2.6 מיליון תושבים בישראל (28%) בישראל חיים ללא מיגון תקני, מקלטים ציבוריים הנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול אינם בהכרח ערוכים לשהייה ארוכה של התושבים, התוכנית הרב שנתית לשנים 2030-2019 שעליה החליט הקבינט המדיני-ביטחוני טרם גובשה וטרם הוקצה לה מקור תקציבי. אלו רק חלק מהליקויים שמצא מבקר המדינה בביקורת המעקב על הגנת העורף.
דו"ח המבקר שמתפרסם היום (שני) בסוגיית ההיערכות לעורף הוא ביקורת מעקב לדו"ח שפורסם בדצמבר 2016 ובו נמצאו ליקויים אשר עלולים להגדיל את הסיכון לחיי האוכלוסייה בעת לחימה, במיוחד ביישובי גבול הצפון.
עוד בנושא:
• עשרות מיליונים לשיפוץ מקלטים בגבול הצפון
• כוננות בצפון: צה"ל נערך לתגובה איראנית
• עלות יום לחימה בעזה: 70-50 מיליוני שקלים
באשר למיגון מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים אחרים, מצא המבקר כי רק מספר מועט של המתקנים מתוך אלה שאישרה ועדת השרים שיש למגנם אכן מוגנו. בין היתר נמצא, כי משרד הביטחון לא פעל כדי למגן פיזית תשתיות חיוניות בגופים מסוימים, אין בידיו תוכנית עבודה לביצוע המיגון במידת הצורך והוא לא הכין תרחיש ייחוס לגופים אלה.
מהדו"ח הנוכחי עולה כי מקלטים ציבוריים שנמצאים ביישובים הסמוכים לקו הגבול ושתושביהם עלולים לשהות בהם שהייה ממושכת יכולים להיחשב כשירים מבחינת פיקוד העורף אף שלא מתקיימים בהם התנאים הנדרשים לשהייה ממושכת. עוד צוין בדו"ח כי הצפיפות הצפויה במקלטים הפרטיים המשותפים עלולה לא לאפשר שהייה ממושכת בהם. העובדה שחלק מאמצעי המיגון לא מאפשר למתמגנים שהייה ממושכת לא באה לידי ביטוי בסקירת אמצעי המיגון הכשיר שמציג פיקוד העורף.
תוכניות פינוי הערים שדרות וקריית שמונה לא הושלמו
עוד עלה בביקורת כי על פי קביעת רשות החירום הלאומית, תוכנית "מלונית" לפינוי אוכלוסייה מקווי העימות, מבוססת על "עקרונות יסוד שגויים ויהיה קושי ביישומה", וכי התוכנית החלופית שמגבשת רח"ל בימים אלו אינה עוסקת בפינוי יישובי גבול הצפון. כמו כן, תוכניות הפינוי של הערים קריית שמונה ושדרות טרם הושלמו. לצד זאת נמצא כי שופר המענה למיגון העורף על ידי הוספת ממ"דים לכמיליון תושבים וכי בשנים 2019-2015, השקיעה מערכת הביטחון כ- 400 מיליון שקלים בשיפור מערך ההתרעה.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המליץ בדו"ח כי משרדי האוצר, הביטחון, ביטחון הפנים ופיקוד העורף ישלימו את גיבושה של התוכנית למיגון העורף שנקבעה בהתאם להחלטת הקבינט מדיני-ביטחוני מיולי 2018 בעלות כוללת של 5 מיליארד שקלים. "על משרד הפנים ופיקוד העורף להאיץ ברשויות המקומיות למלא את תפקידן בכל הנוגע לאכיפת החוק בנושא המקלטים הפרטיים המשותפים כדי להבטיח את כשירותם", כתב המבקר.
לקריאה נוספת:
• האם אהוד ברק הוא המנוע מאחורי מחאת הדגלים השחורים?
• אולמרט: "שרון רצה לכלול בהתנתקות 17 יישובים בגדה"
• פרשנות: החשבון בין צה"ל לחיזבאללה נותר פתוח
"על משרד הביטחון והמשרד לביטחון הפנים להביא להסדרת סמכותם בכל הקשור לטיפול בעורף. על פיקוד העורף למפות את המקלטים שאינם מאפשרים שהייה ממושכת, בפרט באזורים המאוימים", הוסיף. עוד המליץ המבקר כי רשות החירום הלאומית תסיים את גיבוש התוכנית לפינוי ולקליטת תושבים מקווי העימות וכי צה"ל בשיתוף עם רח"ל והרשות לפינוי, סעד וחללים ישלימו את התוכניות לפינוי ולקליטה של תושבי שדרות וקריית שמונה.
ממשרד הביטחון נמסר: "תזכיר חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום במשק ("חוק העורף") הופץ על ידי שר הביטחון ביוני 2016 ומאז פועל משרד הביטחון מול משרדי הממשלה השונים במטרה להגיע לנוסח מוסכם על כלל הגופים. כל עוד כיהנה ממשלת מעבר, לא ניתן היה לקדם תהליכי חקיקה. עם כינונה של הממשלה ה-35 הותנע התהליך. משרד הביטחון מבצע בימים אלה את ההתאמות הנדרשות בטיוטת הצעת החוק לצורך קידומה", עוד נמסר מהמשרד כי "מדינת ישראל, בתיאום ובהובלה של משרד הביטחון ורח"ל, ביצעה קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות בכל הקשור להיערכות להגנה על מתקנים חיוניים. בין השאר, גובשה רשימה אחת של מתקנים חיוניים מתועדפים, המשותפת לכלל הגורמים במדינה. במקביל בוצע מיגון בפועל של מתקני תשתית אסטרטגיים, שהוגדרו כחיוניים ביותר לרציפות התפקודית של המשק בחירום. בימים אלה החל יישומה של תוכנית מיגון נוספת של תשתיות חיוניות".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: צה"ל רואה חשיבות רבה בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל והועברה להתייחסות הגופים הרלוונטיים לצורך התייחסות והפקת לקחים. האתגרים העומדים בפני צה"ל ופיקוד העורף בשעת חירום רבים ומגוונים- פיקוד העורף נערך לחירום באופן מיטבי וזאת בהתאם למשאבים ולסדרי העדיפויות כפי שנקבעים על ידי צה"ל ובשיתוף משרד הביטחון. צה"ל פועל להסדרת כלל הנושאים הטעונים הסדרה.