הלב הפועם: כך פועל המטה לניהול משבר הקורונה בישראל

בשעה שבאופוזיציה וגם בתוך הממשלה נמתחת ביקורת על אופן ניהול המערכה נגד הקורונה, נראה שראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, לקח על עצמו את תפקיד המנהל, הפרויקטור או מפקד המלחמה בקורונה. בן שבת מנהל את הפעילות בשקט ומאחורי הקלעים, אולם נראה שיש מדיניות, יש יעדים, יש הערכות מצב, הנחיות, בקרה, שליטה ובעיקר הרבה חשיבה. 

המערכה לניהול הקורונה נפתחת מדי בוקר בשיחת עדכון וניתוח נתונים של בן שבת עם ראש הממשלה נתניהו, וכך גם מסתיים כל יום עבודה של השניים. בתווך הם מקיימים, לעיתים לבד ולעיתים עם גורמים אחרים, הרבה שיחות עדכון וניתוח המצב. בהתאם לנתונים, שאליהם נגיע עוד מעט, מתקבלות ההחלטות ומתגבשים צעדי המדיניות.

אחרי שיחת הבוקר עם נתניהו, ולעיתים לפניה, מתקיים חיתוך מצב ב"קבינט הקורונה". לא מדובר על ועדת השרים בשם הזה, אלא על קבוצת ווטסאפ רחבה שחברים בה 172 איש, בהם שרי הממשלה, מנכ"לי משרדי הממשלה, פקידים בכירים וקצינים בכירים המנהלים את המשבר בפועל, ועוד. 

בקבוצה זו מעדכנים בשעה 8:30 בבוקר כל משרדי הממשלה והגופים השונים על נתונים וביצועים הקשורים למשבר בתחומים שתחת אחריותם. המל"ל מוסר בקבוצת הווטסאפ הנחיות לביצוע לכל משרד ולכל גוף, בהתאם להחלטות הממשלה ולמדיניות שאימצה. עדכונים והצפת הנתונים ב"קבינט הקורונה" נמשכים לכל אורך היום, ולמעשה אפשר לומר שהיא הלב הפועם של ניהול המשבר בפועל. "כולם מחוברים לקבוצה הזו, וכולם יודעים מה הדגשים ומה נדרש לעשות", אומר גורם בכיר במל"ל. 

הערכות מצב שעתיות

עוד "הערכת מצב בכירים" מתקיימת מדי ערב בקבוצה מצומצמת, שבה חברים אלוף פיקוד העורף, ראש אגף מבצעים בצה"ל, עוזר שר הביטחון, מזכיר צבאי ובכירים נוספים במערכת הביטחון. המל"ל מנהל את הערכת המצב הזו וכן מוביל את הגוף המרכזי המייעץ לממשלה. בראש פורום הייעוץ עומד בן שבת עצמו וחברים בו נגיד בנק ישראל ומנכ"לי משרדי האוצר, הבריאות ורה"מ.

ההתרעה שלא התקבלה

כל הקבוצות הללו מציפות את המידע וההמלצות שלהן לראש הממשלה ולממשלה, שבאחריותם הסמכות והאחריות לבצע ולקבוע את מדיניות המאבק בקורונה. אם תרצו, אפשר לומר שכאן גם מתחיל הבלאגן. בעוד המל"ל ממליץ על צעדים מיידים קשים, הממשלה עדיין מתמהמהת. בן שבת עצמו חשש שכך יהיה. 

ב־27 במאי, כשנתוני התחלואה הנמוכים של חודש מאי ברקע והממשלה פותחת את המשק מחדש בקצב מסחרר, אמר בן שבת בקבינט הקורונה: "יש סיכונים כבדי משקל. המודעות והמוכנות של הציבור לוותר על הרגלי היום־יום יורדות. אנשים לא רוצים להיבדק ולא מוכנים לפגיעה בפרטיות. הסיכון להדבקה גדול כי הכל פתוח. התגובה (לפתיחת המשק) עלולה להיות מסוכנת". 

כעת החששות התממשו. מספר החולים קשה, שהיום עומד על 205, מכפיל את עצמו בכל שבוע. צריך לקרות נס כדי שבעוד שבועיים לא נמצא את עצמנו עם יותר מ־800 איש במצב קשה. 

ואלה הן ההמלצות: איסור התקהלות מעל 10 אנשים בכל מקום ובכל מצב, בלי שום החרגות. סגירת כל מוסדות הלימוד, כל בתי התפילה וכל חדרי האוכל ללא יוצא מן הכלל. צמצום התחבורה הציבורית וקבלת הקהל במוסדות הממשלה ועוד. כלל לא בטוח שהצעדים הללו יספיקו. למעשה, כל הסיכויים שבעוד שבוע או פחות שוב יוטל סגר מלא, שהפעם יימשך כמה שבועות. 

בצד הפתיחה המהירה של המשק, איבדה הממשלה את היכולת להפעיל את איכוני השב"כ ולהשתמש בצווים לשעת חירום. אם בממשלת המעבר חלפו 48 שעות מרגע שהוצא צו ועד שיושם, בממשלת האחדות חולף לפחות שבוע בין החלטה לביצוע. כך נלקחה ממנה היכולת לגדוע את שרשרת ההדבקה ולהגיב במהירות כאשר התבררו היקפי הזינוק בתחלואה. 

גם הגדלת המערך האפידמיולוגי כבר לא היתה עוזרת בשלב הזה. שום פרויקטור או איש ביצוע לא היה מצליח בתנאים האלה למנוע את הגל השני. בתנאים שנוצרו, המספרים פשוט היו גדולים מכדי שניתן יהיה להשתלט עליהם.

"חיי אדם קודמים"

במקביל מדבר ראש המל"ל לעיתים תכופות עם מקבילים בחו"ל, על מנת ללמוד מהם. משבר הקורונה הוא אמנם אירוע גלובלי ענק, הרבה יותר קשה מכל מה שחווה בכל 33 שנותיו בשב"כ, כולל באינתיפאדה השנייה. מבחינתו זו מלחמה שמשפיעה על כל תחומי חיינו. אולם, בסופו של דבר, אפשר לנצח את המלחמה הזו רק עם אחריות אישית של האזרחים. 

כן, הוא מכיר את כל הדעות בנוגע לקורונה, ואפשר לטעון "שיש 'רק' 400 נפטרים אז למה ההיסטריה". אך לשיטתו, השאלה היא האם להמר על חיי מאות אנשים נוספים ועל קריסת בתי החולים ובעיניו התשובה ברורה: חיי אדם קודמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו