טבע פראי בלב העיר

איך הפך אפיק נחל ממחסום טבעי המפריד בין שני חלקי עיר, לפארק רחב ידיים המחבר ביניהם?פארק נחל בוהו עתיד להפוך לסמלה של נתיבות. פיקניק בטבע, ליד הבית

צילום: דיאגו מיטלברג // פארק נחל בוהו

נתיבות מושכת זוגות צעירים מהאזור וכבר מזמן מהווה אלטרנטיבה לאחות הגדולה מבאר שבע. העיר עוברת מהפך חינוכי, תרבותי תוך כדי שהיא גם מכפילה את שטחה. עיר בסדר גודל כזה זקוקה כמובן לתשתיות כמו מים, חשמל, כבישים, מבני ציבור, אך לא פחות חשוב מכך, היא זקוקה גם להתייחסות לתשתיות ירוקות. פארק נחל בוהו הוא זה שישמש כעמוד השדרה המרכזי של מערך השטחים הפתוחים בעיר.

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

סיפוח האזור היפה והפראי הנפרש על פני שטח עצום של 900 דונם, ייצור ריאה ירוקה בלב העיר נתיבות. הפארק חובק חלק מהשכונות החדשות שנבנות ותהוונה למעשה לשונות עירוניות הנכנסות אל היער?. מבתי המגורים ומהשכונות יוכלו התושבים להגיע בקלות אל הפארק ולמצוא בו מקום של חיבור לטבע ולנוף. תחשבו על זה, לעשות פיקניק בטבע, במרחק הליכה מהבית.

השקעה חסרת תקדים

פארק נחל בוהו הינו פרויקט עצום בהיקפו ובהשקעות המבוצעות במסגרתו  כשעלותו הכוללת תגיע ל250 מיליון שקלים. במסגרת העבודות על הפארק מוקמת טיילת נופית לאורך גדות הנחל. הטיילת מצטרפת אל פארק האגם המרהיב שבנייתו הושלמה בימים אלו, שלושה גשרים נופיים בעלות של 120 מיליון שקלים המחברים בין השכונות משני עברי הנחל. כמו כן מתוכנן חיבור למערכת שבילי האופניים שקמה- בארי- גרר אשר ייצור רצף רכיבה איכותי ואטרקטיבי עם נוף מרהיב.

פארק האגם נחל בוהו בנתיבות, שהקמתו, כאמור, מסתיימת בימים אלו, מעמיד את נתיבות בשורה אחת עם ערים רבות בישראל להן פארקים וריאות ירוקות באמצע העיר המזוהות עימן. כך לדוגמה לתל אביב יש את פארק הירקון, לרמת גן את הפארק הלאומי ולהרצליה את הפארק הנושא את שמה. עכשיו, גם לנתיבות יהיה פארק רחב ידיים וירוק אשר יזוהה עם העיר.

שטח הפארק כולל 64 דונם ובתוכו ניתן למצוא אגם אקולוגי, מתקני ספורט, נקודות תצפית, אזורי שהיה לפיקניק ומשחק. בכניסה לפארק הוקם גן משחקים עשיר ומונגש. סביב הדופן המזרחי ישנו מזח המאפשר טיול, ישיבה ותצפית אל האגם. באגם מערכת טבעית לסינון מים המאפשרים סינון של מים ממוחזרים על ידי אלמנטים טבעיים ומאפשרים מגוון אקולוגי עשיר באגם, לצד פעילויות נופש. שבילי הולכי רגל ואופניים מרשתים את הפארק ומחברים בין הפעילויות השונות לבין אזורי הפיקניק.

עיר ירוקה

ביסוד הקמת האגם עומדת המטרה לשמר את הטבע והחי בסביבתו הקרובה של הנחל וחיבורו אל לב שכונות העיר. כמו כן יושם דגש על שימור הקרקע ומניעת התרחבות ערוץ הנחל אל השכונות החדשות ובנוסף יינתן דגש על בניה ירוקה, בדגש על פינוי ומיחזור פסולת ושימוש בחומרים ירוקים וטבעיים.

נתיבות, המתפתחת במהירות, עוטפת בהדרגה את ערוץ הנחל הטבעי והופכת אותו לפארק המרכזי שלה. כך נוצר לו נחל ופארק שיזוהו עם העיר בשנים הקרובות ומעוררים געגוע לערים אירופאיות שבליבן נהרות רחבים.

כבר בסוף השנה הנוכחית יוכלו תושבי נתיבות ליהנות מכ- 8 ק"מ של טיילת רציפה לאורך גדה אחת של הנחל, מפארק האגם ומערוץ האופניים המושלם בימים אלה לאורך ערוץ המשנה.

עם זאת, כיוון ההתפתחות העירוני, כפי שהותווה במסגרת תכנית המתאר  מעלה סוגיות לא פשוטות. אחת השאלות היא כיצד משתלב ערוץ נחל פראי בלב עיר מודרנית? לכמה שטח של יער זקוקים 100 אלף תושבים וכמובן, איך מתחזקים את כל זה? ואולי חשוב מכל, איך ניתן להפוך את הנחל מחיץ המפריד בין שני חלקי העיר לפארק המחבר ביניהם?

מעט יותר מעשור חלף מאז הושלמה הכנתה של תכנית האב לפארק נחל בוהו, בתכנון משרד אדריכלות הנוף צורנמל טורנר, שהתווה את קו התכנון הכולל של הפארק, אופיו וגבולותיו. כיום כבר הושלמו ונמצאים בביצוע המרכיבים המשמעותיים של הפארק בהשקעה כספית אדירה. לתכנון המפורט ולמימוש הפארק שותפים עיריית נתיבות המובילה את הפרויקט, קק"ל, רשות מקרקעי ישראל, רשות ניקוז שקמה-בשור. העירייה יזמה ופיתחה גם את פארק האגם, עוגן מרכזי של פעילות ושהייה לאורך הנחל בתכנון אדריכלי הנוף ברמן ברוט.

הגשרים המיוחדים אשר נבנו לאחרונה מעל הנחל ומחברים בין שני חלקי העיר מבוצעים במימון כספי הסכם הגג אשר נחתם בשנת 2017 בין העירייה לרשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר. התכנון המפורט וכן תב"עות למגורים לאורך הנחל, הופקדו בידי מספר משרדי תכנון אשר יוצרים יחד את תצרף הפארק, הכולל את ערוץ הנחל הראשי, טיילות בפארק ומוקד פעילות חינוך וקהילה הקושר בין פארק הנחל ובין התל הארכיאולוגי הסמוך, תל בוהו.

נחל בוהו הוא נחל אכזב המתנקז אל נחל גרר באגן הבשור. לאורכו נטעה קק"ל עוד בשנות ה-50, יער מעורב המצל על הנחל, משאב משמעותי באקלים המקומי. לאורכו של הנחל ניתן לראות מצוקים ציוריים, התרחבויות ופיתולים ובחורף ניתן ליהנות גם ממרבדי פריחה לאורך ערוץ הנחל הזורם. פיתוח הפארק לאורך גדות הנחל ובערוץ עצמו יחשוף את צפונותיו, יאפשר פעילות מגוונת ויביא למקום את מבקרים ומטיילים מכל רחבי הארץ.

חיבור בין טבע לעיר

החשיבה התכנונית של הפארק שואפת ליצור קשר בין טבע לעיר תוך מתן מקום ראוי לכל אחד מהם. שטח הפארק, כ- 900 דונם, מהווה כמעט 10% משטחה של העיר. הכללתה של יחידת נוף כזאת בתוך שטח העיר מחייבת הבנה של הכוחות הפועלים בתוך המערכת הטבעית, כמו גם את השפעת האדם עליהם.

הרצון הוא לאפשר למערכות הטבעיות להתקיים לצד העיר, לחזק ולתחזק אותן ולאפשר לציבור הרחב ליהנות מן החוויה המיוחדת של שוטטות ושהייה במרחב של "טבע".  ערוץ הנחל הפראי ישמור על אופיו אך יתווספו אליו טיילות ושבילי אופניים, מקומות פיקניק ומנוחה, מצפורים וגשרים תלויים מעל ערוץ הנחל.

עבור נתיבות, אשר נמצאת בתנופת פיתוח, מהווה פארק נחל בוהו עוגן של ממש. הפארק נפרש לאורך הנחל ושולח "שלוחות" בדמות ערוצי משנה אל השכונות העירוניות הסמוכות. תושבי העיר יוכלו להתחבר לפארק בטיילות ממש ליד הבית ולהמשיך לרדת אל המרחב הפראי של הערוץ הראשי.

הגשרונים לא רק מספקים זווית ראיה ייחודית על המצוי בנחל, אלא גם משמשים גשר חברתי וקהילתי בין השכונות משני צדי הפארק. נתיבות, שצמחה מעיירה קהילתית בה כולם הכירו את כולם והופכת לעיר בינונית בגודלה, מרושתת בכבישים המובילים אל שכונות עירוניות חדשות. בזכות הפארק ובמרכזיותו בהוויה ובחיים העירוניים, תמשיך נתיבות לשמור על האינטימיות החברתית והאופי הקהילתי.

ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר סיפר העבודות בפארק הן פירות של תכנון שהחל לפני עשור, "לפני כעשור הגענו למסקנה שלאור הגידול הצפוי חייבים להכפיל את שטח העיר ולספק ריאה ירוקה ייחודית ועיר עם תכנון אורבני שונה מכל ערי האזור. קיבלתי החלטה אישית לא פשוטה ללכת על חלופה מורכבת ומסובכת של הוספת 900 דונם של טבע פראי לעיר, הכרוכה בהשקעות עתק ובמאמצי תכנון וביצוע אדירים. עשר שנים אחרי אני גאה להתחיל ולקטוף את הפירות בדמות ריאה ירוקה איכותית אשר תאחד בין שני חלקי העיר המתחדשת".

ורדית צורנמל, מתכננת התכנית, מאמינה כי ניצול יתרונות הנחל יהפכו אותו לסמל של העיר נתיבות, "צריך להתנהל מאד בחכמה עם הנתונים של הנחל ומערכת היחסים בין הנחל לעיר. העיקרון המרכזי בתכנון היה לעבוד עם התכונות של הנחל ולא נגדן. לנצל את יתרונות הנחל ולהפוך אותו למשהו שרואים מכל מקום ולאלמנט מזוהה בעיר. לא הפכנו את הגדות למשהו מלאכותי אלא ניסינו לשמר את האופי הטבעי של המקום ולתוכו להכניס את הפעילות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר