כאן עובדים בכיף

העבודה מהבית, באופן מלא או חלקי, והמצב הכלכלי שמאלץ חברות רבות לצמצם הוצאות, הקטינו משמעותית בעת האחרונה את הביקוש למשרדים. ועדיין, על פי כל התחזיות, עד שנת 2023 צפויים לגדול שטחי המשרדים באזורי הביקוש ביותר ממיליון מ"ר.

המספרים המצביעים על ירידה בביקושים כבר נראים בשטח: על פי סקירה של חברת CBRE חלה ירידה של בין 5 ל-10 אחוזים בממוצע בדמי השכירות למשרדים באזורי הביקוש ברבעון האחרון, כשבתל אביב בלבד חלה ירידה של 6% באותה תקופה.

מומחים טוענים שירידה בביקוש למשרדים תגרע מיליוני שקלים מקופות העיריות ותגדיל את מצוקתן הכלכלית, אותן עיריות שבשנים האחרונות אימצו בחום בניית פרויקטים המשלבים תעסוקה ומסחר ובנו על ארנונה עתירת ממון מפרויקטים אלה, על מנת למקסם את הכנסותיהן.

כמעט כל פרויקט חדש תוכנן כך שייבנו בו שטחי מסחר ומשרדים. למרבה הצער, הפנטזיה התנפצה אל מול משבר הקורונה, שמאיימת לעצור את מרבית ההכנסות.

בטיוטת ההצעה של משרד האוצר בחוק ההסדרים שגובשה לאחרונה דובר על המרה של 35% ואפילו 50% משטחי המשרדים והגדלת הזכויות למגורים, מתוך רצון לתמרץ יזמים להמשיך בבנייה למרות הירידה בביקושים.

בהצעה גם דובר על כך שאישור השינוי בתוכנית יהיה בסמכות הוועדה המקומית. נשאלת השאלה כיצד רשות מקומית, שצמאה לארנונה עסקית, תדון באופן אוביקטיבי בבקשה להגדיל זכויות למגורים, שלמעשה מהווים עבורה הפסד?

קשה להאמין שרשויות בכל הארץ, ולא רק באזורי הביקוש, יוותרו על התוכניות להקמת בנייני משרדים ומסחר שהתחייבו אליהן, חלקן אף במסגרת הסכמי הגג.

 

דפוס המגורים משתנה

בצומת זה לפרנסי הערים, ובעיקר למקבלי ההחלטות, יש הזדמנות לחולל מהפכה של ממש בחייהם של מאות אלפי אזרחים ולאמץ תוכנית שתגדיר מחדש את המשמעות של עבודה ומגורים ביחד – עירוב שימושים אחר, שיתאים למציאות המשתנה והמאתגרת של ימינו וישנה את דפוס המגורים שהכרנו.

המעבר לעבודה מהבית, שעם פרוץ המשבר התחיל כאילוץ, התברר מהר מאוד ככלי אפקטיבי שיכול גם לייעל את תפוקת העבודה, בטח במקצועות שמאפשרים קשר ותקשורת מרחוק. סקר של הלמ"ס שעודכן לאחרונה ובחן את ההשפעות החברתיות והכלכליות של התפרצות מגפת הקורונה בישראל, מצא כי בשיא הגל הראשון עבדו מהבית כמחצית מעובדי ההייטק וכשליש מענף השירותים הפיננסיים ושירותי הביטוח.

עירוב השימושים במתכונת החדשה צריך להיות מושתת על תמהיל שישלב את זכויות המגורים עם זכויות המשרדים. ההבדל הוא שבמקום לחלק את הבניין לשלושה מתחמים נפרדים, ההפרדה היחידה תהיה בין המסחר לאזורים האחרים, שיכללו דירות ובתוכן מובנה שטח משרדי המיועד לעבודה.

הכוונה היא להגדיל את שטח הדירה ולהוסיף לה שטח בתכנון ייעודי למשרד, כאשר השטח יירשם בייעוד זה. לצד שטחי המגורים והעבודה החדשים בדירה, תתקיים גם הגדלת שטחים ציבוריים לטובת חללי עבודה משותפים.

הדרך החדשה לעירוב שימושים תועיל בראש ובראשונה לדיירים, שיזכו לדירה גדולה יותר, לרשות המקומית, שתגדיל את הכנסתה מארנונה עסקית כתוצאה מהגדלת נתח המשרדים בשטחה, וליזמים שיזכו לאפשרויות עסקיות ופיננסיות טובות יותר, שיתמרצו את המשך הנעת המשק.

על מנת שתהיה כדאיות גם לדיירים וגם לרשות, עליה לגבות תעריף ארנונה בשיעור שבין מגורים לעסקים. הדיירים מאידך יוכלו להצהיר על הנכס הנוסף או כעצמאיים ולהיות מוכרים במס או שיקבלו השתתפות בהוצאה, אם מדובר בשכירים. הכל ייעשה כמובן בפיקוח וברגולציה בתנאים מגבילים ומחייבים.

הכותב הוא יו"ר ובעלים של ברדוגו גרופ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו