תושבים שגרים על תוואי המטרו המתוכנן בגוש דן הגישו בקשות בהולות לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) בדרישה לתוספת זמן להגשת השגות לתוכנית, שצפויה לטלטל את חייהם למשך שנים רבות של בנייה והקמה. בות"ל סירבו לבקשת התושבים והודיעו כי הדיונים לשמיעת ההשגות יתחילו במועדם, בעוד פחות משבועיים.
התושבים בשכונות נאות אפקה בתל אביב וכן במושב חמד ליד אור יהודה פנו אל הות"ל באמצעות משרד עורכי דין ענת בירן בדרישה ל-30 ימים נוספים למימוש זכותם להגשת השגה מנומקת, מפורטת ומבוססת. לטענתם, תוכנית המטרו תפגע קשות באיכות חייהם, והזמן שניתן להגשת השגות אינו מספיק.
סמוך לשכונת נאות אפקה תוקם תחנת פנחס רוזן של המטרו, במקום תחנת דבורה הנביאה שתוכננה קודם לכן. סמוך למושב חמד מתוכנן שטח ההתארגנות של פרויקט המטרו, וכן מתחם דיפו רחב היקף. בשני המקרים, טוענים התושבים, המדינה שינתה את התוכנית סמוך למועד הפקדתה להתנגדויות.
תוכנית המטרו פורסמה להשגות ב-5.6.20, והתושבים קיבלו 60 יום להגיש השגות לקו הראשון. לטענתם, חלק מהתושבים כלל לא ידעו על קיומה של התוכנית, היות שהמדינה הסתפקה בתליית שלטים קטנים ברחובות ובפרסום מודעה קטנה בעיתון.
"הליך סבוך ומורכב"
"תוכנית המטרו היא פרויקט תשתיות לאומי עצום, שעתיד לשנות את פני מטרופולין תל אביב ואת חייהם של מאות אלפי אזרחים, במיוחד של אלה הגובלים בה", נכתב בבקשות. "התוכנית כוללת בתוכה היבטים רבים - משפטיים, תכנוניים, סביבתיים, כלכליים, חברתיים, וכל אלה מעוגנים באלפי תשריטים ומסמכים שיש ללמוד".
עוד נטען כי התארגנות של התושבים בשכונה לטובת הגשת השגות לתוכנית בסדר גודל כזה היא הליך סבוך ומורכב. ראשית יש להביא לידיעת מספר רב של תושבים את עצם קיומה של התוכנית, להסביר במה מדובר, להחתים, לגייס משאבים להגשת ההשגה ולערוך חוות דעת מומחים שיתמכו בהשגה. כל זאת, כאשר ברקע מגיפת הקורונה, שמשבשת את אפשרויות ההיערכות.
לדברי עו"ד ענת בירן, "משך הזמן שנתנה המדינה להגשת השגות לתוכנית ענק שכזו הוא לא פחות משערורייה. מי שנכנס לאתר מנהל התכנון ומנסה להבין את התוכנית נתקל בעשרות או מאות מסמכים ותשריטים שדרושים ימים כדי להבינם. גם במלל הניסוחים לא ברורים ויש שימוש במכבסת מילים משפטית, שמקשה על הפענוח של הגזירות הכלולות בה.
דגם הרכבת הקלה שהוצב בשדרות רוטשילד // צילום: אילן קוסטיקה, ויקיפדיה
"לדוגמה, התוכנית מקפיאה את אפשרויות הבנייה לאורך הצירים למשך שנים ארוכות, מקנה סמכות גורפת להריסת מבנים גם אם אינם מיועדים להריסה, מאפשרת להקים באזורי מגורים אזורי התארגנות בהם תותר בין היתר הקמת מפעלים לייצור בטון ומוצרי בנייה.
"התוכנית מקנה גמישות עצומה לגורם המבצע וכמעט שלילה של יכולת ההתנגדות של האזרח. זוהי תוכנית דורסנית מאין כמותה, המבטאת חוסר התחשבות חסר תקדים באיכות חיי התושבים, שכן היא מאפשרת הפקעות שטחים לתקופות של שנים ומטרדי רעש וזיהום אוויר בתוך שכונות מגורים".
פגיעה בבעלי הנכסים
לטענת עו"ד בירן, לצד הפגיעה בתושבים יש גם פגיעה קשה בקניין של בעלי הנכסים לאורך הקווים, באזור התחנות ובמרכזי ההתארגנות.
עו"ד בירן: "המימון לפרויקט השאפתני אמור להיות מוסדר בחוק ההסדרים, ומרביתו צפוי להיעשות מהטלת מסים מיוחדים. עיון בהצעת חוק ההסדרים במשק, שטרם אושרה, מלמד כי הוא כולל גזרות לא פשוטות כמו העלאת היטלי ההשבחה ל-75% מההשבחה, הטלת מסים יעודיים נוספים, הפקעת הסמכויות מידי הרשויות המקומיות והעברתן לידי נת"ע ועוד. כמו כן מציע חוק ההסדרים לאפשר למדינה להפקיע מהציבור שטחים נרחבים לשימוש מסחרי, כדי להוות מקור הכנסה".
התקציב שנקבע למטרו עומד על 150 מיליארד שקל, אך לא ברור כיצד הוא נקבע והאם הוא כולל את כל הפיצויים שהרשויות יאלצו לשלם לבעלי הנכסים שמהם יופקעו הקרקעות ופיצויים בגין ירידת ערך. על פי הניסיון בפרויקטים קודמים, עלויות הביצוע התייקרו פי כמה מהאומדנים המקוריים, וניתן להניח כי הערכה ראשונית זו היא רק קצה הקרחון.
המטרו (תוכנית תת"ל 103, בסמכות הוועדה לתשתיות לאומיות) הוא פרויקט תשתיות ענק העובר בכל רחבי גוש דן ומטרופולין תל אביב. בימים אלה מתפרסמות להשגות הציבור בזו אחר זו תוכניות קווי המטרו, והשבועות הקרובים הם חלון ההזדמנויות להגשת התנגדויות.
הפרויקט כולו כולל 3 קווים שיעברו בלא פחות מ-24 רשויות שונות: קו M101 - מצפון (כפר סבא ורעננה) לדרום (ראשון לציון, לוד ורחובות) דרך תל אביב. 102M - ממזרח למערב, מפתח תקווה, דרך רמת גן ועד תל אביב. קו 103M - קו בצורת חצי טבעת שעובר דרך בת ים, אזור, אור יהודה, קריית אונו, רמת השרון ומגיע עד הרצליה, עם זרוע המתחברת לנתב"ג. בשלב זה פורסמו להשגות קווי המטרו 101M מקטע דרומי ו-M 103.
"יציבות בקידום התכנון"
בתגובה לטענות התושבים, נמסר מהוועדה לתשתיות לאומיות:
"המועד שנקבע בחוק להגשת הערות והשגות תוך 60 יום מיום הפרסום מאזן בין זכות ההתנגדות לבין אינטרס הוודאות והיציבות בקידום הליכי תכנון, וכן מגשים את עקרון השוויון בין המתנגדים. לנקודת איזון זו משנה תוקף ביחס לות"ל, שמטרתה קידום תוכניות בעלות חשיבות לאומית בלוח זמנים מהיר וקשיח, וביתר שאת ביחס לתשתית המטרו, שחשיבותו ונחיצותו נעלה מספק".
עו"ד יעל אדורם היועצת המשפטית של הות"ל ציינה כי "כפי שנקבע באופן עקבי בפסיקה, לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות אין להיעתר כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים חריגים ובקיומן של נסיבות המצדיקות זאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו