"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מעבר לקווים: שוברים את חוקי המשחק

עבור חובבי הספורט והתחרות, הסדרה "חוקי המשחק: כללי המאמן לחיים" בנטפליקס היא חוויה מזוקקת של תעוזה ושבירת חוקים

,עודכן
צילום: מתוך הסדרה // רואה בקבוצה ערך עליון. מוריניו

נהוג לחשוב שתפקיד המאמן הוא לתכנן מהלכים טקטיים, לבנות הרכבים, לגייס שחקנים חדשים וכו'. את זה כנראה עושים כל המאמנים שאתם מכירים וזה אולי מה שמעמיד את כולם באותה השורה, אבל החשיבה היצירתית של המאמנים בסדרת הדוקו-ספורט "חוקי המשחק: כללי המאמן לחיים" ("The playbook: a coach's rules for life") היא זאת שהפכה אותם ליוצאים מהכלל. מלבד התמקצעות ספציפית בתחום שבו הם עוסקים, נדמה שהיכולת היוצאת דופן שלהם באה לידי ביטוי בעבודה מול אנשים, בגישה המיוחדת אליהם וגם במניפולציות שהם יודעים להפעיל כדי להשיג את המטרות שלהם.

בסדרה שהפיק לברון ג'יימס משתתפים דוק ריברס, ז'וז'ה מוריניו, ג'יל אליס, פטריק מוראטוגלו ודון סטיילי המביאים את סיפוריהם האישיים, ומשתפים במהמורות שהיו להם בדרך בקריירה וכיצד הם צלחו אותן.

מוריניו התרנגול השחצן, למשל, רואה בקבוצה ערך עליון. אחרי כל הקריירה המפוארת שלו, שבה הביא קבוצות מהשפל לפסגת אירופה, הוא אומר ש"התארים שייכים להיסטוריה של הכדורגל. בכל החוויות שלי בכדורגל יש את הצד האנושי, קבוצה, אח, משפחה. אלה הדברים שנשארים לנצח". באחד הרגעים היפים והמרגשים בפרק, אינטר-מילאנו שהוא אימן זוכה בגביע אירופה. הוא קיבל חוזה חדש בריאל מדריד ומתקשה להיפרד מהשחקנים ולכן לא יורד לחגוג איתם בחדר ההלבשה אלא נכנס לרכבו ומתחיל לנסוע. הוא רואה את אחד השחקנים ליד האוטובוס של הקבוצה, עוצר ויוצא אליו. השניים מתחבקים ובוכים זה על כתפו של זה בלי לומר מילה.

לחובבי הספורט והתחרות, הסדרה הזאת היא חוויה מזוקקת של ניתוח מצבים, קבלת החלטות, יצירתיות, תעוזה, שבירת חוקים והליכה נגד המוסכמות. בכל סיפור של מאמן יש לא מעט ניצחונות, אבל הדרך לשם לא תמיד קלה, וזה מה שהופך כל סיפור כזה למתוק עוד יותר.

בניגוד ל"הריקוד האחרון", הסדרה שלמייקל ג'ורדןשהיתה כולה אני ואני, כאן אמנם המבט הוא אישי אבל הפוקוס הוא על התרומה של המאמנים האלה לאחרים, על הנתינה שלהם, על המהלכים שלהם וכיצד השפיעו על השחקנים שאיתם עבדו.

מעניין לראות את ההבדלים בין אימון בספורט קבוצתי לבין אימון בספורט יחידני כמו אצל פטריק מוראטוגלו, המאמן של הטניסאית סרינה וויליאמס. לכאורה מדובר "רק" בעבודה אחד מול אחד, אבל המורכבות של העבודה כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרק, לא שונה מעבודה מול קבוצה.

לא כל הפרקים ב"חוקי המשחק" שווים ברמת העניין שלהם, ואם אין לכם זמן לצפות בכולם, לפחות אל תפספסו את מוריניו, מוראטוגלו וריברס.

"חוקי המשחק: כללי המאמן לחיים", נטפליקס

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר