"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכירי משרד הבריאות הציגו את הסקר הסרולוגי בבני ברק

ניתוח הממצאים מסייע להבין מהו היקף בעלי הנוגדנים לקורונה באוכלוסייה הכללית • מומחה לבריאות הציבור: "יש הדבקה ערה בבית שבו יש מאומתים"

,עודכן
בדיקות סרולוגיות // צילום: יוסי זליגר // בדיקות סרולוגיות

בכירי משרד הבריאות וצוות המאבק בקורונה התייחסו הערב (שני) בתדרוך לתקשורת לסיקור הסרולוגי שבוצע בעיר בני ברק.

בכירי משרד הבריאות וצוות המאבק בקורונה הציגו את תוצאות הסקר הסרולוגי בבני ברק // צילום: לע''מ

האלוף במיל' מיקי אדלשטיין,חלק מצוות המאבק בקורונה במגזר החרדי, אמר:"מטרת הסקר היא להציג את נתוני התחלואה האמיתיים בעיר, לאחר הסגר שהוטל עליה בחול המועד פסח. זהו סקר סטטיסטי עם טעויות מובנות בתוכו, ולכן המומחים עסקו בנרמול שלו.

"המשתנה שהיה לנו חשוב יותר מהתחלואה בפועל. ביקשנו להבין את הפרופורציה בין הסימפטומטים והא-סימפטומטים. נבדקו ילדים מגיל שבע ומעלה ונבדק כיוון ההדבקה במשק הבית: מהמבוגרים לילדים או להפך". לדבריו, "אלו נקודות שחשובות מאד כאשר עוסקים בנושא פתיחת בתי הספר".

ד"ר בועז לב, ראש הצוות לטיפול במגפות: "המגפה פוגעת בעוצמות שונות ובאוכלוסיות שונות. כדי ללמוד איך זה עובר מבית לבית עשינו את הסקר הזה, שהוא מיוחד במינו. אנו רוצים לדעת מהו "הזיכרון הקולקטיבי" שהצטבר - ואת זה עושים באמצעות הסרולוגיה. למדנו איך המגפה מתנהגת בתוך משפחה, מבנה וקהילה, והם מציירים לנו תמונה חשובה שבאמצעותה אנו יכולים לעקוב אחרי הדינמיקה של המגפה הזו".

ד"ר לב טען שאנו רחוקים מחיסון עדר, גם במקומות כמו בני ברק. "היקף ההדבקה גם במקומות כאלה אינו מתקרב לממדים של חיסון האוכלוסייה או להגנה על פרטים מתוכה. ההגנה נעשית באמצעות ריחוק חברתי ומסיכות", קבע.

הבדל בולט בין המגדרים

פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס, התייחס למגמות בולטות שזוהו. האוכלוסייה שנבדקה כללה 146,470 תושבים,מהם נדגמו 8637 תושבים (כ-5.9% מתושבי בני ברק). מספר הבדיקות עמד 3,723, כאשר רק 43% השיבו לסקר ונבדקו. ביוני התקבלו 1,756 משיבים, ביולי 1,467 ובאוגוסט 500 משיבים בלבד.

אחוז החולים המאומתים בבדיקת מטוש בסיסית היה 2% ביוני, ביולי 4.1% ובאוגוסט 5.6%. אחוז בעלי הנוגדנים ביוני 6.3% ביולי 6.4% ובאוגוסט 13.8%. מבין הנבדקים בכל התקופה (יוני עד אוגוסט) אחוז בעלי הנוגדנים לנגיף בבני ברק היה 9%.

נמצא הבדל בולט בין המגדרים - 12.1% מגברים פיתחו נוגדנים, לעומת 6.2% מהנשים. 8.3% מבני 15-7 פיתחו נוגדנים לעומת 13.8% בגילי 24-15 ו-5.3% אצל בני 60 ומעלה. זוההאחוז גבוה של בעלי נוגדנים במשפחות שבהן מעל 8 נפשות (כמחצית המשפחות בבני ברק) - 11.2% בעלי נוגדנים.

החוקרים עשו חלוקה של התושבים לפי רובעים, כאשר באחד הרובעים שיעור בעלי הנוגדנים הגיע ל-13% בעלי נוגדנים, כאשר שיעור החולים המאומתים עמד על 2.6% - מה שאומר שהיו שם הרבה חולים א-סימפטומטים.

"המדיניות של בידוד מקרה מאומת חשובה ביותר"

פרופ' דני כהן, מומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת תל אביב, הציג שני סקרים שבוצעו - סקר המשפחות וסקר הבניינים. בסקר משפחות בדקו בני משפחה שבהם נמצא לפחות חולה אחד מאומת ומצאו שכמעט מחצית מהם (47%) זוהו כחיוביים לנגיף (בבדיקת נוגדנים או בדיקת מטוש). בסקר השני, סקר הבניינים, ראו שיש עודף סיכון להדבקה בבניין כאשר גר שם חולה מאומת (בכלל העיר בני ברק שיעור הימצאות הנוגדנים עמד על 7% בהשוואה ל-10% בבניינים אלה).

המסקנות לפי פרופ' כהן: "יש הדבקה ערה מאוד בנגיף הקורונה בתוך משק בית עם חולים מאומתים, והמדיניות של בידוד מקרה מאומת במשפחה חשובה ביותר. הסיכון קיים גם ברמת הבניין אצל משפחות שבהן לא זוהה חולה מאומת".

מסקנה נוספת: "יש צורך במעקב סרולוגי ארוך טווח על מחלימים תורמי פלסמה לבדיקת הישרדות נוגדנים, כולל נוגדנים מנטרלים לאורך זמן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר