"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשהרב והמופתי של עזה נלחמו במיסיונרים

115 שנה אחרי שיתוף הפעולה, שהוביל ללימוד משותף, נחשף עומק הקשר בין הרב אוחנה ושייח' עבד אללה אלעלאמי • בין היתר נמצאו מסמכים בחתימת ידו של הרב

,עודכן
הרב ניסים אוחנה // צילום: ויקיפדיה // הרב ניסים אוחנה

ללמוד שיעור שבועי בתנ"ך עם המופתי של עזה? – לא, זו לא פנטזיה פרועה, אלא סיפור אמיתי שהתרחש בעיר לפני 115 שנים, כאשר רבם של יהודי עזה, הרב ניסים בנימין אוחנה, למד עם שייח' עבד אללה אלעלאמי, פעמיים בשבוע. הסיפור, שמוכר למחצה, נחשף בהרחבה לראשונה במסגרת מיזם "חַכִּימָא", שמבקש להביא לקהל הישראלי סיפורים מעולמם של חכמי המזרח.

"באותם שנים התבסס בעזה מיסיון נוצרי", מסביר הרב ד"ר חזי כהן, העורך הראשי של "חכימא", "הרב והמופתי שיתפו פעולה נגדו, והדבר הוליד לימוד משותף ויצר ביניהם חיבור פורה. המופתי שאל את הרב שאלות בתנ"ך ובתלמוד, ואת התשובות כתב המופתי לעצמו בערבית, על מנת שיוכל לעיין בהן ולהשיב לשאלות הקשות שנשאל. לאחר זמן, כשהרב ניסים בנימין אוחנה התמנה לרבה של חיפה, הוא לקח עמו את הרשימות, תירגם אותן לעברית והוציא לאור את תשובותיו למופתי כספר בשם 'דע מה שתשיב לאפיקורוס: תשובות ברורות מהתנ"ך עצמו'".

אחד המסמכים שהתגלו // צילום: חכימא
אחד המסמכים שהתגלו // צילום: חכימא

הרב נסים אוחנה נולד באלג'יריה בשנת 1881 ועלה לארץ בגיל 6 עם משפחתו. אחרי שגדל ונסמך לרבנות, הוא התמנה כרב ראשי של עזה – שם הקים בית ספר עברי ראשון מסוגו, שבחנוכתו השתתף אליעזר בן יהודה. לאחר מכן הספיק הרב אוחנה לשמש ברבנות בניו יורק, פורט סעיד, אלכסנדריה ובאי מלטה, בהמשך חזר לארץ והתמנה כרב העיר חיפה, ובתפקידו זה גם ליווה רוחנית שלושה מאנשי האצ"ל שהוצאו להורג בידי הבריטים. מלבד הספר שחיבר מתוך הלימוד עם המופתי, חיבר הרב אוחנה חיבורים הלכתיים, מאמרים ופיוטים. נפטר ונקבר בחיפה.

הסיפור על הלימוד המשותף נמצא במכתב שהוצמד לאחד מעותקי הספר. "בעזה הקימו המיסיונרים בית מרפא, בו היו מתקבלים כל החולים" מספר הרב אוחנה במכתב שעליו חתם בחתימת ידו, "וכידוע ערכו בו מקום לתפילה ולנאומים לפני הנאספים על יש"ו והברית החדשה, גם חלקו ספרי הבשורה על המשיח וכו', ובכללם ספר שבו הוכיחו כי ספר הקוראן הוא ספר מלוקט מן התורה, הנביאים ומאגדות התלמוד, ולא כמו שמגידים להם שהוא מדברי נבואת הנביא מוחמד". המופתי של עזה, שייח' אלעלאמי שלא אהב את טענות המיסיונרים, פנה אל הרב אוחנה כדי שיעזור לו להפריך אותן. "המופתי הנ"ל פנה אלי ובקר אותי פעמיים בשבוע בביתי", כותב הרב, "והגיש אלי תמיד שאלות על כל הפרקים ועל כל הפסוקים הנמצאים בברית החדשה ודרש ממני לתת לו תשובות ברורות מהתנ"ך עצמו. הוא ישב וכתב בכתב ידו את כל התשובות בכתב ערבי. כתב ידו נשאר אצלי שמור עד היום הזה, וכך נכתב הספר הזה בראיות ברורות לכל הדורות, למען ידעו דור אחרון... מה שהיה בעזה".

שרה בק וחזי לוי // צילום: מונטאג' ווידיאו & מדיה
שרה בק וחזי לוי // צילום: מונטאג' ווידיאו & מדיה

סיפור החברותא בין הרב למופתי הוא אחד מ-300 הסיפורים על חכמי המזרח שבאתר של "חכימא", שמביא סיפורים מחייהם של חכמים וחכמות מכל רחבי המזרח – ובין היתר גם מאפגניסטאן, גיאורגיה ואפילו לבנון. בקרוב יועלו לאתר גם סרטונים, מאמרי פרשנות, מערכי שיעור ואפילו פודקאסט בנושא חכמי המזרח. במקביל, מנהלים אנשי המיזם קבוצת פייסבוק פעילה עם 3500 חברים.

"אנחנו מנסים להביא את חכמי המזרח לקדמת הבמה", מסביר הרב ד"ר כהן. "כיום קל למצוא סיפורים חסידיים לכל צורך, אבל לא כך הדבר ביחס לסיפורי חכמי המזרח. אנחנו רוצים לתקן את זה ולתת לכל מי שירצה סיפורים טובים לספר. בסיפור המזרחי הקהילתיות היא ערך יסוד, ולכן תמצא סיפורים רבים על המאמץ של חכמי המזרח להכניס את כולם לבית הכנסת וסיפורים על הקהילה, המשפחה והבית. לכן תמצא אצלם גם גמישות הלכתית ואכפתיות, לפעמים דווקא נוקשות, כשהכול נגזר מתוך הערך הזה של הקהילתיות. הסיפורים שאנחנו מבקשים לספר הם לא סיפורים על העבר, אלא על איך צריך להיראות ההווה והעתיד שלנו – לאור העבר. אנחנו מאמינים שהחברה הישראלית זקוקה לקול המזרחי הזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר