"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דיון נוסף בתיקי נתניהו בחודש נובמבר
ביהמ"ש המחוזי בי-ם קיבל את בקשת הפרקליטים, וקבע דיון נוסף בנושא • הוא יעסוק בבקשות לקבלת החומרים החסרים, והחיסיון על חלק מחומרי החקירה
נתניהו בבית המשפט // צילום ארכיון: יונתן זינדל, פלאש 90 // נתניהו בבית המשפט

דיון נוסף בתיקי נתניהו בחודש נובמבר

ביהמ"ש המחוזי בי-ם קיבל את בקשת הפרקליטים, וקבע דיון נוסף בנושא • הוא יעסוק בבקשות לקבלת החומרים החסרים, והחיסיון על חלק מחומרי החקירה

יאיר אלטמן
, עודכן

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל היום (שלישי) את בקשת פרקליטיו של נתניהו, וקבע דיון נוסף בתיקי רה"מ בחודש ב-15 בנובמבר, בנוסף לדיון שבו נתניהו צפוי לענות לאישומים נגדו בחודש דצמבר. הדיון יעסוק בין היתר בבקשות שהוגשו לחומרים חסרים בחומרי החקירה, ולגבי חסיונות שהוטלו על חלק מחומרי החקירה.

כזכור, לפני כשבועיים פנו פרקליטי ראש הממשלה, עורכי הדין עמית חדד ובועז בן צור, לבית המשפט בבקשה שיורה לפרקליטות להעביר לידיהםחומרי חקירה חסרים בתיקי נתניהו. בין היתר, ביקשו הפרקליטים לקבל לידיהם חוות דעת של משרד המשפטים ומשרד התקשרות, שקבעו שלא נפל כל פגם בהחלטת ראש הממשלה בעניינה של קבוצת בזק טרם הסדר ניגוד העניינים. לדברי הסנגורים, מדובר בלא פחות מראייה מזכה בתיק 4000. לטענתם, חוות דעת אלו לא נבחנו על ידי המשטרה והפרקליטות בטרם הגשת כתב האישום.

עוד טוענים הסנגורים, כי המשטרה ביצעה פעולות חקירה נגד ראש ממשלה ללא אישור היועמ"ש, ובניגוד לחוק יסוד הממשלה בתיק 2000. לדבריהם המשטרה החלה בפעולות חקירה כבר בחודש מרץ 2016, אך קיבלה את אישור היועמ"ש רק ביולי באותה השנה, ארבעה חודשים לאחר מכן.

הסנגורים ממשיכים ומסבירים כי שימוש פסול בהקלטות ארי הרו מהווה בסיס לפסילת תיק 2000, וזאת משום שתפיסת הטלפון הנייד של הרו, התבצעה במסגרת חקירהשאינה קשורה לראש הממשלה. על פי הסנגורים, התפיסה נעשתה באופן לא חוקי וללא צו, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בעניין אוריך וגולן. לטענתם משום שכשהמשטרה גילתה את ההקלטות היא ניסתה "להלבין" את החדירה הלא חוקית לנייד של הרו, והוציאה צווי חיפוש בדיעבד. לאחר מכן כשהמשטרה התבקשה להסביר כיצד גילו את הקלטות, נטען שאין לכך תיעוד.

באשר לתיק 1000, על פי כתבה של דנה וייס בינואר 2019, נטען שניתן אישור למשטרה לעקוב אחר יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, וכי בזכות מעקבים אלו חלה התקדמות משמעותית בחקירת "תיק 1000", אלא שלדבריהם לא נמצאו לכך כל אסמכתאות, ואף המשטרה מודה שאין בידיה שום תיעוד לאישור לעקוב אחרי יאיר נתניהו.

שאול אלוביץ' בבית המשפט // צילום ארכיון: אורן בן חקון
שאול אלוביץ' בבית המשפט // צילום ארכיון: אורן בן חקון

במקביל הגישו גם צוות ההגנה של שאול ואיריס אלוביץ', עורכי הדין ז'ק חן, מיכל רוזן עוזר, נעה פירר ותאיר בן שושן, בקשה לקבל חומרי חקירה, בעיקר את חומרי חקירה לגבי עדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר. בתגובה לכך, מסר הפרקליטות כיהתמלולים הם רק כלי עזר, בעוד שהחומר והקלטות נמצאות אצל צוות ההגנה כבר יותר משנה.

צוות ההגנה של נוני מוזס, עורכי הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג, עוד" יאנה פוגל-סלוצניק ועו"ד אריל אילוז דרשו לקבל לידם את נסיבות תפיסת הקלטות בין מוזס לנתניהו בטלפון של ארי הרו, וכן תיק החקירה של הרו שקדם לנושא הקלטות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...