החל הדיון המכריע בקבינט הקורונה: דו"ח של אגף המודיעין תומך בסגר ממושך

סגר הוא כלי מוכח להורדת קצב ההדבקה, כאשר הוא נמשך מספיק זמן ומתקיימים התנאים למימושו – כך עולה מנייר עמדה בנושא הטלת סגרים שפרסםמרכז המידע והידעהלאומי למערכה בקורונה, גוף של אגף המודיעין בצה"ל המסייע לקובעי המדיניות במחקר וניתוח של נתוני התפשטות הקורונה בישראל ובעולם.

"קיימת רגישות למועד הפעלתו של סגר. במקרה של התפרצות (מקדם הדבקה גבוה), ככל שמהירות התגובה גוברת נחסכת הרבה יותר תמותה ומקוצר משך הזמן לחזרה לרמות תחלואה נמוכות", נכתב במסמך. עם זאת, צוין שקשה לחזות במדויק את יעילות הסגר, התלויה בהיקפו ובמידת ההיענות של הציבור להתקיים תחת המגבלות.

מה משך הזמן הנדרש לסגר כדי שיהיה יעיל? לפי הדו"ח, "פעמים רבות רק צעד ממושך, מסדר גודל של כחודש, המלווה בהגבלות מותאמות, מביא לתוצאה של ירידה בתחלואה".

המחברים מביאים דוגמאות לסוגי סגרים בעולם: סגר של שישה שבועות בדרום אפריקה שלא הצליח להוריד את התחלואה במדינה, ולאחריו הוחלט על סגר שני של חודש שתרם לכך; סגר בעיר האוסטרלית מלבורן שנמשך כחודשיים והצליח בהורדת התחלואה, וכך גם בספרד.

כמו כן, אנשי מרכז המידע והידעמדגימים מקרים שבהם מטרת השימוש בסגר היא מניעת התפרצויות עתידיות - ולכן מטילים אותו לפני אירועים כמו חגים או פסטיבלים.

כזכור, היום (חמישי)יתכנס קבינט הקורונהלדיון בנושא ההיערכות לחגי תשרי והתוכנית לריסון מהודק. משרד הבריאות ימליץ להטיל סגר בחגים בכל רחבי המדינה. האפשרויות להגבלות, שהוצגו אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו, יכללו ככל הנראה עוצר בכל הארץ בערבי החגים ובחגים עצמם או לחילופיןסגר קבוע למשך כל תקופת החגים. שר הבריאות יולי אדלשטיין ומנכ"ל משרדו פרופ' חזי לוי תומכים בחלופות המגבילות יותר.