"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח: השפעת הקורונה על נוער בסיכון

עלם: 72% מבני הנוער בסיכון סבלו מדיכאון ו-13% מרעב • עלייה של כ־50% במקרי חוסר קורת גג • מנכ"לית עלם: "השלכות נפשיות ארוכות טווח"

,עודכן

עלייה באלימות, בשימוש באלכוהול, עלייה בחרדות ובבריחה מהבית - אלו התוצאות העגומות של משבר נגיף הקורונה בקרב בני נוער בסיכון.

דו"ח ראשון מסוגו של עמותת עלם (העמותה למען בני נוער וצעירים במצבי סיכון ומצוקה) סוקר את השפעת הקורונה על נוער בסיכון.

הנתונים בו מתבססים על מידע שנאסף מ־4,800 בני נוער, צעירים וצעירות בסיכון שקיבלו סיוע בעלם בחודשים מארס עד מאי 2020.

עוד בנושא:

מנערה בסיכון - ללוחמת מסתערת

פותחת את הלב

התמודדות הקורונה שלא מדברים עליה

על פי הדו"ח, 251 בני נוער מצאו עצמם ללא קורת גג (עלייה של כ־47% ביחס ל־2019). חלק ניכר מבני הנוער (72%) דיווחו על דיכאון, חרדה, משברים נפשיים ובדידות. כ־40% דיווחו כי עשו שימוש בסמים ובאלכוהול על מנת "לברוח" מהסיטואציה", 13% דיווחו כי סבלו מרעב ועוני.

עוד עולה כי 232 בני ובנות נוער ניסו לפגוע בעצמם, 159 בני ובנות נוער פיתחו הפרעות אכילה (עלייה של %50 לעומת 2019).

לדברי ענבל דור קרבל, מנכ"לית עלם: "בתוך המגוון הרחב של המצוקות החריפות שמהן סבלו בני הנוער במשבר הקורונה, ועל אף האתגרים שהציבה התקופה, הצוותים שלנו המשיכו לאתר, להקשיב ולסייע לבני הנוער, בלי לאבד אף אחד מהם. אין ספק שההשלכות החברתיות והנפשיות בקרב בני הנוער יישארו איתנו זמן רב".

בתקופת הקורונה הקשר עם בני הנוער והצעירים התקיים באמצעות צוותי רחוב וכלל גם כמעט 3,000 התערבויות ברשתות החברתיות, נעשו 12,449 שיחות אישיות וקבוצתיות בזום, ו־ 572 התערבויות הומניטריות.

הנשיא ריבלין התייחס לנתונים ואמר: "בעת הזאת החלשים בחברה הפכו לחלשים הרבה יותר. עבור נערות ונערים המצויים במצבי מצוקה וסיכון, סגירת מוסדות הרווחה והחינוך פירושה הגברת מצבי הסיכון שלהם, לפעמים עד כדי סיכון חייהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר