכלל.

מניתוח נתוני החקירות האפידמיולוגיות עלה כי ב-80% מהמקרים, אדם מבוגר היה זה שהדביק את הילדים, בעוד בשאר המקרים שדווחו נדבקו הילדים מילדים אחרים. מניתוח שרשראות הדבקה נמצא כי ילדים יכולים להיות גם מפיצי על: היו 17 מקרים שבהם ילדים הדביקו לפחות 10 אנשים.

רוב מוחלט של הילדים המאומתים לווירוס היו בעלי תסמינים של מחלת הקורונה וחוו אותה באופן קל. מאז התפרצות המגפה בישראל, 494 ילדים אושפזו בשל הידבקותם בנגיף (פחות מ-1% מכלל הילדים שאובחנו), 28 מהם היו במצב קשה, 31 במצב בינוני והשאר קל. 194 מהמאושפזיםהיו תינוקות עד גיל שנתיים, שאושפזו בשל מדיניות אשפוז כמשנה זהירות לקבוצת הגיל הזו.

במסגרת החקירה האפידמיולוגית דווח על 1,461 ילדים, שהם 2.5% מכל הילדים שנמצאו מאומתים, כבעלי מחלת רקע כלשהי. על פי הדיווח, מחלות הרקע השכיחות ביותר הן אסטמה (294 ילדים), מחלת ריאה כרונית (114 ילדים) ומחלת לב (69 ילדים).

ממצא נוסף התומך בכך שבני נוער הם מנוע המפיץ את מגפת הקורונה הוא זה שלפיו 7.5% מהמאומתים לקורונה הם צעירים בני 15 עד 17, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על 4.8%.

ניתוח נוסף של הנתונים מתחילת שנת הלימודים הנוכחית (ה-1 בספטמבר) מראה כי חלה עלייה ניכרת בשיעור המאומתים הן בגילי מערכת החינוך והן באוכלוסיית הבוגרים מהם, כאשר סגירת מערכת החינוך עקב העלייה בתחלואה, הצביעה על ירידה ניכרת בשיעורי הנדבקים המאומתים, הן בגילי מערכת החינוך והן באוכלוסייה הכללית. העלייה בתחלואה הייתה שונה בין קבוצות גיל שונות, כך שעם עליית הגיל – הסיכון לתחלואה היה גבוה יותר.

בחינה של מגמות הדבקה לאורך זמן מראה כי בקבוצת הגיל 17-15, מספר המאומתים עלה פי 4.5 מאז פתיחת שנת הלימודים בהשוואה לממוצע של השבועיים האחרונים לפני פתיחת שנת הלימודים: בקבוצת הגיל 14-12 מספר המאומתים עלה פי 3.9, בגילי 11-9 עלה מספר המאומתים פי 3.6, שידור דומה לגילי 8-6 (פי 3.5).

בקבוצות הגיל 5-3 ובקבוצת 2-0, מספר המאומתים עלה פי 2.9 מאז פתיחת שנה הלימודים, זאת בהשוואה לממוצע של השבועיים האחרונים לפני פתיחת שנת הלימודים. "ניתן לראות שפתיחת שנת הלימודים, הביאה לעלייה בתחלואה ולסגירת מערכת החינוך, הביאה לירידה בשיעורי החיוביים ומבודדים בקרב הילדים והמורים", ציינו מחברי הדו"ח.

מהסתדרות המורים נמסר: "כבר לפני מספר חודשים התרענו בפני הגורמים האחראים במשרד הבריאות כי יש הדבקה רבה בגני הילדים ובבתי הספר. לצערנו, הם התעלמו מכך. מערכת החינוך נפתחה מהר מדי, והגענו עד לסגר שני. אנו מקווים כי הפעם, בעקבות פרסום הדו"ח, מערכת החינוך תיפתח בזהירות ובהדרגה מתוך הבנה שגם ילדים מדבקים".

השתתף בהכנת הידיעה: נועם (דבול) דביר