שוק התעסוקה במשבר שלא נודע כבר שנים. מחירי המשרדים בצניחה אחרי 5 שנים של עליות. אנשים עובדים מהבית, הממשלה מבטיחה להסב משרדים לדירות. עולם הולך ומשתנה.
מה צופן העתיד ומה מייעצים המומחים? רב-שיח בכירי ענף הנדל"ן המניב בניסיון למצוא פתרון למשבר הנדל"ני הכי גדול שידענו בענף המשרדים.
ערב הקורונה כיצד תיפקד שוק המשרדים והמסחר ומה היו התחזיות שלכם ל-2020?
אייל יחיאל, סמנכ"ל שיווק בתוכנית דירה להשכיר הממשלתית: "עד להתפרצות מגפת הקורונה התאפיין שוק המשרדים ברמות ביקוש גבוהות ובשיעורי אכלוס גבוהים של למעלה מ-95%. הדבר נבע בעיקר מהיותה של מדינת ישראל מעצמת הייטק וטכנולוגיה, מה שהביא להתבססות חברות בינלאומיות רבות. עיקר הביקושים היו למגדלי משרדים ברמת פרימיום, בעיקר בתל אביב, ערי גוש דן, ירושלים וחיפה".
צחי סופרין, הבעלים של קבוצת סופרין, העוסקת בייזום, ניהול והקמת פרויקטים למשרדים: "כאשר החלה מגפת הקורונה להתפשט בעולם ובישראל, שוק המשרדים והמסחר היה במגמת נסיקה, שהחלה 3 שנים לפני כן. היינו בתקופה בה החלו להתרחב ולגדול באופן משמעותי אזורי התעסוקה והמסחר במעגל השני של תל אביב, בעיקר בזכות אכלוס שכונות חדשות בערים הסמוכות לתל אביב והרצון של יותר אנשים לעבוד בקרבת הבית, על מנת לשפר את איכות החיים ולהימנע מהפקקים. שכונה כמו נווה גן בפתח תקווה, למשל, משפיעה מאוד גם היום על קריית אריה, שמתפתחת ומתרחבת ומקבלת ביקושים גבוהים מתושבים בשכונה, שמעוניינים במשרדים ועסקים ליד הבית".
ערן לב, שותף בחברת גבע נדל"ן: "ערב הקורונה חזינו כי המומנטום החיובי בתחום המשרדים יימשך באזורי הביקוש, חברות טכנולוגיה ימשיכו לצרוך שטחים גדולים ובעלי מקצועות חופשיים ימשיכו לשדרג את משרדיהם. עם זאת, צפינו כי חלק ממשתמשי הקצה יתניידו אל מחוץ למרכזי הערים ואזורי התעסוקה העמוסים, וזאת בשל עומסי התנועה האדירים בכבישים".
דוד רפאל, בעלים ומנכ"ל קבוצת רפאל נדל"ן: "לפני משבר הקורונה שוק התעסוקה התמקד בעבודה מהמשרדים. שוק התעסוקה משתנה, וסביר שאיתו ישתנה גם שוק המשרדים. משבר עלויות הדיור מלווה אותנו זמן רב, אבל עם השינויים הדרמטיים בשוק העבודה, יכולות להיווצר הזדמנויות".
אדריכלית סיגי בארי, מנהלת אגף פרויקטים לאומיים לתכנון אסטרטגי במינהל התכנון: "בשנים האחרונות מינהל התכנון עבר מהפכה דיגיטלית, בדגש על הגשה וקידום מקוון של תוכניות. משבר הקורונה דחף אותנו צעד נוסף בכיוון, כאשר עובדי המינהל משלבים בין עבודה מהבית לעבודה במשרד, וכל הדיונים עברו למתכונת מקוונת".
מצמיחה לקיפאון
הקורונה טרפה את הקלפים. לאיזה כיוון הולכים עכשיו?
רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו: לאחר שהמדינה הייתה במעין אופוריה שכביכול הכל בסדר ויש צמיחה כלכלית, הקורונה הגיעה ועצרה את הכל. שוק המשרדים והמסחר בעידן הקורונה נמצא בקיפאון יחסי, הן בשל העובדה שיותר ויותר עובדים מהבית, הן בשל החשש של חברות ויחידים לשכור משרדים ולהתחייב לעלויות כספיות כבדות. משרדים רבים נבנים ונותרים ריקים, בנוסף לשטחים הפנויים במלאי הקיים.
"אנו בקבוצת מזרחי ובניו החלטנו לבוא לקראת השוכרים שלנו בפרויקטים בשימושים מעורבים, והורדנו את גובה השכירות ב-50% לחנויות ועסקי מסחר שקיבלו צו סגירה מהרשויות בשל מגפת הקורונה".
גל קסטל, מנהל השיווק בחברת אורון נדל"ן מקבוצת אורון אחזקות והשקעות: "היום אפשר כבר בפירוש לזהות מגמה, שלטעמי תלך ותתעצם. הקורונה אילצה חברות לצמצם את הפעילות של המשרדים שלהן, בתקווה לחזור למתכונת רגילה בהמשך. הבידודים, הצורך לעבוד בקפסולות, הצורך לאפשר עבודה מהבית בתקופת הסגר ולאחריה - כל אלה נותנים אותותיהם בעולם המשרדים. כרגע אין צפי לסיום המשבר.
"מנכ"לים ומנהלים בכירים בכל התחומים מבינים שהמציאות השתנתה, ויש צורך לחשב מסלול מחדש ולחשוב מחוץ לקופסה. אם עד פרוץ הקורונה הדגש היה תמיד על משרדים חדשים, נוצצים, רחבים, שמאפשרים לכל עובד את המשרד שלו, היום הרבה חברות התחילו לעבוד באופן קבוע מהבית, או צמצמו את כמות העובדים למינימום, בשל הצורך לעבוד בקפסולות. כך הן מצמצמות את השטחים שנדרשים להן".
מירב בילט, משנה למנכ"ל קבוצת אביב: "התקופה המאתגרת יצרה אצל היזמים קונפליקט בין האמפטיה לשוכרים ומאידך הדרישה לעמוד בהתחייבויות כלפי הגופים המממנים".
ירון שמיע, מנכ"ל ובעלים של חברת אס.ג׳י.אס, מייסדת חברת ויתניה: "אנחנו לא חווים ירידה משמעותית בביקושים לשטחי משרדים. במספר בניינים שלנו, כמו בפרויקט ויתניה תל אביב בצומת לה גארדיה, שעתיד להתאכלס בחודש הבא, ובבית קודאק בקריית אריה בפתח תקווה, אפילו נרשם גידול בביקושים. ההתעניינות של גופים גדולים עוד מלפני המשבר לא פסקה. עם זאת, יש גם כאלה שיושבים על הגדר וממתינים".
סופרין: "בתחילת התקופה נוצרה פאניקה בשוק, שהתבררה מהר מאוד כלא מוצדקת. נדל"ן בכלל ונדל"ן למשרדים בפרט הוא ריצה למרחקים ארוכים ולא ריצת ספרינט. כל החלטה על עצירת הבנייה והפיתוח עלולה ליצור בעיה שנים קדימה. סברנו שזה לא הזמן לקבל החלטות פזיזות והחלטנו להמשיך ולקדם עסקאות שעמדו אצלנו על הפרק".
נטלי מרשל, בעלת חברת Marshall המתמחה בשיווק פרויקטים בתחום המשרדים ונציגת בעלים של החברות המובילות: "אני דואגת לדבר עם מנכ"לים וסמנכ"לים של חברות באופן שוטף, לשמוע מהם איך הם חווים את התקופה ואיך הם מסתכלים על המצב כעת ובראייה עתידית. החברות מבינות את חשיבות המשרד, עבודת הצוות, סיעור המוחות, הצורך של עובד בשייכות למקום ולחברה.
"עם זאת, הקורונה אכן גרמה לקשיים הנובעים מהעבודה מהבית במקום במשרד. יש קושי בגיוס כוח אדם חדש, בין אם זה ראיון העבודה או שילוב העובד בחברה. יש קושי בפתרון בעיות. לא פעם שמעתי ממנהלים: 'אילו יכולנו לשבת פנים אל פנים ולא בזום, זה היה לוקח חצי שעה ולא 5 שעות'. לחברות וארגונים אין שום כוונה לוותר על המשרדים ולקיים סביבת עבודה שוטפת מהבית".
יחיאל: "בטווח הקצר, ללא ספק תהיה לקורונה השפעה שלילית על רמות הביקושים למשרדים. ייווצר לחץ על המחירים כלפי מטה, והכוח יעבור כמעט באופן מלא לשוכרים. להערכתי, מציאת התרופה המיוחלת תביא להתאוששות בשוק בכלל. יש לצפות לחזרה הדרגתית של הביקושים למשרדים, כך שבטווח הארוך אני צופה התאוששות בענף.
"להערכתי, ההתאוששות לא תחזיר את השוק למצבו הקודם, ונצטרך לתת את הדעת ביחס לשימושים האלטרנטיביים להיצע הגדול שתוכנן. יחד עם זאת, יש לזכור כי הקמת מגדלי משרדים משלב הוצאת ההיתרים, הבנייה, השיווק ועד האכלוס, אורכת 5 שנים ומעלה. לא הייתי ממהר להספיד את התחום, המנוהל ברובו על ידי חברות הנדל"ן הגדולות במשק. תחומים כגון רכישת משרדים להשקעה וחללי עבודה משותפים יהיו חייבים לבצע התאמות ושינויים במודל העסקי, על מנת להמשיך להתקיים".
חיים קראדי, מנכ״ל קבוצת פרשקובסקי: "כמו בכל מלחמה ישנה אי ודאות, שמשפיעה על כל תחומי החיים. לדעתי בטווח הבינוני השוק יחזור לעצמו".
ממשבר להזדמנות
מה יקרה למחירי השכירות במשרדים?
ג'קי מוקמל, יו"ר CBRE ישראל: "כבר ברבעון השני של שנת 2020, לראשונה אחרי 5 שנים של עליות מחירים, נרשמה ירידה בדמי השכירות בין 5% ל-10%. אני צופה שעד סוף השנה המחירים יירדו עד ל-20% לעומת המחירים לפני משבר הקורונה. במידה ולא יימצא חיסון, אני צופה גל נוסף של ירידות במחירי השכירות".
ניר שמול, מנכ"ל חברת שניר: "התקופה הנוכחית בשוק המשרדים מאוד מאתגרת. ישנה ירידה של עד 50% במחירי השכירויות. אנחנו מניחים שזוהי ירידה זמנית, לאור מצב האבטלה והעובדה שיותר מ-800 אלף אנשים נמצאים בחל"ת, אבל כרגע תמונת המצב של שוק המשרדים עגומה בהחלט".
שמיע: "אני צופה התאמה זמנית של מחירי השכירות בטווח הקצר, בעיקר בפריפריה. בטווח הארוך המחירים ישובו לרמתם טרום המשבר ואף יעלו, בעיקר באזורי הביקוש. אני לא מאמין שהתופעה של עבודה מהבית כמו שקורה כיום תשתרש. אנחנו יצורים חברתיים שמעוניינים לפגוש אנשים ולא לשבת בבית, וזה נכון גם כשמדובר בעבודה.
"ה-DNA של חברות ההייטק הגדולות הוא טיפוח הביחד והשקעה בעובד ובסביבת העבודה שלו עם הרבה פינוקים. זה לא ממש מסתדר עם עבודה מהבית. על כן אינני צופה השפעה על מחירי שכר הדירה והרכישה של משרדים. במשאים ומתנים והסכמי שכירות שאנחנו חותמים בימים אלה מחירי השכירות לא שונים מאלה שהיו טרם משבר הקורונה".
רפאל: “משבר הקורונה יכול להביא לפתרון דיור לצעירות וצעירים רבים, שרוצים לגור במרכזי הערים, להביא יותר יציבות לשוק השכירות ואולי בטווח הבינוני-רחוק לסייע גם בהורדת מחירי הדיור. בקיצור, אפשר להפוך את המשבר להזדמנות, צריך רק לצאת מהקופסה ולהעז".
בילט: "מצב השוק כרגע הוא שישנן חברות שמבקשות לצמצם שטחים או לסיים התקשרויות במשרדים יוקרתיים, אך מאידך זו גם הזדמנות עבור מי שרצו לעבור למשרד מכובד יותר, בתקווה שהמשכירים יקלו בדמי השכירות לתקופה קצובה, שתיתן אוויר לשנים הבאות. אני מקבלת פניות מדי יום ביומו לגבי מגדל המשרדים שלנו ברוטשילד".
סופרין: "חשוב להיות אופטימיים. ענף המשרדים והמסחר לא ייעלם מהשוק או ידעך. נכון שכיום מורגשת האטה מסוימת, שעוד עשויה להיות מורגשת מספר שבועות קדימה, אך העולם וגם המשק הישראלי לומד בעל כורחו להתמודד ולחיות עם נגיף הקורונה. החיים נמשכים, גם החיים התעסוקתיים של כולם.
"כפי שאני מתרשם מלקוחות שלנו ומהעסקאות שמתבצעות בשטח, הרוב רוצים לחזור כמה שיותר מהר למצב שיהיה דומה ככל שניתן למה שהיה כאן לפני פרוץ הנגיף. חברות הייטק וגם חברות אחרות לא בהכרח מרוצות משיטת העבודה מהבית. השיטה אומנם חוסכת עלויות, בעיקר בשל צמצום שטחי המשרדים וההפחתה בעלויות הנלוות – דמי תחזוקה, מיסים, חניה ואש"ל לעובדים, אבל מצד שני חברות רבות סופגות ירידה בתפוקות.
"כשעובד לא נמצא בסביבה יצרנית וחברתית, באופן טבעי התפוקה שלו יורדת. הסחות הדעת בבית רבות ומונעות ממנו להתרכז בעבודה במשך שעות רצופות. ירידה שכזו בתפוקה לא טובה לחברות ומסבה להן נזק כספי לטווח הארוך.
"לדעתי, ברגע שיתאפשר, לאחר שיימצאו חיסון או תרופה, או שהמשק יבין כיצד לעבוד עם נגיף הקורונה, תתחזק החזרה ההדרגתית לעבודה מהמשרדים ויתגבש צורך מחודש בשטחי משרדים לקנייה והשכרה. אני מאמין שהמחירים יחזרו לעצמם, לכן כעת זו הזדמנות עצומה".
קסטל: "בעלי הבניינים שמנסים להשכיר היום משרדים נמצאים בקושי הולך וגובר לאתר שוכרים חדשים או לצמצם את שטחיהם של השוכרים הקיימים. התוצאה תהיה היצע גדול מאוד שיילך ויתפח. הדבר היחיד שיעזור למנוע משוכרים לעבור הוא הורדת המחיר, ולכן אני מעריך שמחירי המשרדים יירדו בתקופה הקרובה".
ערן לב: "השוק עובר שינוי מהותי, ואנחנו צופים שנחווה עוד טלטלות רבות בשנה-שנתיים הקרובות. אנחנו מאמינים כי חברות נדל"ן מניב יעצרו ייזום, ויותר ויותר חברות קטנות שהגיעו לתחום המשרדים בשנים האחרונות, עקב עודף רגולציה בתחום המגורים והסקסיות בחללי עבודה משותפים, יחזרו אל ענף המגורים, הנחשב יציב יותר, כי אנשים תמיד צריכים מקום לגור בו.
"אין ספק כי יידרשו אדפטציות תכנוניות וקונספטואליות מצד היזמים, אך מעבר לטכניות המאפיינת את שוק הנדל"ן, יש לזכור כי זהו שוק פרבולי (היו משברים קשים בתחילת שנות ה-2000 וב-2008), כך ששוק הנדל"ן יודע כיצד להתמודד, גם מדובר במשבר קשה כמו הקורונה".
קראדי: "כרגע יש בשוק אי ודאות. חברות מקומיות הולכות אחרי חברות בינלאומיות בטרנד של עבודה מהבית. לדעתי בטווח הקרוב הם יבינו שזה לא יעיל. התפוקה תרד, הזהות האירגונית תיעלם ובל נשכח את אבטחת המידע שנפרצת. כל זה יגרום לחזרה למשרדים".
ממשרדים למגורים
מה דעתכם על הרעיון להסב משרדים לדירות מגורים?
אסי לויתין בן עמרם, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת דן נדל"ן מקבוצת דן: "האפשרות לשלב 30% מגורים בפרויקטים מניבים היא מהלך שיכול להוציא לדרך פרויקטים חדשים בתחום המניב ולקדם באופן אורגני עירוב שימושים. על מנת שזה באמת יקרה צריך להיות ברור איך ומתי ניתן לעשות זאת ובאיזה שלב של התכנון. האם היזם יכול לדרוש זאת, או שזה תלוי בהחלטת הרשות? ההליך חייב להיות מהיר וברור.
"לא בטוח שיזם שנמצא בשלב מקדמי של אישור תב"ע ירצה בכלל לצאת לדרך בשלב הזה, ואולי יבחר לחכות כמו יזמים רבים שיש להם פרויקטים מניבים בקנה. אם הפרויקט כבר בשלבי היתר צריך לאפשר ליזם להסב אותו למניב משולב במגורים בהליך מזורז. זאת יוזמה נהדרת, אך המימוש שלה יהיה תלוי באופן שבו העניין יקודם בפועל.
"בנוגע לאפשרות להסב מבני משרדים קיימים לשימושי מגורים, ברוב המקרים זה לא ריאלי. שילוב מגורים בבניין משרדים מחייב תוספות רבות – מעליות נפרדות לדיירים, כניסה ולובי נבדלים ועוד. ברוב המקרים זה יקר מדי ולא באמת יכול לצאת לפועל, אלא אם מצבו של הבניין גרוע מאוד, ואז נכון כבר להסב את כולו ולא רק את חלקו".
שמאי המקרקעין שמוליק כהן ממשרד שמאות המתמחה בליווי פיננסי של יזמים: "לשינוי ייעוד של מגרשים ממשרדים למגורים ישנן ההשלכות על מספר שחקנים שונים: הרשויות המקומיות צפויות להתנגד באופן גורף, כי שינוי הייעוד יפגע בהכנסות מארנונה (הארנונה ממשרדים מוערכת פי 4 או 5 מזו של מגורים), והן גם ייאלצו לוותר על היטלי השבחה גבוהים.
"היזמים אמורים לקבל את המהלך בזרועות פתוחות. הוא יעודד אותם לבנות ויגרום לעלייה בביקושים לקרקעות ולעלייה ברווחיות. רוכשי הדירות ייצאו נשכרים ממהלך זה. הוא לא יוריד באופן גורף את מחירי הדירות, אבל יביא להגדלת ההיצע בכלל ובאזורי הביקוש בפרט, ואף לירידה נקודתית במחירים מפאת היות הפרויקטים בשימוש מעורב".
עו"ד ענת בירן, מומחית בדיני תכנון ובנייה: "אין ספק שנגיף הקורונה יצר משבר בשוק הנדל"ן המניב. מדי יום אנחנו שומעים על עוד חברות שמוותרות על שטחים בגלל מעבר של העובדים לעבודה מהבית. לכן הכוונה לאפשר הסבת שטחי משרדים עתידיים לשטחי מגורים היא נכונה, אבל יש לזכור כי היא מחייבת התאמה מבחינת רגולציה.
"השימושים המותרים נקבעים בתוכניות המתאר. במקרים רבים שינוי למגורים מחייב תיקון תוכנית מתאר מקומית ואפילו מחוזית. הפתרון הוא לייצר תב"עות גמישות, שיאפשרו ניוד של זכויות בנייה בין השימושים השונים וגמישות שתינתן ליזם בהתאם למצב בשוק. יתכן שיש לקדם היום תיקון גורף בחקיקה או במסגרת תוכנית מתאר ארצית, ולקבוע כי השימוש למגורים מותר במרבית ייעודי הקרקע המאפשרים בנייה".
קסטל: "המצוקות שקיימות כיום בישראל בתחום הנדל"ן המניב והנדל"ן למגורים מתכתבות זו עם זו. אולי הקורונה מעניקה הזדמנות להשיג שתי מטרות בפעולה אחת. מבני משרדים שיהפכו לדירות מגורים יכולים לספק מענה לצורך ההולך ועולה של צעירים ומשפחות בדיור זול יותר, בטח בתקופה הנוכחית, שפגעה כלכלית במאות אלפי משפחות בישראל. דירות קטנות יותר יכולות בהחלט לענות על הצורך הזה.
"עבור צעירים שיכולים לגור בסמיכות למקום העבודה שלהם, בין היתר בתוך פארקים למסחר ותעשייה, מדובר בהזדמנות נוחה, שתאפשר להם להיפטר מהצורך ברכב או בתחבורה ציבורית. חשוב לזכור שעבור משפחות עם ילדים, שנדרשות לגור בסמיכות למוסדות חינוך, לא בטוח שהפיכת הנדל"ן המניב למגורים תספק פתרון. בעקבות הוספת יחידות להשכרה במקום משרדים ההיצע יטפס, ובכך הוא יכול להביא באופן טבעי לירידת מחירי השכירות גם באזורי הביקוש הקשיחים.
"בשטחים שנמצאים בימים אלה בתכנון, המיועדים לפארקי מסחר ותעסוקה, כמו בבת ים למשל, הייתי ממליץ שרשויות התכנון יפעלו כבר היום לקידום חשיבה מעט שונה וימירו חלק משטחי המשרדים לדיור בר השגה, דיור ציבורי או דירות קטנות, ובכך יאפשרו מענה גם לצורך ההולך וגובר בדיור זול יחסית עבור מי שנאלצים לצמצם הוצאות בשל המשבר הכלכלי העמוק".
יחיאל: "כמי שעוסק בתחום הדיור להשכרה ארוכת הטווח, אני מזהה בתקופה זו עלייה ברמת הביקושים לדיור מוסדר להשכרה. הציבור, שחושש להיכנס להתחייבויות כספיות כבדות לצד הקשחת התנאים לקבלת משכנתא על ידי הבנקים, מוצא בדיור להשכרה ארוכת טווח פתרון איכותי, יעיל, בטוח ויציב.
"הסבת משרדי מגורים להשכרה היא פתרון מעולה, שייתן מענה הן לבעלי הנכסים והן לציבור הכללי. ההתמקדות צריכה להיות באזורי ביקוש המאופיינים בתעשייה נקייה, שממוקמים בסמיכות לשירותים קהילתיים עירוניים. בבניינים ישולבו שטחים ציבוריים כגון גני ילדים, לצד שימושים מסחריים בקומת הקרקע, לטובת דיירי הבניינים ומשתמשי הרחוב".
סופרין: "עוד לפני מגפת הקורונה הלך המשק לכיוון פרויקטים גדולים בשימושים מעורבים. החידוש של השנים האחרונות הוא כניסת קבוצות הרכישה לתחום והיתרון הגדול שלהן במחירי הכניסה הנמוכים מול המתחרים. אני לא רואה תופעה כזו שמשרדים יוסבו למגורים, אלא יחיו זה לצד זה באותו פרויקט, כפי שמתבצע כבר היום.
"מגפת הקורונה הפכה את השיטה הזו למבוקשת אף יותר מבחינה תפיסתית, שכן אנשים שהיו בסגר במשך חודשיים הבינו את החשיבות של עבודה בקרבת הבית. מה יותר טוב ממשרד שנמצא כמה קומות מתחת לדירת המגורים?".
בילט: "הנושא שדורש תשומת לב מרובה ברשויות הוא עירוב השימושים בתב"עות החדשות: כל עיר יצרה שפע של משרדים ומסחר, וכעת מבינים כי אין מנוס מלהסב חלק מהאזורים למגורים. חייבים לייצר תיקון עם התייחסות לתשתיות: אזורי בילוי, תחבורה, קניות, קופות חולים וכו'. לטעמי זה יכול להיות פתרון מקומי רק באזורי בילוי בהם ישנה תחבורה ציבורית טובה ושטחים קטנים, שיכולים להפוך לדירות סטודיו או 2 חדרים לכל היותר".
רפאל: "אני תומך גדול ביוזמה להסבת משרדים למגורים. מדובר בפתרון זול יחסית, שיכול לאפשר לצעירים רבים דיור בר השגה בזמן הקרוב במרכזי הערים. יתרון נוסף הוא העובדה שמדובר בקידום השכירות הממוסדת, שישראל כה זקוקה לה, היכולה להביא ליצירת סטנדרט חדש וגבוה לדירות השכורות.
"לא עוד בעלי בתים שמחלקים דירות קטנות ממילא לכוכים קטנים, אלא חברות מסחריות שזה תחום עיסוקן. חברות שיבטיחו לשוכרים את הביטחון ואת איכות הנכס. ככל ששוק השכירות יהיה מקצועי יותר ומנוהל על ידי גורמים עסקיים, כך תגדל גם המוטיבציה של השוכרים לוותר על רכישת הדירה. הורדת הביקוש לרכישת דירות היא תנאי בסיסי, אם אנחנו רוצים אי פעם להביא לירידה במחירי הדיור".
שמול: "זהו בהחלט פתרון נדרש לאור המשבר. המחסור בדירות ומחירי הנדל"ן הגואים יכולים להתאזן הודות ליצירת עשרות אלפי דירות חדשות בבנייני משרדים ברחבי הארץ, שיכולים להתאכלס באופן מיידי בלב אזורי התעסוקה והביקוש".
בארי: "הסבת משרדים למגורים היא כיוון נכון, שמתקיים ומוכיח את עצמו לאורך השנים. יש לקחת בחשבון שני שיקולים עיקריים: האם מדובר באזור מתאים למגורים, כלומר חלק מרקמה עירונית, והאם מימוש המגורים לא יפגע ביכולתה של התעסוקה להתקיים במקביל. בגדול, עירוב שימושים הינו מבורך, אבל יש לשקול כל מקרה לגופו".
קראדי: "הסבת משרדים למגורים היא תוכנית שיהיה קשה ליישם, היות שהרשויות העירוניות לא ירצו לוותר על ארנונה. אולי ניתן לקדם את הרעיון בתוכנית שהרשויות יובילו באזורים ישנים של משרדים ותעשייה".
מקיבעון ליצירתיות
לסיום, איך הייתם מייעצים לממשלה להתנהל בתקופה הבעייתית הזו?
שרון בן צבי, מומחית נדל"ן: "הייתי בהחלט שוקלת במקומות נקודתיים, שבהם עשוי להיווצר עודף בלתי נדרש של מגדלי משרדים, לחזק את עירובי השימושים ולאפשר שינוי ייעוד של בנייני משרדים למגורים. אם הבעיה היא הארנונה הייתי שוקלת פתרון נקודתי שיענה על דרישות הרשויות, למשל סבסוד של החברות".
רוני מזרחי: יש לאפשר הרחבת השימושים המעורבים למגורים, משרדים ומסחר ולהסב משרדים לשימושים אחרים, דוגמת מרכזים רפואיים, בתי מלון לתיירות מרפא ובתי מלון רגילים, מגורי סטודנטים ופרויקטים למגורים עם דירות קטנות בשטח 50-70 מ"ר. אפשר ורצוי לחשוב מחוץ לקופסה, למשל שהרשויות המקומיות ישכרו את אותם אלפי מ"ר של משרדים וימירו אותם למוסדות חינוך, בתי ספר, גנים, מתנ"סים, מועדונים לנוער ולגמלאים ועוד".
שמיע: "אני מצפה מהממשלה בעיקר לסיוע ותמיכה לעסקים הקטנים והבינוניים, כדי לאפשר להם להמשיך להתקיים. מוטב היה לו הממשלה הייתה מתמרצת מעסיקים בתשלום חלק משכר העובדים, כדי שימשיכו להעסיקם, במקום להוציאם לחל"ת. כך היו ממשיכים להעסיק עובדים בשכר זהה לדמי האבטלה שהם מקבלים ומקטינים את רמת האבטלה".
סופרין: "אחד הכלים המשמעותיים המניעים את המשק הוא הנדל"ן להשקעה. בשנים האחרונות ראינו את מגמת דיכוי המשקיעים, שנועדה לנסות להוריד ללא הצלחה את מחירי השוק. כיום המשק זקוק למגמה הפוכה וחיובית, שתניע את הכלכלה, בדיוק כפי שהיה ב-2008".
ערן לב: "רצוי שהשר החדש יבטל חסמים בירוקרטיים בכל השוק ויציף אותו במכרזים לקרקעות בכל התחומים במחירים סבירים. הנדל"ן הוא אחד הקטרים שיחלצו את המשק, וצריך לתת לו לנוע קדימה".
יחיאל: "לאור משבר הקורונה והתערערות המצב הכלכלי בציבור הרחב, שגרם לרבים לעשות חושבים בטרם ייכנסו להשקעות יקרות וארוכות, הייתי מייעץ להפנות משאבים וקרקעות לפרויקטים להשכרה ארוכת טווח".
קראדי: "הציפייה מהממשלה היא לתוכנית ברורה ויציבות. את כל השאר אנחנו נעשה לבד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו