הרבה יותר מפינת עישון

מרפסות השמש, המוכרות לכולנו מתחום הבנייה הרוויה למגורים, זולגות גם אל בנייני המשרדים. פרויקטים חדשים רבים החליטו לשנות כיוון ולהציע פינות איוורור בגג או במרפסת להקטנת הסיכון הבריאותי.

עולם המשרדים עובר שינוי: צמצום מספר העובדים, מעבר לעבודה מהבית, תחימת אופן ספייס לקוביות, התאמת חללי העבודה המשותפים. בתקופת הסגר רבים הבינו כי מרפסת או גינה היא דבר הכרחי, והחשק לחלקת אוויר פרטית לא פסח על התכנון המשרדי.

הסגנון הפנים עיצובי של המשרד משתלב עם אורח החיים האורבני בחוץ. בעקבות המצב החדש שנכפה עלינו, המגמה של שילוב מרפסות גדולות במשרדים מתעצמת וכבר הפכה לאחת הבקשות המרכזיות בקרב בעלי עסקים.

דרישה זו בהחלט משתלבת עם המדיניות הממשלתית לעידוד בנייה אקולוגית. כדברי אדריכל ארז בן אליעזר יועץ בכיר למנכ"לית מינהל התכנון: "הסגר בתקופת הקורונה הדגיש את הצורך בשטח חוץ, בצמחייה, בשטחי טבע בקרבת הבית".

פעילויות במרחבים פתוחים הוגבלו פחות מאחרות. הרווחה האישית ויכולת העמידה בסגר נקבעו פעמים רבות לפי מידת הנגישות של מרחב ירוק ואיכותו. עם ניסיונות החזרה לשגרה, חשיבות הקשר הישיר למרחבי חוץ וצמחייה מתעוררת גם בחללי העבודה.

בעבר משרדים כללו מעברים ועמדות עבודה (בין אם בחדרים פרטיים או בקיוביקלס) ומספר רב של מגדלי משרדים מאופיין במעטפת זכוכית מעוצבת. בשנים האחרונות ניתן דגש מוגבר על מרחבי עבודה משותפים ופתוחים ומקומות למפגשים בלתי פורמאליים.

במקביל לשטחי הפנים החדשים עלה צורך גם בשטחי חוץ צמודים, וכך החלו להופיע בנייני משרדים עם מרפסות בגישה ישירה מהקומה וגגות ירוקים. מרחבים אלה מאפשרים קיום של אירועים חברתיים לצוותים, מפגשים אישיים, התאווררות אחרי ישיבה ארוכה מול מחשב במרחב סגור או פשוט לעבוד בשטחי חוץ מאווררים ומגוננים.

משרד בעיצוב חברת שניר. אתנחתא במרפסת // צילום: רונן קוק

לדברי בן אליעזר, "במבני משרדים רבים לא ניתן לפתוח חלון והחדרת אוויר צח נעשית רק על ידי מערכות טכניות, דבר שגורם לעיתים רבות לתופעת הבניין החולה. מרפסת מאפשרת גישה ישירה לחוץ ואיוורור ללא תלות באיכות המערכות. בשנים האחרונות תחום ה-Wellbeing מקבל התייחסות משמעותית וכולל תקנים כדוגמת תקן לתכנון ועיצוב פנים המקודם על ידי המועצה לבנייה ירוקה".

זרימת אוויר

יותר ויותר פרויקטים מציעים מרפסות או משרדי גן, בדומה למגדלי המגורים. מגדלי הארבעה של חג'ג, מגדלי בסר בבני ברק, דה וינצ'י בתל אביב, ויתניה בלה גוורדיה, בניין מיקרוסופט הרצליה ועוד רבים.

מיכל דרורי מנהלת נכסים ושיווק של חברת ויתניה מציינת כי בפרויקט על ציר איילון בתל אביב, שיאוכלס בקרוב, הבניין תוכנן מראש כשבכל צלע ישנה מרפסת עם שתי דלתות שנפתחות בצדדיה לתוך המשרדים ומאפשרות זרימת אוויר צח למשרד.

"המרפסות מהוות גם אלמנט עיצובי, כי בכוונתנו להתקין גופי תאורה ייחודיים בכל אחת מהן כך שלאורך כל הבניין ייווצר פס תאורה אנכי מרהיב", מוסיפה דרורי.

היא מציינת שבעבר ההתעניינות במרפסות נבעה בעיקר מהרצון להכניס אוויר צח ומהצורך בפינת עישון, אך בעקבות הקורונה גדל הביקוש למשרדים עם מרפסות כחלק מההתמודדות עם הנגיף והצורך באוורור. "אנחנו בוחנים תוספת של מרפסות גם בפרויקטים עתידיים אחרים", אמרה.

חברת גבע נדל"ן זיהתה את הפוטנציאל והחלה לשווק לאחרונה, במסגרת קבוצת רכישה, פרויקט משרדי עם גינות פרטיות ברחוב הזז 16-18 בשיכון דן בצפון תל אביב. מדובר בבניין משרדים קיים אותו תרכוש הקבוצה ותשפץ לשטחי משרדים קטנים ובינוניים, המתוכננים כל אחד עם חצר צמודה או גינת גג פרטית.

הפרויקט משתרע על כ- 2,000 מ"ר בנוי בשתי קומות משרדים וקומת גג ויהיו בו כ-300 יחידות משרדים לרכישה, בשטח הנע בין 27 ל-200 מ"ר ברוטו. שטחים אלה יכללו, על פי אפשרויות התכנון, גינות גג פרטיות בשטח של 10 עד 12 מ"ר. היחידות בפרויקט ישווקו (על פי אומדן) החל מ-614 אלף שקל ליחידה. את הפרויקט מעצבים האדריכלים שני טל ורענן שטרן ממשרד RUST.

ערן לב שותף בחברת גבע נדל"ן מתאר את שינוי המגמה: "אנחנו למדים מהתקופה האחרונה שמשרד קטן הוא פתרון אידיאלי כשמדובר במתחם שקרוב לבית ומאפשר הגעה אליו ללא פקקים וללא חשיפה לקהל גדול של אנשים. האפשרות לקיים פגישות באוויר הפתוח או אפילו לצאת לנשום במרפסת או בגינה פרטית מהווה יתרון גדול מאוד. הדבר דורש חשיבה מחוץ לקופסה ותכנון הנדסי ותשתית מיוחדים".

גינה במשרד

מגדלי דה וינצ'י בתל אביב. גג ירוק משותף // הדמיה: ישר אדריכלים

הקמת גינה במשרד משנה את עלויות הפרויקט, היות שיש להכין מפרט לגמר חוץ. מצד שני, כמו שדירה עם מרפסת בגודל הנכון שווה יותר מדירה ללא מרפסת, כך גם במשרדים.

פרויקט מגדלי דה וינצ'י ממוקם בצומת הרחובות דה וינצ'י וקפלן בתל אביב. האדריכל אבנר ישר כנראה חזה את העתיד, כך שהוא תוכנן מראש עם איוורור רב, סביב שלוש דפנות של אותה כיכר פנימית, על מנת לאפשר קשר ישיר בין חללי המשרדים והחוץ.

הכניסה לשני הגרעינים המשמשים את בניין המשרדים הינה מאותה כיכר פנימית, והמעליות מובילות למסדרון חיצוני שמקיף את הכיכר, כך שהדרך למשרד נעשית כולה בחוץ. פתרון תכנוני זה מאפשר להצמיד מרפסת גן בכניסה לכל משרד.

רחוב הזז בצפון תל אביב. חצר צמודה או גינת גג פרטית // הדמיה: איבולב מדיה

המרפסת מאפשרת עבודה באוויר הפתוח ומעודדת מפגשים חברתיים בין דיירי הקומה. על אף שבניין זה תוכנן טרם עידן הקורונה, בנייתו תושלם במציאות שבה אותן מרפסות גן יהפכו אטרקטיביות אף יותר. בנוסף, על בניין המשרדים מתוכנן גג ירוק משותף עם פינות ישיבה, הצללה, עצים וצמחייה ירוקה.

נטלי מרשל, המתמחה בשיווק פרויקטים בתחום הנדל"ן המניב, מציינת: "בעידן הקורונה הדאגה לעובד משלבת התמקדות בהענקת סביבה נעימה ומרווחת יחד עם השמירה על בריאותו ויצירת סביבת עבודה בטוחה. אלמנט נוסף המספק סביבה בריאה הוא ריבוי אזורי עבודה מחוץ למשרד באוויר הפתוח, כגון פארק אורבני גדול עם מתחמי ישיבה, בתי קפה, אמפי, מרפסות רחבות ידיים בקומות השונות וגג גדול שמיועד למפגשים ואירועים".

אינפיניטי פארק רעננה, פארק תעסוקה הנבנה בימים אלה בצומת רעננה ביוזמת החברות ס.ע.ן זהב וריט 1, ישתרע על פני 150,000 מ"ר ויכלול גם מגדל משרדים בן 30 קומות. בכל קומות המשרדים מתוכננות מרפסות בגדלים שונים.

רחל פללר, שותפה בכירה ומנהלת התכנון במשרד האדריכלים יסקי מור סיון, אשר תכנן את הפרויקט: "תפקיד המרפסות, שאינן חלק מתכנון סטנדרטי במגדלי משרדים, ליצור קשר בין פנים לחוץ ולהגביר את תחושת הוורסטיליות. הן מספקות גמישות במרחב העבודה ואפשרות לעלות או לרדת בין הקומות על פי גודל החברה ובהתאם לצרכים".

לדבריה, "תקופה זו מחדדת את הצורך של העובדים באוויר, גם פיזי וגם מטאפורי, בדגש על מתחמים חיצוניים שמאפשרים פגישה ושיח באזור שהוא גם חיצוני ופתוח וגם משמש לעבודה".

השראה מהטבע

דוגמה נוספת למגמה זו אפשר למצוא במשרד צעיר ואורבני בשם SNYK הממוקם במרכז העיר, בלב הסיטי של תל אביב הסואנת. הפרויקט תוכנן ועוצב על ידי לילך הניג שמול מעצבת ומנהלת מחלקת תכנון ועיצוב בחברת שניר, בית לשיווק נדל"ן, ומיכל מייזליש מעצבת פנים במחלקה.

שמול: "מרפסת בחלל העבודה מאפשרת לעשות אתנחתא וליהנות מרגעי פרטיות שבהם מתנתקים מהחשיבה על העבודה. כך צוברים כוחות מחודשים לשיפור משמעותי ביכולות העבודה וכושר הריכוז לאורך זמן".

מייזליש מספר שעקב מגבלות הקורונה הליך הייעוץ נערך במספר פגישות זום, ורק לאחר מכן במפגש פרונטלי. "לאחר סיום העבודה, הלקוח נהנה מחלל מרווח, ממרפסת מפנקת ומפתרונות מקוריים לתאי ישיבה עבור שיחות המנוהלות עם חו״ל, אשר הותאמו באופן מיוחד עבורו", היא מוסיפה.

לדברי אסנת פרגר מנהלת השיווק של חברת מיי-דסק, המתמחה בתכנון מתחמי עבודה, "תפיסת העולם הביופילית קיימת עשרות שנים, אך משבר הקורונה הקנה לה מקום חשוב ומרכזי במתחמי העבודה בארץ ובעולם. מגמת ה-wellbeing, שאת עיקריה התחילו חברות רבות ליישם עוד לפני המשבר, הולכת ומתעצמת בעקבותיו.

"קברניטי החברות פועלים להבטיח לעובדיהם סביבת עבודה בטוחה ומגוננת. המצב הרגשי ותחושת הבטחון של העובד משקפים את שביעות רצונו ממקום העבודה ומעלים את הפרודוקטיביות בטווח הקצר והארוך".

לשיטתה של פרגר הסיבה לכך ברורה: "מאפייני הטבע משתלבים בתנועת העיצוב הירוקה. מחקרים מהשנים האחרונות מעידים על היתרונות הבולטים בעבודה בסביבה מוקפת בירוק עם אלמנטים בהשראת טבע וחומרים טבעיים. תוצאות המחקר מעידות כי בסביבה זו חשו העובדים בטוחים ורגועים, מפלס הלחץ של מרביתם ירד ורבים מהם חשו יותר נמרצים ופחות עייפים.

"על פי מחקר של אוניברסיטת Exeter הבריטית, יתרונות אלה עשויים להיות מתורגמים לעלייה של עד 15% בתפוקת העובד. סביבת עבודה ירוקה המשלבת אלמנטים טבעיים כגון עץ, צמחייה ואור טבעיים אינה נחשבת למותרות שנהנים ממנה מעטים ברי מזל. הכנסת הטבע למשרד היא כעת השקעה עסקית של ממש, עם דגש מיוחד על רווחת העובד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו