"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יהלום בתוך יהלום? היהלומן מאיר ענבי מסביר כיצד נוצרת התופעה הנדירה

גילוי של יהלומים נדירים תמיד מסעיר את העוסקים בתחום, אבל גם את הקהל הרחב, השבוי בקסמה של האבן החזקה בעולם

,עודכן

בכל פעם שנמצא יהלום שמתבלט בגודלו, במשקלו או בצורתו, הדבר מצית מחדש את הסקרנות לגבי יצירה מופלאה זו של הטבע, ומעורר התפעלות לגבי הדרך של הטבע ליצור פריט מושלם ומדויק כל כך.


אבל לפעמים גם אבן החן המושלמת הזו, שהתגבשה במשך מיליוני שנים, יכולה להפתיע. וגם התהליך המדעי הקבוע והמוגדר שיוצר את היהלום מצליח לפעמים להוציא צורות יוצאות דופן.


לפני כשנה פרסמה חברת הכרייה הרוסית’ Alrosa כי כורים של החברה גילו באחד מאתרי הכרייה הממוקם במזרח רוסיה, יהלום נדיר שבתוכו נמצא יהלום נוסף.


היהלום זכה לכינוי מטריושקה – על שם הבובות הרוסיות המסורתיות שבהן כל בובה מכילה בתוכה בובה נוספת קטנה יותר. על פי הדיווחים, משקלו של היהלום החיצוני הוא 0.124 גרם, ואילו משקלו של היהלום הפנימי הוא 0.004 גרם.


היהלום הנדיר נשלח למכון מחקר בארצות הברית. המדענים, שחוקרים את הדרך המדויקת בה הוא נוצר, מעריכים כי גילו של היהלום הא 800 מיליון שנה לפחות.



היהלומן מאיר ענבי מסביר על התופעה הנדירה של יהלום בתוך יהלום (קרדיט לאתר – שאטרסטוק)


כיצד נוצר יהלום בתוך יהלום?


על מנת לשפוך מעט אור על תופעה נדירה זו, ולהבין כיד היא נוצרת, ראיינו את מר.מאיר ענבי, מנכ”ל חברת מ.א. ענבי דיאמונד גרופהנחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום היהלומים, ואחד שראה כבר לא מעט גלמים (יהלומים גולמיים לפני ליטוש) בחייו המקצועיים.


“כדי להבין כיצד נוצר מצב של יהלום בתוך יהלום, עלינו להבין קודם כל את הדרך בה נוצר היהלום”, מסביר לנו מאיר ענבי בתשוקה ומקצועיות רבה, “היהלום נוצר במעמקי האדמה בתהליך שנמשך מיליוני שנים. התהליך מתרחש בתנאים קיצוניים של חום רב המגיע לטמפרטורה של 1500 עד 2500 מעלות צלזיוס, בלחץ של כ-60 אלף אטמוספרות. מהלך התהליך נקשרים אטומי פחמן אחד לשני בקשר ייחודי הנקרא קשר קוולנטי, בו כל אטום פחמן נקשר ל-4 אטומי פחמן בצורה זהה, מה שמוביל ליצירתו של היהלום – החומר החזק והנחשק בעולם.


במקרים נדירים ביותר, במהלך התגבשותו של היהלום באדמה, הוא לוכד בתוכו יהלום קטן יותר וממשיך להתגבש מסביבו, וכך נוצר בסופו של דבר יהלום שמכיל בתוכו יהלום נוסף. תופעה זו ידועה בשם יהלום בתוך יהלום, כאשר היהלום הגדול יותר, המכיל ביותר את היהלום הקטן, זכה לכינוי HOST (מארח). החיבור בין שני היהלומים הוא טבעי לחלוטין, והם מחוברים אחד לשני באופן טבעי”.



האם יש הבדל במבנה המולקולרי בין יהלום רגיל לבין יהלום שמכיל בתוכו יהלום נוסף?


מציאתו של היהלום בתוך היהלום מעלה שאלות לא רק לגבי הדרך בה הוא נוצר, אלא גם לגבי ההבדלים בינו לבין יהלומים רגילים.


“המבנה המולקולרי של יהלום כזה אינו שונה מיהלומים אחרים”, מלמד אותנו מר.מאיר ענבי, “שניהם עשויים מאטומי פחמן בלבד, הקשורים ביניהם באותו קשר קוולנטי ייחודי המעניק ליהלום את החוזק שלו”.


תופעת זו במסגרתה יהלום מתגבש לוכד בתוכו יהלום נוסף היא נדירה ביותר. במקרים נדירים אפילו יותר, היהלום המתגבש לוכד בתוכו אבן חן אחרת, שאינה יהלום.


“תופעה שבה נוצר קריסטל גדול כמו היהלום המדובר (והיחיד) שנמצא ברוסיה היא נדירה ביותר”, מסביר מאיר ענבי, “יחד עם זאת, במהלך עבודתי בחומרי גלם נתקלתי בעבר בקריסטלים קטנים יותר שהכילו בתוכם יהלום נוסף, אך עדיין הייתי מחשיב אותה כתופעה נדירה ביותר”.


האם הדבר משפיע על מחירו של היהלום?


אין ספק שככל שמדובר בתופעה נדירה יותר, ערכו של היהלום יהיה גבוה יותר. אך גם כשמדובר ביהלום בתוך יהלום ישנם קטגוריות שונות המשפיעות על קביעת ערכו של היהלום הנדיר.


“איגוד הגימולוגי האמריקאי, ה-GIA, מבדיל בין שתי סוגי הגדרות של יהלום בתוך יהלום”, מסביר לנו מאיר ענבי, “הסוג הראשון מוגדר כ – KNOT והוא מתייחס למצב בו היהלום הפנימי מגיע לפני השטח. הסוג השני מוגדר כ – CRYSTAL והוא מתייחס למצב בו היהלום הפנימי לא מגיע לפני השטח אלא נשאר כולו בתוך היהלום החיצוני”.
הן החברה שגילתה את היהלום והן החוקרים עדיין לא יודעים להעריך את שוויו של היהלום הנדיר. לדברי מר. ענבי, קשה לקבוע את ערכו של היהלום מבלי לראות את היהלום מקרוב ולבחון אותו בעיניים מקצועיות.


“כשמדובר במקרה של יהלום בתוך יהלום, על פניו יש חשש לפגיעה בבהירות של היהלום”, הוא מסביר, “במקרה מסוג זה בו היווצרות של יהלום בתוך יהלום פגעה בבהירותו של היהלום, הוא עדיין יהיה פריט בעל ערך רב אך בעיקר עבור אספנים ומוזיאונים המתעניינים ביהלומים נדירים ושונים.


את ערכו האמיתי של היהלום בתוך יהלום ניתן יהיה לקבוע רק לאחר בדיקה מדויקת ומדוקדקת שלגמולוג מקצועי,שיבחן את כל מאפייני היהלום ואת תהדרך בה הם הושפעו מהתופעה הנדירה בה יהלום גדל בתוך יהלום. אך בכל מקרה, לא משנה מה יהיה ערך השוק של היהלום הנדיר שנמצא, ללא ספק ערכו האספני הוא רב מאד”.


טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר