צפת: נחשפה מנהרת טרור ממלחמת השחרור

עבודות שהחלו בשבועות האחרונים לפיתוח תיירותי ושדרוג הכניסה לעיר העתיקה של צפת, הביאו לחשיפת מנהרה שמומחים מעריכים בוודאות גבוהה שנחפרה על ידי ערביי צפת במהלך מלחמת השחרור.

זאת במטרה לפוצץ את המרכז המסחרי אשת"ם שהיה מחסן הנשק והמוצב החשוב והמרכזי ביותר שהגן על הכניסה לרובע היהודי בעיר, שתושביו היו במיעוט חמור מול התושבים הערבים שהתגוררו ברובע המוסלמי של צפת.

"מדובר במנהרה ההתקפית היחידה אשר ידוע עליהמתקופת מלחמת השחרור(מלבד תעלות הביוב ששימשו את כוחות ההגנה בירושלים), שהיא גם המנהרה ההתקפית הראשונה בתולדות מדינת ישראל בעת הזו", אמר עו"ד ד"ר ניסן שריפי שבעצמו חוקר את תולדות צפת.

שנים ספורות אחרי מלחמת השחרור הוכשר השטח הסמוך לבניין אשת"ם לחניון אוטובוסים לתיירים שבאו לטייל בעיר העתיקה. במהלך העבודות לפיתוח האזור שהחלו כאמור לאחרונה, נתקלו העובדים בממצאים שהעלו חשש כי מדובר בעתיקות. רשות העתיקות נקראה לבצע חפירות הצלה שבמהלכן נמצאו ממצאים מהמאה ה־16 - תקופת תור הזהב של צפת, מהמאה ה־19, בור מים ייחודי מהתקופה העות'מאנית וכאמור המנהרה שנסתמה שוב עם סיום המלחמה ולימים גם נקברה מתחת לחניון האוטובוסים. עם גילויה מחדש הביעו גורמים מרשות העתיקות ורבים מתושבי צפת חשש כבד כי העירייה תכסה שוב את המנהרה שנעצרה מטרים ספורים מבניין אשת"ם, כדי להמשיך ולקדם את עבודות הפיתוח התיירותי במקום.

"אם הערבים היו מצליחים לפוצץ את בניין אשת"ם זה היה הסוף שלנו. המנהרה היתה האיום האסטרטגי החמור ביותר על המוצב הזה שהיה החשוב ביותר להגנה שלנו, ואם הוא היה נופל אז משם הם היו נכנסים לרובע היהודי ומשמידים את כל היהודים", אמר בנימין גייגר (96) שהיה מפקד בצפת במלחמת השחרור. "זה מאוד מרגש אותי שמצאו אותה ואני מאוד חושש שיכסו אותה שוב. חייבים לשמר אותה למען הדורות הבאים".

מנהרה התקפית

עלילותיה של המנהרה שלימים הפכה למיתוס בקרב תושבי צפת, תועדו בספרים שפרסמו מפקדי מגיני צפת במלחמת השחרור, ובהם גייגר עצמו. "באחד הלילות, כשסיירתי בין העמדות, הוזעקתי בדחיפות לעמדת המרכז. איש העמדה הקבוע, מוסה סרור, סח לי בהתרגשות רבה: בנימין, בוא תשמע, שים את האוזן על יד האשנב, אני שומע רעש מכיוון השוק הערבי", כתב בנימין גייגר שהיה אחד ממפקדיהם הבכירים של מגיני צפת, בספר הזיכרונות שלו "אחד מזקני צפת". "הקשבתי היטב, האזור היה חשוך והיריות נשמעו מכל עבר ונמשכו כל העת. ללא קשר ליריות, שמעתי אף אני מעין רעש הדומה לקול חפירה במעדר, כאילו הגיע מרחוק". גייגר הודיע על כך למפקד ההגנה בעיר מאיר מיבר, וזה שלח אותו לנסות ולנטרל את מה שנחשד כמנהרה התקפית.

כשגייגר יצא מקורות הרעש השתתקו ורק אחרי שצפת שוחררה, מצאו הלוחמים את המנהרה ההתקפית שחפרו הערבים. "לימים נדע לנו שגשמי הזעף הרבים שירדו באותו חורף מוטטו את האדמה מעל חלק מן המנהרה", כתב מאיר מיבר מפקד ההגנה של צפת במלחמת השחרור בספרו "בצל המצודה". "הערבים סברו שאנו גילינו אותה ושיבשנו אותה והפסיקו את חפירתה. אחרי שחרור העיר גילינו את המנהרה כשתקרתה הממוטטת רחוקה כעשרה מטרים מקיר בניין אשת"ם", כתב.

לאחר הלחץ הציבורי, לרבות פניית "ישראל היום", החליטה העירייה להקפיא בשלב זה את המשך עבודות הפיתוח התיירותי באתר.

מעיריית צפת נמסר: "העירייה רואה חשיבות בפיתוח התיירות בעיר, מקדמת פרויקטים יחד עם משרד התיירות, החמ"ת, משרד השיכון וכלל הגופים הרלוונטיים. עם היוודע הממצא הורה ראש העיר שוקי אוחנה לבחון בצורה מקצועית את משמעותו באמצעות ארכיאולוגים ובמקביל לקדם תוכנית לשימורו ולהפיכתו לאטרקציה תיירותית נוספת בבירת הגליל. מרגע הגילוי, העירייה שכרה את שירותם של אדריכלים, יועצים וארכיאולוגים לביצוע תוכנית אדריכלית, מיפוי וחקר מעמיק ויסודי. את הממצאים נפרסם כשיתקבלו".

פרופ' ינון שבטיאל, חוקר מערות ומרצה בכיר במכללה האקדמית צפת, סבור כי "מחקר המנהרה עוד בראשיתו ויש לעשות הכל כדי לשמר את האתר