"מערך החקירות יהיה מוכן, אבל לא יספיק"

בשעה שבצמרת הממשלה מתלבטים אם להחמיר את הסגר החלקי, צה"ל ומשרד הבריאות נערכים ליציאה נכונה ממנו, ככל הנראה בתום תקופת החגים.

בערב ראש השנה הציגו בכירי צה"ל לצמרת משרד הבריאות את מצב המערך לקטיעת שרשרות ההדבקה, תוך התמקדות במערך החקירות האפידמיולוגיות ומערך הבדיקות. מוכנות מערך זה, שקרס תחת העומסים בתחילת הגל השני, היא מרכיב קריטי ביציאה נכונה מהסגר השנה.

כלקח מקריסה זו, הממשלה הטילה על צה"ל לפני כחודשיים להיות הגוף שיתפעל את מערך קטיעת שרשרות ההדבקה, כלומר תפעול בדיקות הקורונה והחקירות. הצבא התחייב לבצע את המשימה במהירות, אולם נתקל בקשיים רבים שגרמו לעיכובים ממושכים מאוד, הן בבניית מערך הבדיקות והן בבניית מערך החקירות. 

כעת אומרים גם במשרד הבריאות וגם בצה"ל כי המערך כבר פועל בקצב כפול ומשולש מאשר בעבר, וכי בתאריך היעד שנקבע לסוף חודש אוקטובר, יהיה מוכן בהיקפים גדולים עוד יותר. על-פי ההיערכות של פיקוד העורף, יגיע מספר הבדיקות היומי ל-80 אלף ובהמשך אף ל-100 אלף.

בנוסף, בעקבות עיבוי מערך החקירות האפידמיולוגיות בחודשיים האחרונים, משרד הבריאות מפעיל כעת כ-900 חוקרים. על-פי בכיר במשרד הבריאות, מערך זה מתחקר כיום כ-60 אחוזים ממקרי התחלואה. לפי הסקירה שהציג צה"ל, עם סיום הסגר באמצע אוקטובר, הוא יוכל לקבל אחריות על מערך החקירות וזה ימנה על פי התכנית בין 1,700 ל-2,200 חוקרים.

"החקירות הן כלי עזר"

מרבית החוקרים יהיו אזרחים שמשרד הבריאות מפעיל כיום. יתווסף אליהם גדוד חיילים סדירים שסגן הרמטכ"ל הורה על הקמתו בסוף השבוע שעבר. בנוסף, כ-600 עובדים מהרשויות המקומיות מוכשרים בימים אלה לשמש כחוקרים אפידמיולוגים. המערך כולו אמור לפעול תחת אחריות צה"ל, בהתאם להכוונה מקצועית של משרד הבריאות.

בכיר במשרד הבריאות ציין כי גם אם מערך החקירות של צה"ל יפעל כמתוכנן ואפילו יגיע ל-2,000 חוקרים, "אין בכך די כדי להתמודד עם היקפים של 3,000 חולים ביום, כפי שאנו חווים לאחרונה. החקירות הן כלי משלים, ולא כלי בלעדי. ההנחה היא שיש מספר כפול של נשאים מאומתים, מעבר לאלה שמתגלים. כיוון שהם אינם מוכרים, אי אפשר לחקור אותם ולהגיע לסביבה שלהם. לכן, החקירות הן רק כלי עזר. כדי שאסטרטגיית היציאה תהיה מוצלחת, חייבים עוד מרכיבים".

"האתגר הוא לוודא את קיום ההנחיות"

בתוך כך, קבינט הקורונה צפוי להתכנס מחר בצהריים ולדון בהמשך המגבלות. שר הבריאות אדלשטיין סבור שיש צורך בהחמרת הסגר בזמן הקרוב. גורם בכיר במשרד הבריאות הוסיף: "צריך לעקוב ולראות מה קורה בהתנהגות הציבור ובתחלואה. כמובן שלא נראה מיד תוצאות. החמרה בסגר היא בהחלט אפשרות, אם לא תהיה התנהגות ציבורית שתוריד את התחלואה".

מנגד, במשרד האוצר מתנגדים להחמרת המגבלות על הציבור. לדברי שר האוצר, ישראל כץ: "מקומות העבודה הפרטיים שאינם מקבלים קהל חייבים להישאר פתוחים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, כדי לאפשר את פעילות המשק. האתגר המשותף של הממשלה, עם צמרת המגזר העסקי ועם מנהלי המפעלים והעסקים ועם כוחות האכיפה, הוא לוודא קיום קפדני של הנחיות הבריאות והתו הסגול. מקום עבודה שלא יקפיד ייסגר, ללא קבלת סיוע כלשהו מהמדינה".

עוד הוסיף כי "אכיפת המגבלות בשאר התחומים חייבת להיעשות ללא פשרות ובמלוא העוצמה. מי שמקיים בזדון ובניגוד להוראות אירוע בעל סיכון הדבקה, כמו חתונה או מסיבה, חייב להיעצר בהאשמה של סיכון חיים, ולעמוד לדין. אחרי עשרה מעצרים האירועים האלה יפסקו".

על הסיוע לעסקים אמר כץ: "רשת הביטחון הכלכלית שפרשנו למשך שנה שלמה לשכירים, לעצמאים ולבעלי העסקים עובדת מצוין, וכעת אביא לממשלה את התוכנית המשלימה עליה הכרזנו, כולל הורדת שכר השרים והח"כים, הגמשת הקריטריונים והורדת הרף ל-25% לקבלת מענקים והחזרי ארנונה, כדי לאפשר לעוד עסקים לקבל סיוע. כמו כן, קבענו תמריץ לשימור עובדים, לעסקים שיישארו פתוחים וישמרו את העובדים במקום עבודתם". היום התוכנית צפויה לעלות לאישור הממשלה.

 "לא עמדנו בהסכם"

לפי צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, אלף בני אדם נוספים צפויים למות בישראל מנגיף הקורונה עד נובמבר, והמספר יוכפל אם הסגר לא יתהדק. על-פי מסמך שהצוות הפיץ אתמול, תוך שבועיים צפויים להיות בישראל כ-250 חולים מונשמים.

ממונה הקורונה, פרופ' רוני גמזו, אמר אתמול (שני) לחדשות 12: "לא עמדנו בחוזה החדש מול הציבור, אבל גם הציבור לא עמד בו". עוד הוסיף כי הוא צופה שמספר החולים במצב קשה בישראל יגיע ל-800 בתוך שבוע. בנוסף, פרופ' גמזו הנחה את בתי החולים לפתוח מחלקות קורונה נוספות: "אנחנו בשעת חירום. נתתי הוראה לכל בתי החולים לפתוח מחלקות קורונה נוספות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו