"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסתמן: השרים יתמכו בסגר ע"פ המתווה החמור; נתניהו: "קיבלנו דגל אדום"

למעט שר האוצר כץ, כל שרי הקבינט הביעו תמיכה בהגבלות חמורות אף יותר מהמלצת פרופ' גמזו • ראש הממשלה: "לא לקבל החלטות פזיזות" • בין ההגבלות המסתמנות: סגירת מערכת החינוך ועוצר בימי החג • הערב: הממשלה מתכנסת

,עודכן
בדרך לסגר בחגים? // צילום: אורן בן חקון // בדרך לסגר בחגים?

בדרך לסגר מלא?במהלך ישיבת קבינט הקורונה, המתקיימת כעת (חמישי), הביעו גורמים המשתתפים בישיבה תמיכה בסגר מלא או כמעט מלא, למעט שר האוצר ישראל כץ. על פי רוח הדברים בדיון, הסגר יהיה על פי תרחיש ד', כלומר הנוקשה ביותר. במערכת הבריאות הציעו כי הסגר יחל ביום שלישי הקרוב. במהלך הערב תתכנס הממשלה כדי לאשר את ההצעה.

בעדכון שמסר ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך ישיבת קבינט הקורונה אמר:"פרופ' גמזו וראשי בתי החולים באו לקבינט הקורונה היום והניפו דגל אדום. הם אמרו שעל אף שמספר החולים הקשים בישראל עדיין נמוך יחסית, זה יכול להשתנות בבת אחת, ואז בתי החולים לא יוכלו לטפל בהם ויהיו הרבה חולים קשים והרבה מתים.

"הם אומרים שצריך לנקוט פעולה - אבל אנחנו צריכים לנקוט את הפעולה בשום שכל, לא לקבל אותה בפזיזות, ולכן זה לוקח הרבה שעות, ומנגד לקבל אותה מספיק מוקדם כדי שכולנו נוכל להתארגן לחגים, ליום כיפור ולפני כן כמובן לראש השנה. אני מניח שאנחנו נמצא פיתרון שיעצור את התחלואה וייתן לנו לצאת מההגבלות בצורה מדורגת ואחראית".

מוקדם יותר היום, ממונה הקורונהפרופ' רוני גמזוהציג לקבינט הקורונה את המלצותיו להגבלות בתקופת החגים ובתקופה שלאחריה. על פי המתווה, במשך ארבעה שבועות בתקופת החגים, החל מ-15 בספטמבר ועד 12 באוקטובר, יחול "ריסון מהודק" על המשק במטרה להוריד את נתוני התחלואה. המתווה יכלול גם עוצר בימי החג עצמם. במהלך הישיבה, אמר גמזו כי בתי החולים מגיעים למצב של אי ספיקה.

מתווה "הריסון המהודק" שעליו המליץ גמזו כולל הגבלת מעבר בין ערים בחגים מהשעה 05:00 בבוקר בערב החג ועד 05:00 בבוקר שלאחר מוצאי החג, סגירה של מקומות הבילוי, מסעדות, מרכזי קניות, המסחר ומרכזים מקבלי קהל, וכן סגירה של מערכת החינוך בכל הארץ, מלבד למידה מרחוק.

באשר לתפילות בחגים, המתווה יכלול צמצום של המניינים בפנים, ועידוד שלתפילות במרחב הפתוח. בין ההנחיות הנוספות: הגבלת התקהלויות לאורך כל התקופה, על פי מודל הרמזור, עבודה במתכונת חירום במגזר הציבורי ומעבר לעבודה בהיקף של 50-30 אחוז במגזר הפרטי. בשלב זה, עדיין לא ברור מה יעלה בגורל הנופשים בבתי המלון ובאתרי הטבע, ומה יוחלט בנוגע לפתיחת נתב"ג.

עוד הציג גמזו מתווה לתקופה שלאחר החגים, במהלכה יחול ריסון חלקי על המשק במטרה להוריד את מספר הנדבקים ל-600 ביום. על פי מתווה זה, התקהלויות יוגבלו על פיהצבע הכתום, מערכת החינוך תפעל רק עבור לתלמידים עד כיתה ד', ומכיתה ה' ומעלה ילמדו מרחוק. בנוסף, מרכזי הבילוי, הפנאי והמסעדות ייסגרו מהשעה 17:00. באשר לעבודה, לא תוטל מגבלה, למעט במקומות הכוללים הגבלת קהל. עם זאת, מעודדים במשרד עבודה מהבית על מנת לצמצם את כמות השוהים בחלל.

עוד עולה מהנתונים שהציג גמזו כי לפני ארבעה ימים היו 39 ערים אדומות ו-57 ערים כתומות שבהן מתגוררים 62% מהאוכלוסיה בישראל. מקדם ההדבקה בחברה החרדית והערבית עומד על יותר מ-1.2. שיעור הבדיקות החיוביות עומד על 15% בחברה החרדית, 11% בחברה הערבית, ובאוכלוסייה הכללית - 7-6%.

בנוסף, יש עלייה בשיעור הנדבקים בקרב בני 60 פלוס, וקיימים סימנים לכך שפתיחת מערכת החינוך החרדית לפני כשלושה שבועות, ופתיחת מערכת החינוך הכללית לפני שבוע איפשרו התרחבות של מעגלי ההדבקה. עוד ציין גמזו כי ההתקהלויות בחגים (ארוחות, מנהגים, תפילות, תיירות ואירועים) מהווים מתכון בטוח להתגברות התחלואה.

במקביל, בבתי החולים מזהירים כי המשך העומס והעלייה במספר חולי הקורונהיביאו לפגיעה באיכות הטיפול בכלל המטופלים ולשחיקה של אנשי הצוות. בדו"ח של צוות "הברומטר הרפואי" אודות מצב בתי החולים שהוגש היום לממונה הקורונה נכתב כי מערכת הבריאות מניפה דגל אדום ומתגברת החרדה אצל חלק מהמנהלים על הצפוי בהיבט החולים הקשים עם התגברות התחלואה. בנוסף לכך, נטען כי פתיחת המחלקות הנוספות לקורונה באה על חשבון הטיפול בחולי הרפואה הפנימית.

"סגר - כלי מוכח להורדת קצב ההדבקה"

כמו כן, מנייר עמדה בנושא הטלת הסגרים עולה כי סגר הוא כלי מוכח להורדת קצב ההדבקה, כאשר הוא נמשך מספיק זמן ומתקיימים התנאים למימושו - כך פרסםמרכז המידע והידעהלאומי למערכה בקורונה, גוף של אגף המודיעין בצה"ל המסייע לקובעי המדיניות במחקר וניתוח של נתוני התפשטות הקורונה בישראל ובעולם.

הסגר במהלך הגל הראשון /// צילום: הרצי שפירא
הסגר במהלך הגל הראשון /// צילום: הרצי שפירא

"קיימת רגישות למועד הפעלתו של סגר. במקרה של התפרצות (מקדם הדבקה גבוה), ככל שמהירות התגובה גוברת נחסכת הרבה יותר תמותה ומקוצר משך הזמן לחזרה לרמות תחלואה נמוכות", נכתב במסמך. עם זאת, צוין שקשה לחזות במדויק את יעילות הסגר, התלויה בהיקפו ובמידת ההיענות של הציבור להתקיים תחת המגבלות.

המחברים מביאים דוגמאות לסוגי סגרים בעולם: סגר של שישה שבועות בדרום אפריקה שלא הצליח להוריד את התחלואה במדינה, ולאחריו הוחלט על סגר שני של חודש שתרם לכך; סגר בעיר האוסטרלית מלבורן שנמשך כחודשיים והצליח בהורדת התחלואה, וכך גם בספרד.

כמו כן, אנשי מרכז המידע והידעמדגימים מקרים שבהם מטרת השימוש בסגר היא מניעת התפרצויות עתידיות - ולכן מטילים אותו לפני אירועים כמו חגים או פסטיבלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר