מה טעמו של התמר המקראי?

לאחר עשרות שנים של מחקר ועבודה בשטח, הצליחו חוקרות ישראליות להנביט תמרים מזרעים מזן נכחד מתקופת בית שני - וכעת העצים מניבים פרי ראשון.

עץ תמר הקרוי בפי החוקרים "חנה", שנבט מזרע קדום שהתגלה במערות קומרן ומתוארך למאות ה-2-1 לספירה, הניב פירות ראשונים. אנשי מכון הערבה ללימודי הסביבה, היו הראשונים מזה אלפיים שנה, לקטוף ולטעום את פרי התמר המקראי.

גדיד התמרים הוא שיאו של מחקר בן עשרות שנים, להחייאת זנים קדומים של עצי תמר, המנוהל על-ידי ד"ר איליין סולווי, מנהלת המרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה ללימודי הסביבה שבקיבוץ קטורה וד"ר שרה סלון, מנהלת מרכז המחקר לרפואה טבעית על שם בוריק בבית חולים הדסה.

מקורם של עצי התמר, המכונים אדם, בועז, חנה, יונה, יהודית ואוריאל, הוא במקבץ של 32 זרעים שנתגלו במהלך השנים 1991-1963 במערות קומרן שליד ים המלח ובמסגרת החפירות שקיים יגאל ידין באזור, וגילם המוערך הוא 2,400-1,800 שנה.

בשנת 2005 הנביטו החוקרות לראשונה זרע תמר קדום שנתגלה בחפירות מצדה, וקראו לעץ הזכרי שהתפתח ממנו "מתושלח" – על שם האיש הזקן ביותר בתנ"ך. בסופו של דבר הן הצליחו להנביט ולגדל עבורו בנות לויה נקביות מניבות פרי. על-פי אגדות ועדויות היסטוריות, לפרי הקדום יכולות ריפוי מיוחדות. כעת, לראשונה, חנה הניבה פרי: סנסן (אשכול) עם 49 פירות.

לדבריי ד"ר סולווי, המחקר נועד להתחקות אחר מקורותיהן של אוכלוסיות עץ התמר הקדום ולאמת את יכולות ההישרדות ואריכות הימים של הזרעים, ומאפשר להסיק על טכניקות חקלאיות קדומות שהשביחו את הפרי הייחודי – אשר רלוונטיות גם לגידול תמרים מודרני. המחקר מגלה שהמקור הגנטי לעצים הוא מחצי האי ערב וצפון אפריקה, והחוקרות משערות שהכלאות ליצירת זן יהודה נעשו בארץ ישראל הקדומה.

"זה מאוד מרגש לטעום את התמרים, מכיוון שלא היו לנו ערובות שנקבל עץ נקבי מניב פרי. לכן זה נראה כמו נס בכמה רמות – זרעים מחפירות ארכיאולוגיות שנבטו בצלחה, וכנגד כל הסיכויים, נבטו ביניהם גם עצים נקביים. אנחנו נרגשים להחיות זן קדום של תמרים", אמרה ד"ר סולווי.

"גדיד התמרים היום הוא תולדה של שנות-דור של מחקר מדעי פורץ דרך", אומר מנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה דוד לרר. "הוכחנו היום שביכולתנו לא רק להשיב לזמננו-אנו זנים קדומים, אלא הראינו ששיתוף פעולה מדעי ושותפויות אקדמיות מועילות לכל תושבי האזור".

מכון הערבה ללימודי הסביבה הינו מוסד אקדמי מוביל בתחומו ללימודי סביבה ולפיתוח מנהיגות סביבתית איזורית חוצת גבולות. המכון שוכן בקיבוץ קטורה, ולומדים בו מדי שנה סטודנטים ישראלים, פלסטינים וירדנים, יחד עם סטודנטים מכל רחבי העולם. המכון הוקם בשנת 1996 והוא עוסק מאז בתכניות לימודים ובמחקרים אקדמיים בנושאי הסביבה השונים, תוך מתן דגש על שיתוף פעולה בין ישראל ושכנותיה.