"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"בלי הגבלות - נראה עלייה בתחלואה"

דו"ח שפרסם מרכז המידע והידע של אגף המודיעין לקראת החגים מזהיר מפני התקהלויות בתפילות ובסעודות החג, שעלולות להביא לעלייה בתחלואה

, עודכן
התקהלות בכניסה לסופר בבני ברק (אילוסטרציה), צילום: קוקו

מרכז הידע והמידע הלאומי למלחמה בקורונה של אגף המודיעין, פרסם היום (שני) דו"ח המלצות המבוסס על ניתוח את מגמות התחלואה בקורונה לכבוד תקופת החגים המתקרבת בהתבסס על השינויים שהתרחשו בחגים האחרונים מאז פרצה המגפה. מבין ההמלצות בלטה בדו"ח הפסקה הבאה.

"לקראת חגי תשרי הקרובים מומלץ לשאוף לצמצם אירועים בעלי פוטנציאל הדבקה רחב. מומלץ לצמצם את מספר הסועדים בסעודות החג ולקיים תפילות וסליחות בשטחים פתוחים ובמניינים קטנים. את כל זאת יש ללוות בהסברה ייעודית לציבור"

המלצות נוספות הן לקיים טקסים כמו כפרות או רכישת ארבעת המינים במרחב הפרטי ובאופן מצומצם, לצמצם את היקף סיורי הסליחות ואת מספר המשתתפים בהם, ולהעדיף אירועים מתוקשבים כדוגמת הרצאות בהנחיית מרכזים קהילתיים. "ישנו קשר ישיר בין מידת ההגבלות או העדרן בעת קיום החג לבין מגמות התחלואה בציבור החוגג בשבועות שלאחריו", ציינו חוקרי המרכז.

על פי הנתונים, בתקופה שאחרי חג פורים, שנחגג ללא הגבלות, הייתה עלייה חדה בתחלואה בקרב הציבור היהודי בלבד. לעומת זאת, בפסח, ביום העצמאות ובל"ג בעומר, שהתקיימו בתקופה שבה היו הגבלות לרבות איסור נסיעה- לא נרשמה עליה בתחלואה. בחג שבועות, שבו הציבור שב לקיים סעודות משפחתיות בהיקף מצומצם, נרשמה עליה בתחלואה.

לגבי חג הקורבן שצויין בסוף יולי ובתחילת אוגוסט, נכתב בדו"ח כי "נראה שבמקומות מסוימים בחברה הערבית התקיימו חגיגות ותפילות המוניות שכללו מספר רב של משתתפים" אך ציינו שקשה לשייך את העליה לאירועי החג שכן היא התחילה עוד לפניו ובנוסף בתקופה זו נחגגות חתונות רבות בחברה הערבית ומסתמן שגם הן היו גורם לעליה בתחלואה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר